מה אנשים יודעים על המיניות הנשית? שהיא כמו פרח, שהיא מסתורין מתוק ואפל או שהיא סוד שמועבר מדור לדור. התפיסה הזאת לצערנו לא שייכת רק לגברים בתולים וחסרי מושג, אלא אפילו לנשים עצמן ואפילו לאנשי מקצוע ורופאים. הדגדגן הוא האיבר החשוב ביותר להבנת מיניות האישה, והוא אמיתי, מורכב ומסובך הרבה יותר ממה שזה נראה, והוא גם גדול. לא שגודל קובע, אבל עדיין.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
"ההפעלה של הדגדגן היא ממש חשובה והגוף של האישה הוא מדהים", אומר ד"ר דניאל דריי, רופא סקסולוג, אנדוקרינולוג, מטפל זוגי ומיני ומנהל את אתר תורת היחסים. "יש המון דברים שעד היום לא ידועים על הדגדגן. יש יותר מאלף ספרים שנכתבו על איבר המין של הגבר ומעט מאוד ספרים ומחקרים שנכתבו על איבר המין של האישה". הגיע הזמן שתתנו לדגדגן את הכבוד המגיע לו, ותתקנו את העוול ההיסטורי שגורם לנשים ברחבי העולם לא להצליח לגמור. הנה 5 דברים שאתם חייבים לדעת.
1. חינוך מוטעה
ההנחה השגויה, שגם מלמדים אותה בספרי האנטומיה, היא שהדגדגן הוא רק הדבר הקטן הזה שאפשר לראות על פני השטח, בעוד שבמציאות, האיבר עצמו נמצא ברובו מתחת לעור. מחקרים שבדקו ספרי אנטומיה לאורך השנים מצאו שהדגדגן פשוט מקופח, מה שמביא לקיפוח הבלתי נמנע של המיניות הנשית. האנטומיה של הדגדגן התגלתה רק לקראת שנות ה-90 המאוחרות, כאשר החוקרת הלן אוקונל ביצעה מחקר בסריקת MRI על מתנדבות בכדי לחשוף את מבנה הדגדגן. מה שכן, הייצוג בספרי האנטומיה עדיין לא נאמן למבנה האיבר, ולרוב מופיעה רק הבלוטה עצמה. "יש פרויקט אמריקאי נהדר שמעודד להכרת הדגדגן, הוא נקרא Cliteracy, והוא דן בבעיית המודעות ההיסטורית לדגדגן", אומר ד"ר דריי. "חובה לכל מי שרוצה להבין את האיבר המורכב והנפלא הזה".
2. פרויד לא התבגר
וכמובן שמלבד הסתרה מספרי אנטומיה היו גם תיאוריות מיניות שהפלו נשים לרעה. לדוגמה, פרויד, שונא נשים ידוע (מישהו עדיין מאמין בקנאת הפין?), ראה גירוי דגדגני כגירוי "לא בוגר", וטען שנשים אינן מספיק מפותחות מינית. "אם אנחנו רוצים להבין את התפתחות איברי המין שלנו, אנחנו צריכים להסתכל על התפתחות העובר ברחם. אנחנו יודעים שבין העובר הזכר והנקבה אין שום הבדל בשבועות הראשונים", אומר ד"ר דריי. "השינויים בין המינים מגיעים מהורמוני המין שגורמים לאיברים מסויימים להתפתח. ההשפעה של הטסטוסטרון גורמת לכך שהנרתיק יוצא החוצה והופך לשק האשכים, השחלות יוצאות מהגוף ונכנסות לתוך השק והדגדגן הופך להיות איבר המין של הגבר. הבסיס הוא אותו הבסיס".
פרויד לקח את העובדות האנטומיות האלה ופירש אותן כך שנשים פשוט לא התפתחו מבחינה מינית, אך זוהי מחשבה מוטעית לחלוטין, שכן כתוצאה מהפרשת הורמוני מין נשיים כמו אסטרוגן, גם מערכת הרבייה של הנשים מתפתחת, אבל השינוי פשוט לא ניכר כלפי חוץ באותה המידה.
יתרה מכך, בעבר נשים חונכו שלא ליהנות ממין, בכל זאת אנחנו לא חיות. גברים, כמובן, היו חופשיים ליהנות כמה שבא להם, כנראה כי הם פשוט יותר "בוגרים" מינית. למזלנו, העולם המערבי הוא מקום הרבה יותר טוב לנשים בימינו, מינוס תקרת הזכוכית וכל זה, אבל הגיע הזמן שניתן כבוד לאיבר המין הבוגר שלנו. "עד היום יש בעיות עם היחס למיניות הנשית, כמו במקרה של כריתת דגדגן אצל חברות פרימיטיביות שפוחדות משחרור האישה. הם כל כך מפחדים שאישה תהנה מהמיניות שלה שהם מעדיפים להטיל בה מום", אומר ד"ר דריי. "זה פשוט נוראי, זה למחוק את המיניות לגמרי, זה כמו שיורידו את כל הראש של הפין וישאירו רק את הבסיס. הרי שם יש את מרכז ההנאה והתחושות, התפקוד של האיבר הוא בלתי אפשרי בלי זה. זה פשוט סירוס מיני, אין דרך שיקום, אי אפשר לבנות את זה מחדש. אני ממש מחשיב את החומרה של זה בגדר רצח עם".
