ביל נופ הוא חוואי מהסוג שרואים בסרטים. יש לו כתפיים רחבות, דיבור מחוספס, מכנסי הג'ינס שלו מוכתמים בבוץ והוא נועל מגפיים כבדים. זה 49 שנים שמשפחת נופ מייצרת חלב בחוות בקר גדולה במרכז מדינת ורמונט. אלף הפרות שלהם מייצרות קרוב ל-40 טונה חלב מדי יום.
"במונחים של ורמונט הייתי אומר שאנחנו חווה בסדר גודל בינוני־גדול, אבל יש לך חוות במדינות כמו טקסס, מישיגן ואיווה עם 4,000 או 5,000 פרות", אומר נופ. שמנהל את המקום מאז 1998, מאז פרש אביו מעבודה.
בשנות ה-90 אפשר היה להתפרנס בבטחה מעסקי החלב, גם אם העבודה היתה קשה. "עכשיו אני יכול לעבוד מהבוקר עד הלילה ועדיין להפסיד את התחתונים. עבודה קשה היא כבר מזמן לא ערובה לשום דבר במצב של היום", אומר נופ. השנה שעברה היתה קשה במיוחד והסתיימה בהפסדים. "כבר כמה שנים שאנחנו מתנהלים במחזוריות הזאת, של שנה אחת חיובית, שנה אחת מאוזנת ולאחריה שנה אחת קשה", הוא מספר.
בחדר החליבה עובדים בניו של נופ ונערים צעירים אחרים מהמשפחה. הוא היה מעדיף, אולי, שיעבדו במשהו אחר. "לפני כמה שנים ניסינו למכור את החווה אבל לא קיבלנו הצעת רכישה. המצב כבר מזמן לא מה שהיה פעם", נופ אומר ומנגב את הזיעה ממצחו.
הבעיה אינה בפרות. הן ממשיכות להניב חלב כמו שהניבו לפני 40 שנה. "זה דור המילניום. הם עוברים לשתות תחליפי חלב, כמו חלב שקדים וסויה. יש לנו כמה לקוחות צעירים שגרים באזור, כאלה שכל השנים היו שותים חלב ואוכלים גבינות קשות ופתאום הפכו לטבעונים, כאלה שלא רוצים יותר לגעת יותר במוצרי חלב", הוא אומר.
נופ חושד שטעמי הקהל השתנו מסיבות לא טבעיות במיוחד. "הצעירים האלה מאמינים לכל הפרסומים השקריים בכלי התקשורת", הוא אומר. "יש אנשים שבטוחים שעל שטח שאני מחזיק שתי פרות אפשר לגדל פירות וירקות ל-50 בני אדם. אנשים מאמינים לכל מיני פרסומים על כך שגז המתאן שהפרות משחררות גורם להתחממות כדור הארץ. מה שהתקשורת לא אומרת להם הוא שהחלב בריא ושהסידן חשוב לחיזוק העצמות; אף אחד לא מספר להם את זה".
חלב טבעוני נשפך כמו מים
באוגוסט הודיעה יצרנית החלב הגדולה בארה"ב, דין פודס, על הפסד של 64.5 מיליון דולר ברבעון השני של השנה. היא סגרה ארבעה רבעונים רצופים של הפסדים, ומכירותיה צנחו ב-5% ל-1.84 מיליארד דולר. בהודעתה נימקה החברה את הנסיגה בירידה מואצת בקטגוריית החלב הניגר. המניה שלה צנחה בעקבות ההודעה ב-37% תוך יום. סמנכ"לית הכספים של החברה, ג'ודי מסדוניו, סיפקה הסבר לנפילה: "מעבר של יותר ויותר צרכנים מחלב למים". בסך הכל נרשמה ירידה של 3% בצריכת החלב הניגר בארה"ב בשנה האחרונה.
המציאות מורכבת יותר: מים אמנם זולים, בריאים, לא משמינים ונגישים יותר, אבל הצרכנים האמריקאים עוברים בחלקם מחלב למשקאות יקרים יותר, ולא בהכרח דלי קלוריות. מכירות תחליפי החלב הצמחוניים, בהם חלב סויה, חלב שקדים, חלב שיבולת שועל ועוד, עלו בשנה האחרונה ב-6%, והם תופסים 13% משוק משקאות החלב בארה"ב, לפי נתוני שתי עמותות לקידום תזונה מבוססת צמחים: The Good Food Institute ו-Plant Based Food Association.
