אוחזת בכם לפעמים חרדה מפני התחממות גלובלית ועלייה בגובה פני הים שתטביע חלק מהערים? זה כלום לעומת מה שבאמת הולך לקרות לנו, ומהר יותר מכפי שנחזה בעבר.
מאז 1998 הוכפלה המהירות של התחממות כדור הארץ. הקצב מפתיע ומכה את כל התחזיות של המדענים: קרחונים נמסים באנטרקטיקה, שוניות אלמוגים נפגעות, פחמן נפלט לאטמוספרה. בסוף המאה הנוכחית, חלקים נרחבים מכדור הארץ צפויים להיות בלתי ראויים למגורים - וזה רק חלק קטן מהאסון האקולוגי שמרחף מעל ראשינו.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
גם אם נדמה לנו, אנחנו לא באמת מסוגלים להבין את היקף השינויים האקלימיים. בחורף האחרון היו מספר ימים חמים מהרגיל בקוטב הצפוני, שהמיסו שכבות קרקע קפואות שהקיפו את הקמרון סוואלברד של נורבגיה - בנק מזון עולמי המכונה "יום הדין", שנועד להבטיח שהחקלאות שלנו תשרוד כל אסון. הוא הוצף בגלל שינויי האקלים פחות מעשר שנים לאחר שנבנה. אבל זה לא מה שמדאיג את מדעני האקלים: הבעיה היותר חמורה היא שבשכבות הקרקע הארקטיות הקפואות לכודה כמות עצומה של פחמן שעלולה להרוס את האטמוספרה של כדור הארץ, ותאריך היעד של הפשרתה ושחרורה לאוויר הולך ומתקדם.
למרות כל זה, האנושות - בעיקר החלק ממנה שמתגורר בארה"ב והצביע טראמפ – לא באמת רואה בהתחממות בעיה שראוי להתייחס אליה. המדענים מצדם הפכו לזהירים לגבי האזהרות הספקולטיביות שלהם, אבל הכל צבוע אי ודאות. במאמר שפורסם לאחרונה ב-New York Magazine הועלתה האפשרות שתרחישי ההתחממות יתממשו במלואם, בעיקר משום שאנו לוקים בשאננות וממשיכים לזרוע הרס לאורך הדרך.
בינתיים, סקרים שנערכו בארה"ב גילו כי למרות שרוב הציבור האמריקאי מודע לתופעת שינוי האקלים, כ-39 אחוז ממנו אינם משוכנעים שיש סיבה לדאגה. דומה לכך המצב בארצנו: סקר שנערך ב-2015 העלה כי בהשוואה לעשור הקודם, יותר ויותר אנשים בישראל כיום אינם מאמינים בחומרת מצב התחממות כדור הארץ.
מדענים מאמינים שבמאה הנוכחית נוכל להיפרד לשלום ממקומות כמו מיאמי ובנגלדש, גם אם נפסיק לשרוף דלק מאובנים בעשור הקרוב. אם שתי מעלות של התחממות נחשבו בעבר סף הקטסטרופה, עכשיו שתי מעלות זו המטרה שלנו לפי הסכמי האקלים בפריז, ומומחים נותנים לנו סיכויים קלושים לעצור שם. אפקט אלבדו (ירידה ביחס בין כמות הקרינה האלקטרומגנטית המוחזרת מכדור הארץ לכמות שפוגעת בו) מאיץ בינתיים את ההתחממות, ואם לשפוט לפי ההיסטוריה של כדור הארץ, זה אומר שהטמפרטורה יכולה להשתנות עד חמש מעלות צלזיוס בתוך שלוש עשרה שנים.
12 מעלות והלכו 4 מיליארד
קטסטרופה גלובלית היא לא ספקולציה; היא היסטוריה. חמש הכחדות המוניות היו על פני כדור הארץ לפני העידן הנוכחי, ולא כולן היו תוצאה של נפילת אסטרואידים כפי שנהוג לחשוב: למעט ההכחדה שחיסלה את הדינוזאורים, כל השאר נגרמו על ידי שינויי אקלים המיוצרים על ידי גז החממה.
