אלכוהול, טבק, מריחואנה, הרואין, קוקאין ועוד – כל אלה ידועים כחומרים ממכרים שעלולים להרוס חיים של אנשים ותוצאותיהם עולות כסף רב למשלם המסים. אך מהם הסמים המזיקים ביותר? גם אם השאלה נראית פשוטה על פניה, התשובה תלויה בקריטריונים שעל פיהם אנו בוחנים את הנזק.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
במחקר שנעשה בשנת 2010 דירגה קבוצת מומחים להתמכרות בבריטניה 20 סמים, לרבות חומרים מותרים בשימוש, לפי 16 קריטריונים, שתשעה מהם מבטאים נזק למשתמש – כגון תמותה, תלות, פגיעה בתפקוד שכלי וכו', ושבעה מבטאים נזק לאנשים אחרים – ביניהם פשע, התנהגות אלימה של המשתמש, עלות האשפוזים לחברה ועוד.
מסקנותיה של ועדת המומחים ניפצו מיתוסים רבים בתפיסת הציבור את מסוכנותם של סמים מסוימים. יש מי שסבורים שזו גם הייתה הסיבה לפיטוריו של מחבר המאמר הראשי, פרופ' דיוויד נאט, ממשרתו יועץ רפואי במשרד הפנים הבריטי.
אלכוהול
למרות חוקיותו והפופולריות הרבה שלו בתרבות המערבית, המומחים דירגו את האלכוהול כחומר המזיק ביותר והוא זכה לציון של 72 מתוך 100. משקל רב יותר ניתן לנזק שהוא גורם לאחרים ופחות לנזק הישיר שהוא גורם למשתמש עצמו. לפי ההערכה, כ-22 אחוזים מצרכני האלכוהול יפתחו בו תלות בשלב כלשהו בחייהם. ארגון הבריאות העולמי העריך ששני מיליארד אנשים השתמשו באלכוהול ב-2002 ולמעלה משלושה מיליוני אנשים מתו בשנת 2012 בעקבות נזקים גופניים שיצרה השתייה.
השפעתו העיקרית של אלכוהול היא על הקולטן של המוליך העצבי המדכא העיקרי במוח: GABA (חומצה גאמא אמינו בוטירית). לכן במינונים נמוכים הוא משחרר עכבות חברתיות, אבל במינונים גבוהים יותר הוא עלול לפגוע בתפקוד השכלי, לדכא מערכות חיוניות בגוף ואף להוביל למוות. למעשה, אלכוהול הוא אחד החומרים הקטלניים ביותר לאדם: די במנות ספורות שלו (פחות מעשר) כדי להרוג, לעומת כמה אלפי מנות במקרה של מריחואנה, למשל. מנה, לצורך העניין, היא כמות הסם המזערית שגורמת לתחושת שכרות.
אלכוהול הוא גם חומר ממכר משום שהוא גורם אצל חיות מעבדה לעלייה של עד פי 4.5 ברמות הדופמין, המוליך העצבי שמעורב במערכת הגמול והעונג של המוח.
הרואין
ההרואין דורג כסם השני ברמת הנזק שהוא גורם, וניתן לו הציון 55. הוא שייך למשפחת האופיאטיים, שכוללת סמים שמופקים מצמח הפרג – ביניהם אופיום ומשכך הכאבים מורפין – ופועלים על קולטנים בגוף שגורמים לשיכוך כאבים. מנת יתר שלו עלולה לגרום למוות בשל דיכוי מערכת הנשימה, בדומה לאלכוהול. גם מספר מנות ההרואין שדרושות כדי לגרום למוות דומה לזה של האלכוהול.
גופם של מכורים להרואין מפתח עמידות לסם וכתוצאה מכך הם נאלצים להעלות את המינון שלו כדי להשיג השפעות שיכלו להשיג בהתחלה במינון נמוך יותר. אצל חיות מעבדה הוא גורם לעלייה של עד פי שלושה ברמות הדופמין במוח.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מדעי: איך תהיו יותר מאושרים?
>> לא רק מחלת עור: בעיות בתפקוד מיני לחולי פסוריאזיס
>> בחנו את עצמכם: מה הכושר שהכי מתאים לכם?
קוקאין ומתאמפטמין
קוקאין בצורתו הטהורה ("קראק") שניתנת לעישון, ובצורתו הפחות טהורה שנצרכת בשאיפה (הסנפה), דורגו במקום השלישי והחמישי בהתאמה מבחינת נזקיהם לחברה. בעבר השתמשו בקוקאין להרדמה מקומית בזכות יכולתו לחסום העברת דחפים חשמליים בתאי עצב, אך כיום הוא משמש בעיקר כסם ממריץ, בשל ההשפעה הישירה שלו על העברת מסרים בין תאי עצב במוח באמצעות המוליך העצבי דופמין.
הקוקאין מונע מתאי עצב "לכבות" את האות העצבי של הדופמין, וכך גורם להפעלה מוגברת של מסלולי גמול במוח, ובמינונים גבוהים אף עלול להרוג כתוצאה מהאצה קיצונית של קצב הלב ועלייה קיצונית בלחץ הדם. במחקרים שנעשו על בעלי חיים, קוקאין גרם לעלייה של פי שלושה ויותר ברמות הדופמין. כ-21 אחוזים מהאנשים שמנסים קוקאין יפתחו בו תלות בשלב כלשהו בחייהם.
מתאמפטמין (שידוע בקיצור כ"מת'" או "קריסטל מת'") גם הוא סם ממריץ שמעלה את רמות הדופמין, אך עושה את זה במנגנון שונה במקצת מהקוקאין. הוא משמש לטיפול בבעיות רפואיות כגון הפרעת קשב וריכוז, אך בהיקף מצומצם מזה של תרופות אחרות כגון ריטלין, עקב תופעות הלוואי שלו. הוא דורג כסם הרביעי ברמת הנזק שהוא גורם.
טבק
את הרשימה הלא מכובדת של הסמים המזיקים סוגר טבק הסיגריות, שמכיל את החומר הממכר ניקוטין. ניקוטין נספג בריאות וחודר למוח במהירות אחרי שמעשנים סיגריה. למעלה משני שליש מהאמריקאים שניסו לעשן דיווחו על התמכרות. ב-2002 העריך ארגון הבריאות העולמי שהיו בעולם למעלה ממיליארד מעשנים ושטבק יהרוג יותר משמונה מיליוני אנשים בשנה עד 2030. גם חיות מעבדה מתמכרות לניקוטין ונוטות ללחוץ על דוושה כדי להחדיר אותו לזרם הדם שלהן, דבר שמעלה את רמות הדופמין במוחן בכ-40-25 אחוז.
נראה שהממצא הבולט ביותר במחקר הוא שאלכוהול וטבק סיגריות, למרות היותם סמים חוקיים, מדורגים במקומות גבוהים מאוד מבחינת הנזק שהם גורמים. לעומת זאת הקנאביס (מריחואנה וחשיש), שהשימוש בו אסור ברוב מדינות המערב, מדורג במקום נמוך משניהם, עם ציון נמוך יחסית של 20 לעומת 26 לטבק ו-72 לאלכוהול. ההבדל נשמר גם אחרי שמשקללים את שכיחות השימוש הנמוכה יחסית בו.
נראה אם כן שהחוקיות או אי החוקיות של סמים משקפת נסיבות היסטוריות ותרבותיות לא פחות מאשר את מידת מסוכנותם האמיתית כפי שהיא נמדדת בכלים מדעיים אובייקטיביים.
* עידו מגן הוא פוסט דוקטורנט במכון ויצמן למדע.