כבר למעלה מ-50 ימים עשרות אלפי לוחמי מילואים נמצאים בלחימה, בתנאי שטח, הרחק מביתם. הזמן הממושך בשטח בשילוב מאמץ פיזי ושגרת היגיינה לא אופטימלית, גורמים לתופעות רפואיות שמטרידות את הלוחמים. הם פונים אלינו, רופאי המשפחה בעורף, ומבקשים מידע וגם דרכים פשוטות ומהירות לטיפול. ריכזתי עבורכם כמה מהשאלות הנפוצות שקיבלתי מלוחמי מילואים בתקופה האחרונה.
שפשפת - איך מונעים וכיצד מטפלים?
שפשפת היא פריחה מגרדת ושורפת הנוצרת כתוצאה מלחות מוגברת המהווה קרקע נהדרת להתפתחותם של חיידקים פטריות. הפריחה מופיעה באזורים של קפלי עור (ישבן, בין הירכיים, מאחורי הברכיים, בכפל המרפק, במפשעות ובבתי השחי). בד"כ הפריחה נראית כמו כתמים אדמדמים עד סגולים מגרדים מאוד ואם העור פצוע - ייתכנו גם כואבים.
איך מטפלים?
ראשית, חשוב מאוד לשמור על אזור יבש כמה שניתן - מומלץ להתנגב היטב אחרי מקלחת, להשתדל לספוג זיעה ולהשתמש בלבנים מכותנה, שיהוו חיץ בין שני חלקי העור המשופשף. ניתן גם לפזר אבקת טלק וחשוב לאוורר את האזור כמה שיותר.
משחות שמכילות ZINC (אבץ) - יכולות להחיש את תהליך הריפוי. משחות אנטי-פטרייתיות הנמכרות ללא מרשם, גם הן יעילות במצבים שבהם הזיהום הוא פטרייתי גרידא. אם יש גם זיהום חיידקי מומלץ להשתמש גם במשחה אנטיביוטית. יש להימנע ממגע ישיר של הידיים עם האזור הנגוע כדי להפחית סיכון לזיהום.
מה עושים כשסובלים מטחורים בשטח?
טחור הוא בעצם כלי דם אשר התנפח עקב לחץ שמופעל על אזור פי הטבעת בזמן הטלת צואה. כשיש עצירות או כשיושבים זמן ארוך על האסלה, כוח המשיכה ותנועות הדחיפה של המעי הגס גורמים לכלי הדם הקטנים הללו להתמלא בדם וכך עלולים להיווצר טחורים.
כלי דם נפוח לא בהכרח כואב, אך אם הוא נמצא על אזור פי הטבעת, אם נוצר קריש דם קטן בתוכו או כאשר קיים תהליך דלקתי באזור - מדובר במצב שיכול להיות מאוד לא נעים ובעיקר כואב.
איך מטפלים?
כשיש טחורים, ראשית חשוב מאוד להקפיד על היגיינה בזמן ניגוב הצואה. כמו כן, רצוי שלא לגעת בהם ללא כפפות וכדאי להימנע מניגוב אגרסיבי כדי להפחית סיכוי לדימום, לנגב בעיקר עם מגבונים או לשטוף במים לאחר כל יציאה.
יש להקפיד גם על תזונה עשירה בסיבים ועל שתייה מרובה של מים (כ-8 כוסות ביום) וכן להימנע מאכילת מזונות שעלולים לגרום לעצירות (כמו: אורז, בננות ורימונים). בימים הראשונים שבהם סובלים מהבעיה, חשוב שהצואה תהיה כמה שיותר רכה כדי להפחית את הכאב בזמן היציאה. בנוסף, יש להקפיד על ישיבה קצרה בשירותים. טחור שאינו מסתבך בד"כ מחלים תוך שבוע – שבועיים. בסוף תהליך ההחלמה הוא עלול לגרד.
מה מקל את כוויות הקור?
