אנחנו רגילים לחשוב שגורמי סיכון לבעיות בריאותיות שונות כמו סרטן, דמנציה, אימפוטנציה ודום נשימה בשינה קשורים בעיקר להיסטוריה משפחתית ולהשפעות סביבתיות כמו אורח חיים. אבל נראה שיותר ויותר מחקרים מצביעים על קשר בין מאפיינים פיזיים כמו גובה, גודל הראש והיקף הצוואר, ובין מחלות שונות, חלקן קטלניות. אז איך יודעים מה הסיכון שלנו? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת:
הקשר בין הגובה שלכם למחלת הסרטן
אנחנו לרוב מגיעים לגובה הסופי שלנו בערך בגיל 20. לפי מחקר שנעשה על ידי הקרן הבינלאומית לחקר הסרטן, נמצא כי ככל שאדם גבוה יותר, כך עולה הסיכון שלו ללקות בסרטן. ממחקר אחר שנעשה על ידי החברה האמריקנית לסרטן (American Cancer Society), עלה כי ישנו קשר בין גובה ומשקל ובין תמותה מסרטן השד. המחקר, שמבוסס על מידע שנאסף מ-424 אלף נשים בפוסט-מנופאוזה (התקופה שלאחר הפסקת הווסת) במשך 14 שנה, הראה שתמותה כתוצאה מסרטן השד עלתה בהתאם לגובה הנשים.
נשים מעל 1.70 מטר נמצאו בסיכון גבוה יותר ב-64 אחוזים למות מהמחלה, בהשוואה לאנשים שהיו מתחת ל-1.52 מטר. ממחקר אחר שנעשה באוניברסיטת אוקספורד, עולה כי ישנו קשר בין גובה ומשקל לסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן הלבלב. בקרב גבוהים יותר הסיכון היה גבוה יותר ב-74 אחוזים ללקות במחלה, בהשוואה לאנשים הנמוכים יותר במחקר.
אז מה יכולה להיות הסיבה שמאחורי קשר זה בין גובה לסוגי סרטן שונים? תאוריה אחת גורסת כי הגנים, התזונה וההורמונים שאנחנו נחשפים אליהם עוד כשאנחנו עוברים ברחם ובמהלך הילדות, יכולים להשפיע לא רק על הגובה שלנו, אלא גם על הגדילה ועל ההתנהגות של תאים בגוף שלנו.
היחס בין אורך הרגליים לגוף משפיע על הסיכון לסרטן המעי הגס
אם הרגליים שלכם קצרות יותר בהשוואה לשאר הגוף, זה עלול להעלות את הסיכון לעודף-משקל, או למחלות לב, סוכרת מסוג 2 ובעיות בכבד. כך לפי מחקר שנעשה בשנה שעברה ופורסם בכתב העת המדעי International Journal Of Environmental Research And Public Health.
סרטן הערמונית, סרטן האשכים, סרטן השד (בתקופת הפרה-מנופאוזה), סרטן רירית הרחם וסרטן המעי הגס נקשרים יותר לאנשים בעלי רגליים ארוכות יותר באופן יחסי, לפי חוקרים מאוניברסיטת לאובורו. בעוד שלפי מחקר אחר של אוניברסיטת קינגס קולג', אנשים עם רגליים קצרות יותר ביחס לשאר הגוף שלהם, בעלי סיכון נמוך יותר ב-20 אחוזים לדמנציה.
משערים כי רגליים ארוכות יותר בהשוואה לשאר הגוף הן סימן לגדילה מהירה ותזונה טובה במהלך הילדות, בעוד שרגליים קצרות יותר מעידות על התפתחות איטית יותר וגורמים סביבתיים שליליים, כמו תזונה לקויה, עוני ועישון במהלך ההיריון. אבל כיוון שישנם מחקרים לפה ולשם, קשה לקבוע חד משמעית אם רגליים ארוכות או קצרות יותר הן בהכרח דבר טוב או רע.
עוד ב-mako בריאות:
>> מצאנו את הנשק הסודי לשמירה על הגזרה בחורף
>> בעקבות מות הצעיר: מתי השפעת היא לא רק שפעת?
>> מושלם: נמצא עוד יתרון בריאותי מפתיע לקפה
גודל הראש ודמנציה
ממוצע היקף הראש אצל גברים הוא כ-58.4 ס"מ וממוצע היקף הראש של נשים הוא כ-56 ס"מ. אם אתם רוצים למדוד את היקף ראשכם, כל שעליכם לעשות זה להשתמש בסרט מדידה כדי להקיף את הראש, מקמו אותו באזור הבולט יותר של המצח, מעל הגבות.
לפי מחקר שנעשה על ידי בית החולים האוניברסיטאי הלאומי בסינגפור, על 2,500 מבוגרים, אלו שהיו בעלי ראש קטן יותר נמצאו בסיכון גבוה פי 2 לדמנציה. החוקרים סבורים כי הסיבה לכך טמונה בעובדה כי מוח האדם מגיע ל-93 אחוז ממלוא הגודל שלו עד גיל שש. לפיכך, התפתחות מוחית טובה בשנים הללו עשויה לסייע למוח לפתח מעין "בולם זעזועים" בשלבים מאוחרים יותר בחיים, שמגן על המוח מפני דמנציה.
היקף הצוואר ואימפוטנציה
רופאים מבית החולים האוניברסיטאי בסקנט בטורקיה, ביצעו מחקר על גברים בגילי 40-60 ומצאו שאלו בעלי היקף צוואר מעל 41 ס"מ היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מאימפוטנציה ומהפרעות זקפה. כדי למדוד את היקף הצוואר יש להשתמש בסרט מדידה, ללפף אותו סביב הצוואר במרחק של כ-2.5 ס"מ מהנקודה שבה הצוואר פוגש בכתפיים. היקף הצוואר הממוצע של גברים עומד על כ-38 ס"מ ואצל נשים כ-35 ס"מ. אז מה הקשר בין היקף הצוואר לבעיות זקפה? אז חוקרים סבורים כי הסיבה לכך היא שצוואר רחב יותר עלול להיות סימן לתסמונת מטבולית – אחד הגורמים לאימפוטנציה ובעיות זקפה.
היקף צוואר רחב יותר נמצא קשור גם לדום נשימה בשינה, תסמונת שהיא גם גורם סיכון ליתר לחץ דם ולשבץ. צוואר גדול יותר אומר שישנה יותר רקמה רכה באזור, שיכולה להוסיף לחץ על הלוע ובכך להוביל לבעיות נשימה במהלך השינה.