אמש (ג') פורסם כי הפרקליטות הצבאית הודיעה לעורכות הדין של המתלוננת בפרשת תא"ל אופק בוכריס, שבבדיקת הפוליגרף שנערכה לשניים החיילת נמצאה דוברת אמת ואילו בוכריס נמצא דובר שקר. בוכריס ייאלץ עכשיו להתמודד עם תוצאות הבדיקה, שעשויות אף להוביל להגשת כתב אישום נגדו בבית דין צבאי, אך אין ספק שמכשיר הפוליגרף שנוי במחלוקת במערכות בתי המשפט. איך בדיוק מתבצעת הבדיקה, כמה היא אמינה והאם אפשר באמת לרמות אותה?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
בדיקת הפוליגרף היא תהליך ארוך ומורכב ולו כמה שלבים. בשלב הראשוני של הבדיקה, לפני שנשאלות השאלות הרלוונטיות לחקירה, ישנן הכנות קריטיות הנעשות לנבדק. "בשלב ההכנות, בודק הפוליגרף מקבל מידע מפורט וחומר רקע, כולל גרסאות התביעה וההגנה מכל הצדדים על האירוע. מתוכם הוא בורר את העובדות ואת מה שחשוב ורלוונטי לבדיקה", מספר לנו מורדי גזית, מנהל גזית מכון פוליגרף ויו"ר איגוד בודקי הפוליגרף בישראל לשעבר, "לאחר מכן, הבודק נפגש עם הנבדק ולפני שהוא מחבר אותו למכשיר, הוא מנהל איתו שיחה מקדימה בנוגע לנושא הבדיקה". כאן, לפי גזית, הנבדק מוסר את גרסתו ואת הסבריו לעובדות השנויות במחלוקת ובהתאם למה שנאמר בשיחת ההקדמה, ובכפוף לחומר שהיה בפניו, הבודק מנסח את השאלות. "הדבר נעשה גם על פי המנטליות של הנבדק, השפה שלו, המילים שבהן הוא משתמש, ורק אחר כך מחברים אותו למכשיר", מוסיף גזית.
את המכשיר יש "להתאים" לכל מטופל טרם הבדיקה. גזית מספר כי הבדיקה הראשונית שנעשית היא בדיקת התאמה, בה מכיילים את המכשיר באופן אישי ובהתאמה לנבדק: "בודקים איך הוא מגיב לשקר מסוים, ומהם המדדים האישיים שלו, משום שהם משתנים מאחד לשני. למרות שהתגובות לשקרים הן אוניברסליות, אחד יגיב יותר במוליכות של העור והשני יותר בלחץ דם, ומלבד זאת גם פרמטרים כמו משקל או מבנה גוף משפיעים", מספר גזית.
כיצד מנוסחות השאלות?
"השאלות מוכוונות לתשובת כן או לא, רק שאלות עובדתיות חדות של שחור או לבן, כאלה שיש לגביהן מחלוקת עובדתית, ולא שאלות שהתשובות עליהן נתונות לפרשנות. אם לצורך העניין השכן טוען שהנבדק פגע עם מכוניתו במכוניתו שחנתה, השאלה שתישאל לעבר הפוגע תהיה: האם בזמן שהמכונית של השכן הייתה בחנייה פגעת עם המכונית שלך במכונית שלו? אם הנבדק טוען שהוא לא זוכר אי אפשר לשאול אותו", אומר גזית.
כלומר, הנבדק יכול לטעון שהוא לא זוכר אם נגע במתלוננת, ואז לא יישאל על כך בבדיקה?
"כן, אם המחלוקת היא האם נגע או לא נגע והוא אומר בשיחה המקדימה שהוא לא זוכר, אז נמנעים מלשאול אותו את השאלה הזו". במקרים כאלה, הבודק יצטרך לבחור בשאלות אחרות שיובילו לבדיקה הרצוייה.
אילו פרמטרים פיזיים בודקים בפוליגרף?