הנסיגה מחלב נמשכת כבר עשורים. מאז 1975 צנחה צריכת החלב בארה"ב ב-40%, לפי מכון המחקר הגרמני סטטיסטה. המידע מתבסס על נתונים שפירסם משרד החקלאות האמריקאי, המראים כי מ-112 ק"ג של חלב בשנה ירדה הצריכה הממוצעת לנפש בארה"ב ל-67.5 ק"ג חלב ב-2017. אחת הסיבות המרכזיות לאותה ירידה היא המודעות ההולכת וגוברת בקרב חלקים גדולים של הציבור האמריקאי על הקשר האפשרי בין צריכה מוגברת של מוצרי חלב לבעיות בריאות שונות. בבריטניה המגמות חדות אף יותר: חברת סקר השווקים מינטל דיווחה על עלייה של 30% במכירות משקאות חלב טבעוניים מאז 2015, ועל ירידה של 50% בצריכת חלב ניגר מאז שנות ה-50. גידול חד במספר הטבעונים בבריטניה - מ-150 אלף ב-2014 ל-600 אלף ב-2018, עשוי להסביר את הנפילה. מאות משקי חלב נסגרו בבריטניה בשנים האחרונות.
בישראל, לצד עקביות בצריכת הגבינות הלבנות ואף עלייה קטנה בצריכת הגבינות הקשות, חלה ירידה של כ-10% בצריכת משקאות החלב ב-2017-2006, על פי נתוני מועצת החלב, מ-57 ליטרים בממוצע לאדם ב-2006 ל-52.3 ליטרים ב-2017.
תעשיית החלב שומרת על עצמה
נכון ל-2007, ארה"ב היתה מדורגת במקום ה-16 בעולם בצריכת חלב לנפש, כשמדינות סקנדינביה, צפון אירופה ומרכז אירופה מככבות בראש הדירוג. ב-1993 השיקה מועצת החלב של קליפורניה קמפיין פרסומי, שסיסמתו ?Got Milk נהפכה לאיקונית. הקמפיין נמשך 21 שנה, עד שהסיסמה שלו נמכרה ליצרנית חטיפים, והשתתפו בו שחקנים, ידוענים ואמנים, מוופי גולדברג והריסון פורד עד דיוויד בקהאם וביונסה. המסר השיווקי התמקד בבריאות.
הקמפיין ניסה והצליח לפחות חלקית להפוך את שתיית החלב למזוהה עם אורח חיים בריא, אף שבכוס אחת יש 150 קלוריות ו-12 גרם סוכר - מטען לא מבוטל למדינה שבה השמנת היתר נהפכה למגפה.
"חלב צריך להיות באותה קטגוריה של כל משקה אחר עם קלוריות", הסביר בראיון שהעניק בשנה שעברה לעיתון "הארץ" פרופ' אהרון קארול, רופא ילדים וסגן ראש מכון המחקר למדיניות הבריאות של אוניברסיטת אינדיאנה. "לא צריך לשתות חלב תחת הרושם שזה בריא, שזה טוב לשיניים או לעצמות. אנחנו היונקים היחידים שממשיכים לשתות חלב אחרי הילדות אף שאין לו שום יתרונות מיוחדים, כאילו שבלי חלב נסבול ממחסור בסידן".
>> באיזה תחליף חלב כדאי לבחור?
מאחורי החלב נמצאים אינטרסים כלכליים לא מבוטלים, והקשר ביניהם לבין מחוקקים. "תעשיית החלב האמריקאית הפכה לכוח כלכלי חזק מאוד", אמר פרופ' וולטר ווילט מאוניברסיטת הרווארד לאתר החדשות ווקס (Vox) הקשר ניכר עוד ממלחמת העולם הראשונה, כשהממשל רכש כמויות אדירות של מוצרי חלב שנשלחו מעבר לים לטובת חיילים אמריקאים שסבלו מתזונה לקויה.
כתוצאה מהביקוש הגובר של הממשל הגבירו החוואים המקומיים את ייצור החלב במהלך אותן שנים, ובסיום המלחמה הם סבלו מעודפי ייצור גדולים. אחד הפתרונות היצירתיים למצוקת החוואים היא תקנה מ-1946, National School Lunch Program, שחייבה את כל בתי הספר בארה"ב לכלול כוס חלב אחת בכל ארוחה שהם מגישים לתלמידים. עד היום ממליץ משרד הבריאות האמריקאי על צריכה יומית של שלוש כוסות חלב ביום למבוגרים.