ההכחדה הקיצונית ביותר הייתה לפני 252 מיליון שנים. זה התחיל כשכדור הארץ התחמם בחמש מעלות בגלל נוכחות של פחמן באטמוספרה, הואץ כשהתחממות גרמה לשחרור מתאן בקוטב הצפוני, והסתיימה במותם של 97% מכלל המינים שחיו על כדור הארץ. נכון לעכשיו, אנחנו מוסיפים פחמן לאטמוספרה בקצב הרבה יותר מהיר מזה שגרם לאותה היכחדות. לזה התכוון סטיבן הוקינג כשאמר שנצטרך ליישב כוכבי לכת אחרים במאה הבאה כדי לשרוד, ומה שהניע את אילון מאסק לחשוף את תוכניותיו לבנות בית גידול במאדים תוך 40 עד 100 שנים. מדענים רבים סבורים שאף תוכנית של הפחתת פליטות בלבד לא תמנע אסון אקלימי.
בהנחה שתהיה עלייה של 7 מעלות, בחלקים מסוימים בכדור הארץ - במיוחד באזורים טרופיים כמו בג'ונגלים של קוסטה ריקה, שבהם הלחות מגיעה ל-90% - התחממות תשפיע באופן קטלני על בני האדם. התחממות של 11 או 12 מעלות תביא לכך שיותר ממחצית מאוכלוסיית העולם תמות כתוצאה מחום. זה לא יקרה בעוד מאות שנים: למעשה, אנחנו כבר שם.
מאז 1980 הייתה עלייה של פי 50 במספר המקומות בכדור הארץ שחוו חום מסוכן או קיצוני. חמישה הקיצים החמים ביותר באירופה מאז שנת 1500 נמדדו מאז 2002. בערים כמו קראצ'י וכלכתה יש מדי שנה גלי חום קטלניים כמו אלה שפקדו אותם ב-2015.
בהתחממות של ארבע מעלות בלבד, גל החום האירופאי הקטלני שהיה ב-2003 וגבה את חייהם של 2,000 אנשים יהפוך להיות קיץ רגיל. התחממות תביא לכך ששהות ממושכת בחוץ בימות הקיץ, לצורך עבודה לדוגמה, תהיה בלתי אפשרית. מיזוג אוויר יכול אמנם לעזור, אבל בסופו של דבר הוא רק מוסיף על בעיית הפחמן. המשבר הדרמטי ביותר יהיה כמובן בשכונה שלנו, באזור המזרח התיכון והמפרץ הפרסי.
החום כבר הורג את חלקנו. באזור קני הסוכר של אל סלבדור, כחמישית מהאוכלוסייה סובלים ממחלת כליות כרונית, תוצאה משוערת של התייבשות בשל עבודתם בשדות.
המזון הולך ומדלדל - והחיידקים מתרבים
אגב שדות, ידוע שגידולי דגנים זקוקים לטמפרטורה אופטימלית: עלייה של מעלה אחת גורמת לירידה של עד כ-17 אחוזים בתנובת הגידולים. הבצורת עשויה להיות בעיה גדולה יותר מאשר החום: על פי תחזיות של מדענים, ללא הפחתה דרמטית של פליטות תתמודד דרום אירופה עם בצורת קבועה וקיצונית כבר בשנת 2080. כשלילדים שלנו יוולדו נכדים. כך גם בעיראק, בסוריה וברוב חלקי המזרח התיכון, בחלק מהאזורים המאוכלסים ביותר באוסטרליה, באפריקה ובדרום אמריקה, וגם בחלקים נרחבים מסין. אף אחד מהמקומות האלה, שכיום מספק שפע של מזון, לא יהיה יותר מקור ודאי למזון.