"ערוצים פיזיולוגיים שקשורים במערכת העצבים האוטונומית, כמו המוליכות החשמלית של העור, שינויים בלחץ הדם, בנפח הדם, בדופק", אומר גזית ומסביר שאלו פרמטרים פיזיולוגיים הקשורים לשינויים שחלים לפי אמירת שקר או אמת. בעת החיבור למכשיר, מתקבלות התגובות לשאלות, והן נרשמות במכשיר. על השאלות חוזרים כמה וכמה פעמים בסשן, על מנת לראות עקביות ולדעת שהנבדק לא הגיב לשאלה מסוימת באקראי. "לאחר החזרות, הבודק שואל את הנבדק אם הוא רוצה לשנות את התשובות ובדרך כלל הנבדק לא משנה", אומר גזית ומוסיף: "תוצאות התגובות מתקבלות בגרף הדומה ל-א.ק.ג. שאותו רק מומחים לפוליגרף יודעים לנתח. משום שזו בדיקה פסיכו-פיסיולוגית, הרקע שממנו באים המומחים הוא פסיכולוגיה והתמחות בפוליגרף".
איך הגוף שלנו מגיב כשאנו משקרים?
"בחיי היום יום, כשאנו משקרים למישהו אנו לדוגמה מסמיקים, או שמופיעה לנו זיעה קרה בגב. בפוליגרף מודדים 4-5 ערוצים חשובים - יכולה להיות עלייה בלחץ דם, דופק מהיר, זיעה, מוליכות חשמלית של העור, יש שינויים במרכיבים מסוימים של הנשימה. אני ממש בודק את התגובה למילה. יש גם שינויים באישון העין, או בפעילות המוח, אבל זה יותר יקר ומסובך לבדוק ולא עושים את זה בשטח, כי זה מצריך בין היתר מכשור כמו MRI או מכשיר שמקבע את אישוני העיניים".
האם אפשר לרמות פוליגרף?
"כולם רוצים להצליח בבדיקה, גם מי שמשקר וגם מי שאומר אמת. השאלה היא מה אחוז הטעויות שיכולות להיות", אומר גזית, "בגלל שזה תחום דיאגנוסטי, יכולות להיות טעויות באבחון. יש אנשים שטעו באבחונים שלהם אך לנבדק אין יכולת לרמות את הפוליגרף. התגובות שבודקים הם של מערכת העצבים האוטונומית, תגובות שלא נשלטות כי אני לא יכול לשלוט בשינויים בלחץ הדם או בדופק. הטעויות נובעות מניסוח לא נכון של שאלות או מקבלת חומר חלקי ולא מלא. מי שעושה את הטעות זה הבודק, בניסוח השאלות או בפענוח לא נכון של התרשימים".
עוד ב-mako בריאות:
>> מי מפחד מקרוספיט? בטח לא אתם
>> הגיל והתרגיל: איזה ספורט הכי מתאים לגילכם?
>> אוכל על: הסופר פודס החדשים שאתם חייבים להכיר
רמת דיוק של 90-95 אחוז
אבל יש כאלה שטוענים כי כן הצליחו לרמות את המכשיר. אילן קופרמן-סגל, שישב 10 שנים בכלא על גניבת 4.78 מיליון שקלים מחברת "ברינקס", סיפר בזמנו כי במהלך חקירתו במשטרה, עבר בהצלחה בדיקת פוליגרף כחלק מהליכי הקבלה לעבודה בחברת ברינקס, וטרם הבדיקה שתה חצי בקבוק עראק כדי להרגיע את גופו. אבל גזית טוען, לעומת זאת, כי "תרופות, אלכוהול או סמים שיילקחו ישפיעו באותה מידה גם על שאלות הבקרה - השאלות הלא רלוונטיות שמדווחים עליהן, וכך יהיה מדד לדעת. לדוגמה, אם בוצע רצח באקדח 9 מ"מ, רק מי שירה יודע שזה האקדח", אומר גזית. "במידה שהנתון הזה לא פורסם בתקשורת, ישאל הבודק האם האיש נורה ב-9 או 7 מ"מ או ימנה מספר סוגים של כלי נשק, כך שרק מי שיודע יגיב לפריט הנכון".
