זה היה עוד יום שבת חג יפה בבית משפחת לוי מבארי. האב, ד"ר דניאל לוי, 34, רופא מתמחה באא"ג בסורוקה, התארגן לצאת לתורנות בבי"ח. כשהחלו להישמע קולות של טילים, לאשתו ליהי, היה ברור שמשהו אינו כשורה: "הוא היה אמור לנסוע לתורנות שגרתית בסורוקה, אבל הבנו שיש משהו חריג וביקשתי שיישאר איתנו בממ"ד", היא משחזרת.

בני הזוג נכנסו לממ"ד יחד עם הבן ליאם והתכרבלו איתו במיטה. הבת אמה בת הארבע וחצי עדיין ישנה. אלא שאז התקשרו מהמרפאה בקיבוץ וביקשו שדניאל יגיע לעזור לטפל בפצועים. אף שלא היה כונן באותו היום הוא היה חלק מהצוות הרפואי של בארי ועזרתו הייתה נחוצה בסיטואציה שבה מגיעים המוני פצועים למרפאה. למרבה הצער, מאוחר יותר הסתבר שהוא נרצח, ככל הנראה בשל הדף שנגרם מרימונים שזרקו המחבלים. ליהי מספרת שהאזור של המרפאה היה מוגן יחסית, בשל העובדה שבמקום שהוו שני חברים חמושים מכיתת הכוננות, ולכן לא דאגה. "הוא נתן לי נשיקה ויצא לדרך. לו רק הייתי יודעת שזה הרגע האחרון", היא משחזרת. 


מה היית אומרת לו אם היית יודעת?

"לא הייתי נותנת לו ללכת אם הייתי יודעת. הוא האהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיים. היה לנו קשר עמוק וחזק, זה חיבור שמימי שלא היה לי עם אף אחד".

לדבריה, בשתיים בצוהריים נגמרה להם התחמושת. "היו שם המוני מחבלים. הוא כתב לי בווטסאפ שאין להם כל כך איך לעזור לפצועים כי לא היה להם ציוד לטיפול בפצועי ירי ורסיסים. הוא עשה כל מה שאפשר ובסוף הציל שני אנשים". בשלב מאוחר יותר, דניאל סימס לליהי שהוא נשאר עם הפצועים במרפאה וגם כי בחוץ מסוכן, ושם הוא נותר כאמור עד שנפגע ונהרג.

דניאל לוי ז"ל והילדים (צילום: איתי דגן )
דניאל לוי ז"ל והילדים. "היית אבא לתפארת" | צילום: איתי דגן

מה היית רוצה שידעו על דניאל?

"דניאל הוא אובדן לאנושות. אני לא אומרת את זה כי אני אשתו. יש לו מטופלים שהוא מלווה שנים, הוא היה עילוי בתפקידו. הוא היה איש יוצא דופן בכל תחום, חכם בצורה בלתי רגילה, טוב לב, החבר הכי טוב, תמיד הראשון לעזור, גם כשזה בא על חשבונו".

ליהי מספרת שדניאל הגיע מפרו לפני 7 שנים, למד עברית עד שידע אותה על בוריה וכבש כל פסגה אפשרית. "הוא עשה הכל בהצטיינות ובצנעה, בלי לדרוך על אף אחד בדרך, הוא היה איש ממש מיוחד וקשה לי מאוד לדבר עליו בעבר", היא מספרת בבכי קורע לב. "היה לו חשוב לשמור על שורשיו היהודיים ולהבטיח לעצמו עתיד טוב יותר, ולכן הוא החליט לעלות לארץ. הוא ידע כל חייו שיהיה רופא, אבל ברגע האמת הוא רץ להציל חיים, ולא היה מי שיציל אותו".

"הבת שלי פרצה בבכי קורע לב כששמעה על מותו. היא שאלה כמה פעמים – 'למה, למה, למה'?"