3. דגדגן ביישן או חשוף?
הדגדגן הוא למעשה מקום המפגש של שפתי הפות הפנימיות, והוא ממוקם בדיוק מעל חור השופכה. הוא מורכב מארבעה חלקים – הגוף, הבלוטה, שתי רגליים ושתי בליטות. הבלוטה היא החלק החיצוני היחיד של הדגדגן, והיא מכוסה בעור דק, אך רוב רקמות הדגדגן אינן בולטות לעין. מה שכן, כאשר יש גירוי מיני רקמות הדגדגן מתמלאות בדם ולמעשה דוחפות את הבלוטה החוצה ומבליטות אותה, זה נקרא זקפת דגדגן.
"מה שמעניין הוא שאיבר המין הנשי גם מתפתח, ולמעשה אורך הדגדגן הממוצע הוא 12 סנטימטר. מה שאנחנו רואים מבחוץ זה רק 4 אחוז מהדגדגן", אומר ד"ר דריי. "הרוב מתבלבלים בין הראש של הדגדגן לבין האיבר כולו, וזה אבסורד, זה כמו להגיד שאיבר המין של הגבר הוא רק הראש של הפין, זה פשוט לא נכון".
עוד ב-mako בריאות:
>> שרינג איז קרינג: יש דברים שלא כדאי לחלוק
>> מחיר היופי: קיבלה שבץ בביקור במספרה
>> כמה אתם משלמים על הפנקייק הזה באימון?
"יש שלושה טיפוסים של דגדגן. אני קורא לסוג הראשון "כיפה אדומה", משום שצריך להזיז כיפת עור כדי לחשוף אותו, השני הוא "הדגדגן החשוף", שאנחנו תמיד רואים בחוץ והשלישי הוא "הדגדגן הביישן", שאנחנו לא רואים אותו בכלל. אגב, יש נשים שבטוחות שאין להן דגדגן, פשוט משום שלא רואים את הבלוטה. יש מקרים בהם היא פנימית, אבל זה לא אומר שהדגדגן לא נמצא, ועדיין אפשר לגרות אותו".
4. יותר רגיש מהפין
הדגדגן מכיל כמות של קצוות עצבים כפולה מאשר הפין, מה שעושה אותו מאוד רגיש. יש בו יותר מ-8,000 קצוות עצבים. אספקת הדם הרבה לאזור גורמת לו להזדקר, בדומה לזקפת הפין, וגם במקרה הזה מדובר ביכולת מרשימה בו הוא משלש את גודלו. ועד כמה שההשוואה הזאת עם הפין היא מעניינת, התפקיד הפיזי שלהם אינו דומה. הדגדגן נחשב כאיבר שאחראי להנאה בלבד, מה שמיוחד רק לנשים.
"בנוסף, הדגדגן הפנימי יכול להביא כל אישה לשפיכה. נקודת ה-G הוא נקודת הגירוי שנמצאת 3 סנטימטרים מתחת לחלק הפנימי של הדגדגן שיכול לגרום להנאה מאוד גדולה ובעיקר לשפיכה נשית", אומר ד"ר דריי. "זה יכול לקרות בעיקר כתוצאה מגירוי מאצבעות הגבר, אבל אחרי כמה אורגזמות זה יכול לקרות גם כתוצאה מחדירה".
5. הביישן אינו למד
ממחקר שנעשה לאחרונה נמצא כי שליש מהנשים לא יכולות להצביע על מיקום הדגדגן בתרשים. "יש 20 אחוז מהנשים שלא יחוו אורגזמה משום סוג בחיים שלהן, ו-30 אחוז של נשים שהן פשוט לא יודעות איפה הדגדגן שלהן נמצא", אומר ד"ר דריי. "זו בעיה משום שאנחנו יודעים ש-100 אחוז מנשים יכולות להגיע לאורגזמה, ממש כל אישה וזה חבל שרבות מפספסות את ההזדמנות". חברות, תתחילו להתמצא בחומר, אם אתן לא תדעו איפה הוא, איך תוכלו להעביר את הידע לדורות הבאים?
"לפעמים יש רגישות יתר בדגדגן ונשים שיגידו שלא נעים להן שנוגעים שם, ואז צריך לדעת לגעת קרוב אבל לא ממש על הראש של הדגדגן. אפשר לפנות לסקסולוג או סקסולוגית מוסמכת שיעזרו לנשים כאלה להבין איפה לגעת ואיך להגיע לאורגזמה", מוסיף ד"ר דריי. "בנוסף, זו הזדמנות טובה לומר לנשים שהן לא צריכות לחוות כאבים בקיום יחסי מין, אם יש כאבים פשוט תלכו להיבדק אצל סקסולוג מוסמך כדי לפתור את הבעיה".