טרם הבדיקה עורכים לנבדק בדיקות כדי לראות מדדים של סמים או אלכוהול?
"לא. אנו לא עוסקים בבדיקות רפואיות. אם אדם יגיע לבדיקה מסומם ולא יירשמו תגובות, הבודק יבין שיש כאן בעיה. בודקים תגובות שמלוות אמירת שקר ואם יש הבדלים בין סוגי תגובה שונים, אם לקחתי כדור או סם זה ישפיע על כל סוגי השאלות".
יש נבדקים שיכולים לומר שקר ולהאמין בו כך שלא יראו סימנים פיזיולוגיים?
"בבדיקה שואלים על אקט מסוים, אם הנבדק מודע למה שהיה, ויודע לבחון את המציאות הוא יידע להבחין בין אמת לשקר. גם אם אדם מאמין שהוא לא אנס את הבחורה אבל היא טוענת שהוא ניסה לחנוק אותה, או הכה אותה, ישאלו אותו שאלות לגבי הפעולות הללו, ולא ישאלו אותו האם אנס אותה, כי זו יכולה להיות פרשנות שלו. הכול קשור בניסוח ובדיוק של השאלות".
יש הבדל בין פוליגרף פרטי לציבורי? איך ייתכן שנבדק יוצא באחד דובר אמת ובשני דובר שקר?
"זהו אותו פוליגרף ואותה שיטת בדיקה. ההבדל שיכול להיות בין בדיקה רשמית לפרטית הוא באיזו מידה הבודק מקבל את כל האינפורמציה, והאם יש לו חומר מלא ומפורט. כי אם מציגים לבודק חלק מהאינפורמציה, הוא עלול לשאול שאלות לא נכונות. דיאגנוזות שונות וחילוקי דעות או פענוח שונה של בדיקות עלולות לקרות בכל תחום, גם ברפואה וגם בפוליגרף".
למה בדיקת פוליגרף עדיין לא קבילה בבתי משפט בישראל?
"זו שאלה משפטית, בארץ זה קביל במשפט האזרחי ולא במשפט הפלילי. יש מדינות אחרות שהבדיקה קבילה גם במשפט הפלילי, תלוי בחקירה ובמערכת המשפטית", אומר גזית ומספר על תקדים משפטי משנת 1923 בארה"ב בתיק של אדם בשם פריי אשר נאשם ברצח והורשע. למזלו, הוא לא נידון למוות אלא רק למאסר עולם. בבדיקת פוליגרף הוא נמצא דובר אמת, אך בימ"ש העליון טען שהמכשיר לא הוכח מדעית והם לא קיבלו את הראייה. לאחר חמש שנים, נתפס הרוצח האמיתי. מאז, כמובן עברו מאה שנה והטכנולוגיה קצת השתנתה אך התקדים המשפטי נשאר. בחלק מהמדינות בארה"ב הפוליגרף קביל במשפט הפלילי ובחלק הוא אינו קביל. וגם באירופה במדינות כמו בלגיה והמדינות הבלטיות וגם ביפן הפוליגרף קביל במשפט הפלילי. בישראל, משתמשים בבדיקת הפוליגרף בחקירה פלילית בעיקר על מנת לגבש כיווני חקירה.
עד כמה באמת המכשיר מדייק?
"בדיקת הפוליגרף היא תהליך דיאגנוסטי, אך אנחנו בני אדם ויכולים לטעות. אחוזי הדיוק של הפוליגרף נעים בין 90-95 אחוזים, זה נחשב לאחוז גבוה בהשוואה לדיסציפלינות אחרות כמו רפואה או פסיכולוגיה, אך אי אפשר להימנע מטעויות".