תושבת ראשון לציון בת 62, איבדה אחוזים ניכרים מכושר ראייתה בעין ימין בשל "ניתוח קטרקט מיותר בשל רדיפת בצע" - כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה נגד מכבי שירותי בריאות.
על פי התביעה, בחודש יולי 2021, פנתה האישה לרופא עיניים בקופת החולים מכבי, והתלוננה על ירידה בחדות הראייה. לאחר בדיקת ראייה שביצע הרופא, ברשומה הרפואית ציין כי התובעת סובלת מקטרקט, ולפיכך הפנה אותה לרופא עיניים מנתח כדי לשקול ניתוח.
כחודשיים לאחר מכן ביקרה התובעת אצל רופא עיניים מנתח במכבי, שהמליץ על ניתוח קטרקט בשתי העיניים וכן על השתלת עדשת מולטיפוקל לשיפור הראייה מקרוב ומרחוק. בסיום הביקור, נקבעו לתובעת שני תורים לשני הניתוחים, שיבוצעו באופן פרטי על ידי אותו הרופא.
על פי התביעה, הרופא המנתח הסביר לתובעת, כי הירידה בראייתה נובעת מקטרקט וכי מדובר בניתוח פשוט שעתיד להביא לשיפור בראייתה. הוא גם ציין כי ייתכן והיא לא תזדקק למשקפיים לאחר הניתוח או שתזדקק למשקפיים במספר נמוך.
עו"ד מורן אברהמי יום טוב שמייצגת את התובעת, טוענת כי לרופא היה אינטרס כלכלי מובהק לבצע את הניתוחים הפרטיים, משום שאלה רווחיים ביותר עבורו. בשל כך, לדבריה, המליץ האחרון ניתוחים שכלל לא תאמו את מצבה הרפואי. בספטמבר 2021, כך נטען, ביצע הרופא ניתוח בעינה הימנית של המטופלת, שכלל הסרת הקטרקט והשתלת עדשת מולטיפוקל. אולם, כבר כשבוע לאחר הניתוח, היא החלה לסבול מטשטוש בראייה ומפגיעה בשדה הראייה. לאחר ששבה לרופא והתלוננה על מצבה, הוא הפנה אותה לבדיקת OCT (בדיקת הדמיה לעין ברזולוציה גבוהה) וביקש שתשוב אליו עם תוצאות הבדיקה.
מתוצאות בדיקת ההדמיה נמצא כי התובעת סובלת ממחלת רשתית ניוונית בשם MacTel2 בשתי עיניה (מחלה הפוגעת ברשתית ובשקיפותה). בתביעה נטען כי הרופא המנתח המליץ לתובעת לבצע את ניתוח הקטרקט ואת השתלת העדשה גם בעין שמאל, חרף תוצאות הבדיקה, בניגוד לכל פרקטיקה רפואית מקובלת. התובעת סירבה בתוקף. לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, כחודש לאחר הניתוח הכושל בעין ימין, נבדקה התובעת אצל מומחה לרשתית, שאבחן ירידה ניכרת בחדות הראייה בעין המנותחת ואישש את האבחנה כי התובעת לקתה במחלת MacTel2.
חוות הדעת העידה על הנזק הרפואי שנגרם
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של מומחה ברפואת עיניים, אשר קבע כי רופאי העיניים במכבי שטיפלו בתובעת, התרשלו בכך שלא יידעו אותה בדבר האפשרות לבצע בדיקת OCT טרם הניתוח. לדברי המומחה, מטרת הבדיקה היא לאבחן או לשלול מחלות רשתית נוספות, העלולות לגרום לירידה בראייה. לדברי המומחה, ה-OCT היא בדיקה פשוטה, המניבה תוצאות ברמת דיוק גבוהה, ולכן מנתחי קטרקט רבים הוסיפו אותה לרוטינת הבדיקות הקודמות לניתוח קטרקט. "הבדיקה מאפשרת מתן מידע מדויק יותר לחולה, שיסייע לו בגיבוש ההחלטה לגבי ביצוע הניתוח", כך הסביר.
יתרה מכך, בחוות דעתו, מתח המומחה ביקורת חריפה על הרופא המנתח, על כך שבחר להמליץ לתובעת גם על ניתוח קטרקט מהיר בעינה השמאלית, אף שבעין זו היא ניחנת בחדות ראייה סבירה ביותר, ואין בה כמעט קטרקט. לדבריו, "רק בשל ההסתבכות שלאחר הניתוח בעין ימין, התובעת נמנעה מהניתוח המיותר בעין שמאל". באשר להשתלת עדשת המולטיפוקל בעין ימין, קבע המומחה, כי לא רק שהייתה מיותרת, אלא שפגעה אף יותר באיכות ראייתה של התובעת. המומחה העריך את נכותה של התובעת בשיעור של 20 אחוז לצמיתות.
לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, "כיום התובעת סובלת מאיכות ראייה ירודה ביותר בעינה הימנית, ומהחמרה ברורה ומשמעותית לעומת מצבה שקדם לניתוח. היא מתקשה לתפקד בבית ובעבודתה אשר כוללת שעות מסך רבות. התובעת אף מעידה שהיא מתקשה לעבוד במשך שעה רצופה וזקוקה להפסקות רבות בשל תחושת לחץ בעיניים וכאבי ראש". עוד היא מציינת כי מאז הניתוח, התקפי המיגרנה מהם סובלת התובעת התגברו בעוצמתם, והיא חוששת שגם מצב ראייתה בעין שמאל, הבריאה יחסית, ילך ויחמיר, ושהיא תהפוך לעיוורת.
בתביעה דורשת המטופלת פיצוי בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בבת ים. טרם הוגש כתב הגנה
ממכבי שירותי בריאות נמסר בתגובה: "ראשית נציין כי טרם הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה לדרישת פיצויים שנדחתה, וזאת לאחר בחינת מומחה רפואי, לפיה הטיפול שניתן לתובעת היה בהתאם לפרקטיקה המקצועית הרפואית המקובלת והסבירה. מכבי תגיש את כתב הגנתה בצירוף חוות דעת של מומחה רפואי ותנהל את התיק בין כותלי בית המשפט כמקובל".