אלא שבכך לא תמו הצרות של יצרני החלב, ובעקבות כך גם המעורבות של הממשל האמריקאי, מעורבות שיותר משנבעה משיקולי בריאות של האזרחים שיקפה את הכוח האדיר של לובי יצרני החלב. כך, למשל, במהלך שנות ה-70, כשצריכת מוצרי החלב התחילה לרדת, בין השאר כתוצאה מההשלכות של משבר האנרגיה העולמי על הכלכלה בארה"ב, הודיע ממשל ג'ימי קרטר ב-1977 על תוכנית מענק ממשלתית ליצרני החלב על סך 2 מיליארד דולר למשך ארבע שנים.
יצרני החלב, שרצו לנצל את הסיוע שהוצע להם, חזרו לייצר חלב לשתיה בכמויות גדולות, ללא קשר לביקוש שהמשיך לצנוח. בממשל החליטו להירתם לעזרה פעם נוספת והחלו לרכוש מאותם יצרנים את רזרבות החלב, שהומרו לחמאה, גבינות קשות ואבקות חלב שנהנו מאורח חיי מדף ארוכים בהרבה. המצב הפך לפרדוקסלי כל כך עד שב-1982 דיווח "ניו יורק טיימס" כי "שווי רזרבות מוצרי החלב המאוכסנים (על ידי הממשל) עלה על 3 מיליארד דולר, ובכוונת הממשל להשקיע 50-40 מיליון דולר בשנה הקרובה להעברת החלב מידי צרכנים פרטיים למחסנים ממשלתיים ועוד סכום דומה לאכסונם". בשיאו הגיע השווי הכולל של מוצרי החלב באותם מחסנים ל-4 מיליארד דולר שגולמו בלא פחות מ-226 מיליון ק"ג של מוצרי חלב שאוכסנו ב-36 מחסנים. "ככל הנראה הפתרון הכי מעשי והכי זול היה להשליך את כל זה לאוקיינוס", צוטט גורם במשרד החקלאות האמריקאי בדברים שאמר ל"וושינגטון פוסט" ב-1981.
לרונלד רייגן הרפובליקאי, שנבחר, בין השאר, בשם ההבטחה לקצץ בתוכניות הסיוע הממשלתיות, היו תוכניות אחרות. "בתקופה שבה משפחות אמריקאיות סובלות ממצוקה כלכלית הממשלה לא יכולה לשבת בחוסר מעש בשעה שמיליוני קילוגרמים של אוכל הופכים לזבל", הכריז עם כניסתו לבית הלבן ב-1981. במקום להמשיך לקנות חלב מהחוואים הוא החליט לנסות ולרוקן את המחסנים, בין השאר על ידי 'תוכנית החירום לסיוע זמני במזון' (Temporary Emergency Food Assistance Program), שנועדה "לשפר את הרגלי האכילה של אמריקאים מעוטי יכולת" על ידי חלוקה של מיליוני ק"ג של מוצרי גבינה לאוכלוסיות חלשות. החוואים, שמבינים שכללי המשחק השתנו, החליטו לצאת בקמפיין אגרסיבי לעידוד צריכת החלב, Got Milk.
אל תאמר תחליפי חלב
"אני חושב שזה יהיה בלתי־אפשרי, בהתחשב בכוחות הפוליטיים הקיימים, להביא לשינוי בהמלצות שתיית החלב באופן שיקרא להפחית את צריכת הבשר או החלב", אמר פרופ' וילט לווקס.
במארס הגישו שני סנאטורים - תמי בולדווין הדמוקרטית מוויסקונסין וג'ים ריש הרפובליקאי מאיידהו - הצעת חוק שנועדה לאסור את השימוש במלה חלב כשם לתחליפי חלב. במדינות שבהן תעשיית בשר גדולה בארה"ב הוטלו הגבלות על השימוש במלה המבורגר בהקשר של קציצות שאינן מהחי.
"חוואים ממדינת ויסקונסין עובדים קשה מדי יום כדי להבטיח שהחלב שלהם עומד בסטנדרטים גבוהים מבחינת איכות וערכים תזונתיים. אנחנו צריכים להתייצב לצדם ולהגן על השם הטוב של מוצרי החלב", אמרה בולדווין.
להצעת החוק קדם מכתב עליו חתמו חמישה סנאטורים אמריקאים לראש מינהל המזון והתרופות (FDA), ובו כתבו בין השאר, כי "מוצרים המבוססים על צמחים חייבים להיות ממותגים על בסיס המאפיינים והערך התזונתי שלהם, במקום להשתמש בשם הטוב של החלב". עוד הוסיפו, כי בניגוד לאלטרנטיבות בשוק, שנבדלות אחת מהשנייה בהרכב התזונתי, "מוצרי חלב, לא משנה מאיזה סוג, עומדים בסטנדרט תזונתי גבוה שמבטיח לצרכן כי לא משנה מאיזו חברה החלב שהוא קונה, הוא מספק לבני המשפחה שלו את הערך התזונתי שהם זקוקים לו."