כוויות קור נפוצות בקרב חיילים. הן מתרחשות בשל חשיפה של רקמת העור לקור קיצוני ועקב נזק ממשי שנוצר לרקמת העור. בד"כ הן מתבטאות כיבלות אדמדמות-סגלגלות אשר עלולות להיות כואבות מאוד ומגרדות. האזורים שבהם מופיעות הכוויות הם אזורים חשופים יותר (תנוכי האוזניים, קצה האף, קצות אצבעות, סנטר). התחושה ההתחלתית היא של אזור רדום והאיבר הנגוע לח וקר למגע. לאחר חימום הדרגתי ייתכן שיופיעו גם בועיות עם נוזל דמי.
איך מטפלים?
ראשית, יש להגיע לסביבה חמה יותר כמה שיותר מהר. חשוב מאוד לקבע את האזור הפגוע ולמנוע תזוזה שלו כדי להפחית את התפשטות הנזק. רצוי מאוד שלא להמשיך ללכת אם יש כוויות קור בגפיים התחתונות ואם אין ברירה - כדאי לא לחמם את האזור הפגוע עד להגעה למקום חמים שבו ניתן יהיה להשכיב את הפצוע.
חימום הדרגתי של האיבר הפגוע הוא הטיפול הראשוני והחשוב ביותר. לא מחממים בטמפרטורות גבוהות באופן מיידי, חשוב להתחיל מחימום פושר סביב 37 מעלות. כמו כן, אין לשפשף את האיבר הפגוע, משום שהפעולה עלולה להחמיר את מצב הכוויה.
מה עושים עם גרד בזקן?
פצעונים וגרד תחת הזקן נפוצים ומוכרים מאוד, בעיקר בקרב לוחמים שלא מתגלחים במשך תקופה ארוכה. הפצעים יכולים להופיע כתוצאה מהפרשת סבום מרובה כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי והיגיינה פחותה, מזיהומים בקטריאליים ובעיקר פטרייתיים.
זיהומים בקטריאליים גורמים לפרונקלים (הצטברות מקומית של מוגלה) ולעיתים אודם, חום מקומי וכאב סביבם. זיהומים פטרייתיים נוטים לגרד ולקשקשת וללא מוגלה.
איך מטפלים?
במצבים שבהם הזיהום הוא חיידקי, יש צורך בטיפול אנטיביוטי מקומי ולעיתים, אם המצב חמור יותר אז גם סיסטמי. זיהומים פטרייתיים רצוי לנקות, לשמור על עור יבש ולמרוח תכשירים אנטי-פטרייתיים.
חשוב שלא לחטט או לפצוע את האזור כדי לא להחמיר את מצב הזיהום. אגב, זיהומים אלו עלולים להיות מידבקים ביותר, ולכן מומלץ לשמור על מגבת פנים וציוד היגייני אישי, להחליף את סכין הגילוח בתדירות גבוהה ולחטא את העור לאחר כל גילוח. כמו כן, יש להקפיד על שימוש בלחות (כדי להפחית פציעות עור קטנות שדרכן קל יותר לפתוגניים לחזור).
איך נפטרים מפטרת בכפות הרגליים?
מדובר בבעיה מוכרת מאוד בקרב חיילים, שנמצאים זמן רב עם גרביים ונעליים, בייחוד בתנאים לחים. פטרת בין אצבעות הרגליים גורמת לגרד ולעיתים לפציעה וקילוף של העור ולכן היא גם מועדת לזיהומים.
איך מטפלים?
יש להקפיד על אוורור של כף הרגל ולגרוב גרביים מבד נושם ונעלים שאינן לוחצות את כף הרגל. ניתן לפזר טלק טרם הכנסת הרגל לגרב ולמרוח תכשירים אנטי-פטרייתיים במשך מספר ימים. טיפול כזה בדרך כלל פותר את הזיהום.
הכותבת היא ד"ר ענבל קדמן מומחית ברפואת משפחה, מחוז השרון מכבי שירותי בריאות