תזונה היא בעיה חמורה אחת, ומחלות רדומות הן קטסטרופה אפשרית אחרת. בקרח הארקטי לכודים מיני חיידקים שלא הפיצו מחלות במשך מיליוני שנים; במקרה של התחממות, אותם חיידקים "יקומו לתחייה" ולמערכות החיסון שלנו לא יהיה מושג איך להתמודד עם הסכנות הפרה היסטוריות הללו. באלסקה כבר גילו חוקרים את שרידי השפעת משנת 1918 שגבתה את חייהם של 100 מיליון בני אדם; בחודש מאי דווח ב-BBC כי מדענים חושדים שחיידקים של אבעבועות שחורות ודבר נלכדו גם בקרח סיבירי. בשנה שעברה נפטר ילד אחד ו-20 אחרים נדבקו באנתרקס ששוחרר כשנסוגו שכבות קרקע קפואות וחשפו פגרים קפואים של איילים, שהחיידקים הרגו לפחות 75 שנים קודם לכן.
אמנם המערכות האקולוגיות שלנו יחסית יציבות, אך ההתחממות הגלובלית תערער אותן ותסייע למחלות לחצות גבולות. גם אם אנחנו מתגוררים באזורים שאינם מוכי מלריה, זה רק עניין של זמן עד שעליית הטמפרטורות תגרום ליתושים הנושאים את המחלה לשגשג ולהתרבות באזורינו.
עוד ב-mako בריאות:
>> סבלה מכאב בטן - והרופאים גילו בתוכה את זה
>> מתאמנים ולא מצליחים לרדת במשקל? זאת הסיבה
>> בלי כפיפות בטן: כך תשיגו בטן קטלנית
פחות חכמים, יותר אלימים
החמצן הוא רק חלק ממה שאנו נושמים. אחוז הפחמן הדו-חמצני הולך וגדל, והמצב יגיע לידי כך שבהשוואה לאוויר שאנו נושמים כעת, בשנת 2100 תהיה ירידה של 21% ביכולת הקוגניטיבית האנושית – שנפגעת מכל דלדול באחוז החמצן.
זה לא האיום היחיד: עליות קטנות בזיהום האוויר יקצרו את אורך החיים בכעשר שנים. עד שנת 2090, שני מיליארד אנשים ברחבי העולם ינשמו אוויר שמוגדר כלא בטוח. חשיפה של אישה הרה לזיהומים כאלה מעלה את הסיכון של הילד לאוטיזם עד פי עשרה, בשילוב עם גורמים סביבתיים אחרים.
הזיהום הוא כבר בעיה מסכנת חיים: בשנת 2013 התפשט בצפון סין ערפיח בלתי נסבל שבמשך תקופה קצרה היה אחראי על כשליש מכלל מקרי המוות במדינה. מדד שנקרא "אינדקס איכות האוויר" מסווג את הסיכונים והחסרונות בזיהום האוויר, ומזהיר מפני החמרה של מחלות לב או ריאה ותמותה מוקדמת בקרב הסובלים ממחלות לב וכלי דם. לכל האחרים נמצאים בסיכון רציני של בעיות נשימה.
מה לגבי ההשפעות החברתיות? יש הגיון בכך שבצורת תוביל למלחמה על משאבים, אך חוקרים כמו מרשל בורק וסולומון הסיאנג מאמינים שקיים קשר גם בין טמפרטורה לאלימות. לטענתם, כל התחממות של חצי מעלה תתבטא בעלייה של 10 עד 20 אחוז באלימות חמושה. יש טענות שלא רק בסוריה האקלים תרם לקונפליקט, אלא שהנפיצות של הסכסוכים במזרח התיכון בדור האחרון משקפת את לחצי התחממות כדור הארץ.