הצעת החוק, שנפלה כשעלתה לראשונה ב-2017, עדיין לא עברה. אלא שגם אם החוק יעבור, ספק אם לאור המגמות הקיימות זה יעזור לחוואים מסוגו של נופ. "פעם חלמתי לראות את החווה שהקים אבי עוברת לילדים שלי ומהם לדורות הבאים. היום הייתי מעדיף שיעבדו במשהו בטוח יותר מבחינה כלכלית", הוא אומר.
רגישים ללקטוז וצורכים 30 ק"ג בשנה: הסינים מקפיצים את הביקוש העולמי / רונית דומקה
במשך אלפי שנים, התזונה של הסינים לא כללה חלב או מוצרי חלב. אחת הסיבות העיקריות לכך היתה שהסינים בני ההאן, שמהווים כ-95% מאוכלוסיית המדינה, סובלים מרגישות ללקטוז, מה שמקשה עליהם לעכל מוצרי חלב.
עד שכלכלת סין החלה להיפתח לשוק העולמי בשנות ה-80, לא היה גם הרבה חלב בסין, ייצור החלב היה מוגבל מאוד, ואספקת החלב שהיתה הוקצבה למי שהיו זקוקים לה: תינוקות וקשישים, ספורטאים ובכירים במפלגה הקומוניסטית.
עם פתיחתה של הכלכלה הסינית למערב, החלה להתפתח תעשיית חלב בסין, בתחילה בעיקר כדי לספק את הביקוש של זרים שביקרו במדינה, ועדרי בקר יובאו מאירופה. ככל שההשפעה המערבית החלה לחלחל, ועם תהליכי העיור והתרחבותו של מעמד הביניים, נהפכו גם הסינים לסקרנים יותר בנוגע למוצרי חלב. בשנות ה-80 מוצרי החלב העיקריים שצרכו הסינים, בעיקר בערים הגדולות כמו שנחאי ובייג'ין, היו חלב ואבקת חלב.
מי שהוביל את השינוי הזה היתה המפלגה הקומוניסטית, שהשתמשה בחלב ככלי אסטרטגי. העובדה שאנשים יכולים היו פתאום להרשות לעצמם תוצרת של בעלי חיים נחשבה לסמל להצלחת המפלגה, והעובדה שחלב היה זמין לכולם העידה על שוויון.
כיום, סין היא היבואנית הגדולה ביותר בעולם של חלב, ויצרנית החלב השלישית בגודלה בעולם. אם ב-1949, החלב בסין יוצר על ידי 120 אלף פרות, כיום מייצרות את החלב 13 מיליון פרות. הסיני הממוצע, שבעבר לא צרך בכלל חלב, צורך כיום כ-30 ק"ג של מוצרי חלב בשנה.
האיחוד האירופי הגביר באחרונה את היצוא של מוצרי חלב לסין ולאסיה כולה, בהובלת גרמניה, שהיתה אחראית על 12% מיבוא החלב לסין עד כה השנה. עם זאת, מי שמובילה את השוק היא ניו זילנד, ש-52% מהחלב המיובא של סין מגיע ממנה.
כעת הביקוש האדיר של הסינים לחלב, דווקא בתקופה שבה במקומות אחרים בעולם מתחילים להעדיף תחליפים צמחיים, מעלה חששות לאיכות הסביבה.
ייצור חלב מצריך הרבה מים נקיים: כדי לייצר ליטר אחד של חלב יש צורך ב-1,020 ליטרים של מים. בסין יש מחסור במים ולכן היא קונה קרקעות ומפעלים במדינות אחרות. בעלי חיים אחראים ל-14.5% מפליטות גזי החממה בעולם, יותר מכל תעשיית הרכב העולמית. מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Global Change Biology צפה כי צריכת החלב של הסינים תגדל פי שלושה עד 2050, מה שעלול להגדיל את פליטות גזי החממה בעולם ביותר מ-30%.
הכתבה פורסמה במקור ב-TheMarker
לעוד כתבות ב-TheMarker:
>> הפקרות: זה מה שלא סיפרו לכם על מסיבת הענק של עידן עופר במיקונוס
>> הילדים והנכדים שלכם בסכנה ברורה ומיידית