ליהי לוי

דניאל וליהי הכירו באפליקציית הכרויות לפני כשש שנים. היא מספרת שזה היה חיבור ממשפט ראשון. "היה מאוד ברור לשנינו, כבר בהתחלה, שזו הכרות חד פעמית, שפשוט נועדנו זה לזו. ואכן הקשר התקדם מאוד מהר, והספקנו הרבה בזמן הקצר שלנו יחד". לדבריה, בשבע השנים שהוא היה בארץ, הוא הספיק ללמוד עברית שוטפת, לעבוד במספר בתי חולים וגופי רפואה, לשרת בצבא כרופא, ואף לשמש כמתמחה במחלקת אא"ג בסורוקה. בנוסף, עבר דניאל בהצלחה את בחינת האמצע, קיבל מתמחה מצטיין לשנת 2023 ונבחר להיות הצ'יף של המחלקה. הוא היה אמור להתחיל עבודה בקהילה יומיים לאחר מותו. "דניאל היה איש של שלום, הוא אף פעם לא שפט לפי דת, גזע ומין. הוא כיבד את כולם באשר הם. תמיד נתן מקום לכולם, הקשיב ואמר מילה טובה", אומרת ליהי.

דניאל ז"ל וליהי ביום חתותנם (צילום: איתי דגן )
דניאל ז"ל וליהי ביום חתונתם. "האהבה הכי גדולה שהייתה לי בחיים" | צילום: איתי דגן

איך הילדים מגיבים?

"כרגע אנחנו נמצאים בית המלח, מוקפים במשפחה, וגם עוזרים לנו. הילדים אומנם קטנים אבל הם מבינים שאבא כבר לא יחזור. אמה, הבת שלי פרצה בבכי קורע לב כששמעה על מותו. היא שאלה כמה פעמים – 'למה, למה, למה'?. היא מאוד בוגרת ומבטאת את המחשבות שלה, את הכאבים והכעסים. ליאם בהתחלה כל הזמן ביקש את אבא, אבל היום הוא מסתכל למעלה. אני לא חושבת שהוא מבין את הקונספט של המוות עדיין, בשבילו אבא בשמיים זה כמו מישהו שנמצא במטוס".

"לפעמים אני אומרת לעצמי שהייתי ממש רוצה להתחלף איתו"

ליהי לוי

מה עוזר לך בימים האלה?

"כשהילדים חוזרים מהמסגרת זה קצת מנחם אותי כי אני איתם וצריך לטפל בהם. אבל בבקרים אני נשברת, כי האובדן הוא כל כך גדול ולפעמים אני אומרת לעצמי שהייתי ממש רוצה להתחלף איתו. אני מקבלת טיפול אבל הוא לא מרפא את הכאב, הוא רק עוזר לי למצוא נקודות אור בכל החושך הזה. האמת היא שאני אדם אופטימי מטבעי אבל עדיין קשה לי לראות את האור".

"אבדה גדולה"

גם אנשי מקצוע שעבדו עם דניאל מתקשים לעכל את הבשורה. ד"ר קטיה אברבוך, רופאה מתמחה בסורוקה וחברתו הטובה לתחום, אומרת: “דניאל היה אדם שכולו טוב. מהאנשים הנדירים האלה שהם אור לסביבה שלהם. איש של אנשים ורופא מצוין. עבורי הוא היה חבר אמת. תמיד דיברנו על כך שנמשיך את המסלול המקצועי שלנו יחד אחרי ההתמחות. הוא חסר לי מאוד".

פרופ' דניאל קפלן, מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר בסורוקה, שהיה מנהלו: "דניאל הגיע כעולה חדש שהיה צריך להוכיח את עצמו בהתמחות יוקרתית ודורשנית. הוא עשה את זה בצורה יוצאת מהכלל ואף קיבל המלצה שלי לרופא מצטיין. הוא עמד להתחיל את דרכו כאחראי על המתמחים. הוא היה חייכן, מסור, נעים הליכות ותמיד ניהל קשר טוב עם אנשים, שאפתן וממוקד. ההצלחה שלו הייתה כפולה – הוא גם הצליח להתמודד עם קשיי העלייה והשפה וגם הצליח בתפקידו – זו אבדה גדולה עבור כולנו".

קטיה אברבוך (צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון",  קשת 12  )
ד"ר קטיה אברבוך. קולגה וחברתו הטובה של דניאל | צילום: מתוך "חתונה ממבט ראשון", קשת 12

"דניאל, אהוב ליבי, החצי השני שלי, היית החבר הכי טוב שלי, בן זוג מדהים ואבא לתפארת. אני אוהבת אותך ולעולם אוהב", אומרת בבכי ליהי לסיום.