כיצד מסבירים את הקשר בין אקלים לקונפליקט חברתי? חלק קשור לחקלאות וכלכלה, אבל העובדה הפשוטה היא שעם עליית החום, עצבנותו של האדם פשוט גוברת. חום מגביר את שיעורי הפשיעה העירונית; לראיה, כשהגיע לעולם המערבי מיזוג האוויר באמצע המאה הקודמת, הוא סייע מעט לפתור את הבעיה של גלי פשע בעונת הקיץ.
קפיטליסטים נלהבים מאמינים שהצמיחה הכלכלית תושיע אותנו מכל איום, אך המחקר על "כלכלת ההתחממות" של הסיאנג ועמיתיו הראה שכל עלייה של מעלת צלזיוס תעלה לנו בכ-1.2 אחוזים של תוצר מקומי גולמי. ההשלכה של זה תהיה הפסד של 23% בהכנסה לנפש בעולם עד סוף המאה הנוכחית (כתוצאה משינויים בחקלאות, פשע, סופות, אנרגיה, תמותה ועבודה).
עקומת הסתברות אחרת מצביעה על כך שקיים סיכוי של 12% שהשינוי באקלים יפחית את התפוקה העולמית ביותר מ-50% עד שנת 2100, והסתברות של 51% שהתוצר לנפש ירד ב-20% או יותר. לשם השוואה, השפל הגדול של שנות ה-30 הוריד את התמ"ג העולמי בכ-6 אחוזים. אולי קשה לנו להבין את קנה המידה של ההרס הכלכלי, אבל אפשר רק לדמיין איך העולם ייראה עם אוכלוסייה גדלה שמצליחה ליצור רק מחצית מהנדרש.
600 מיליון בטווח סכנה
עד סוף המאה, בהנחה שתהיה הפחתה רדיקלית של פליטות, תהיה גם עלייה של 1-3 מטרים במפלס גובה פני הים. שליש מהערים הגדולות נמצאות על החוף, כולל תחנות הכוח שלהן, נמלים, בסיסי חיל הים, אדמות חקלאיות, דיג, אימפריות אורז ועוד. כיום, לפחות 600 מיליון בני אדם חיים בטווח של עשרה מטרים מגובה פני הים.
למעלה משליש מהפחמן העולמי נשאב כיום על ידי האוקיינוסים. כתוצאה מכך, מי האוקיינוס הופכים ליותר חומציים - מה שיכול להוסיף חצי מעלה להתחממות הגלובלית. ההרס נראה כבר היום, כששוניות אלמוגים נהרסות והדבר פוגע ברבע מהחיים הימיים ובאספקת מזון לחצי מיליארד בני אדם.
נראה שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך, ועם זאת קיימת התעלמות כמעט מוחלטת מההתחממות הגלובלית ואסונות הטבע בסדר היום שלנו. אין ספק שהעיוורון הזה לא יחזיק מעמד, כי העולם שאנחנו עומדים לגור בו לא יאפשר זאת, אבל ההתעוררות עלולה להיות מאוחרת מדי. בינתיים תספוג המערכת האקולוגית של כדור הארץ אסונות טבע רבים - כמו סופות הוריקן וטורנדו, שיטפונות ובצורות - שיתחילו להיות חלק מהשגרה של חיינו.
כדי לעמוד ביעדים של הועידה האקולוגית בפריז, נצטרך לצמצם את פליטת הפחמן מהאנרגיה והתעשייה ולהמציא טכנולוגיות כדי לחלץ כמות כפולה של פחמן מהאטמוספרה מכפי שעושה הצמחייה בפלנטה כולה - מדי שנה. עם זאת, המדענים סומכים על כושר ההמצאה של בני האדם. הם מצביעים על פרויקט אפולו שהביא את האדם אל הירח ועל החור באוזון שתוקן בשנות ה-80, ומאמינים שנמצא דרך להנדס את מניעת יום הדין. האלטרנטיבה פשוט בלתי נתפסת.