אחרי החיסון לקורונה – איך ייראו החיסונים בעתיד?

השבוע מציינים ברחבי העולם את שבוע המודעות לחיסונים. ישראל מהווה מודל למדינות רבות בזכות שיעורי ההתחסנות הגבוהים נגד נגיף הקורונה. בחודשים האחרונים שיעור הנדבקים הולך ופוחת, מספר החולים הקשים מתמעט מיום ליום, ומחלקות הקורונה נסגרות זו אחר זו. בלימת המגפה מיוחסת למבצע החיסונים האינטנסיבי והמוצלח בישראל.

אולם, הקורונה היא לא המגפה היחידה שנעצרה הודות לחיסונים. משחר הרפואה המודרנית חיסונים מהווים את הדרך היעילה ביותר למניעת מחלות ותורמים לקידום בריאות האוכלוסייה. חיסונים הצילו יותר חיים מכל טיפול רפואי אחר. לפני שנות ה-70 כמעט 4 מיליון בני אדם – בעיקר ילדים – מתו בכל שנה מאבעבועות שחורות, אולם מאז פיתוח החיסון, המחלה כמעט מוגרה לחלוטין. רק בעשרים השנים האחרונות, חיסונים סייעו במניעת 37 מיליון מקרי מוות בעיקר במדינות מפותחות. מחלות כמו פוליו והפטיטיס B כמעט ונעלמו לחלוטין.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

בכל רגע נתון עמלים אלפי חוקרים במאות מעבדות ברחבי העולם במטרה לפתח חיסונים למחלות שונות שפוגעות והורגות אלפי בני אדם בכל שנה. יש למעלה מ-260 חיסונים שנמצאים בפיתוח למחלות זיהומיות, סרטן, אלרגיות ואפילו אלצהיימר. אין ספק שהמרוץ לפיתוח החיסון לקורונה שינה את האופן והדרך שבה עולם החיסונים ייראה בשנים הקרובות. כך ייראו החידושים בחיסונים בעתיד הקרוב:

חיסונים בטכנולוגיה חדשה

בתהליך פיתוח החיסון לקורונה, מודרנה ופייזר השתמשו לראשונה בקנה מידה גדול בטכנולוגיה חדשנית הנקראת "רנ"א שליח" (mRNA) זוהי טכנולוגיה שפותחה במקור להתמודדות עם מחלת הסרטן. "מדובר בטכנולוגיה חדשנית המבטיחה לשנות את כל מה שהכרנו עד כה בנוגע לחיסונים", מסביר פרופ' דודי גרינברג, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים ויו"ר חטיבת הילדים מרכז סבן לרפואת ילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. לפי הנתונים שפורסמו על ידי שתי החברות, היכולת לשנות את החיסון במקרה של מוטציה עמידה פשוטה מאוד. "ישראל היא דוגמה ליעילות המרשימה של חיסונים שיוצרו בטכנולוגיה הזו", אומר פרופ' גרינברג, "העובדה שניתן לעשות התאמות של החיסון למוטציות חדשות יכולה לסייע גם למגיפות עתידיות במקרים של וירוסים העמידים לחיסון". חיסוני "רנ"א שליח" (mRNA) נמצאים בפיתוח כבר למעלה מעשור, ולמעשה הם 'מחדירים' הוראות ייצור של חלבוני הנגיף אל התאים שבגוף שלנו, ואותם חלבונים 'עוינים' יוצגו למערכת החיסון כגורם מאיים שגורם לתגובה חיסונית שבסופה נוצר זיכרון חיסוני נגד הנגיף. יש לציין שהן מולקולת הרנ"א והן החלבונים נהרסים תוך כמה ימים ולא מהווים כל סכנה למחוסן. "ההצלחה של הטכנולוגיה הזו היא בשורה אדירה עבור תחומי רפואה רבים", מוסיף פרופ' גרינברג, "הפלטפורמה הזו שנמצא כבטוחה ויעילה תשמש אותנו בעתיד הקרוב מאוד לייצור של חיסונים אחרים.

חיסונים עם יעילות גבוהה למבוגרים

"אנו יודעים שהחיסונים הקלאסיים לוקים בחסר בכל הקשור ליעילותם באוכלוסייה המבוגרת (בני 75 ומעלה)", מסביר פרופ'  גרינברג. "ככל שאנו מתבגרים, כל המערכות בגוף שלנו נחלשות והדבר נכון גם לגבי מערכת החיסון. לכן, קשישים רבים מתקשים להתמודד עם מחלות קלות יחסית. לעתים, אפילו הצטננות קלה עלולה להוביל לסיבוכים ואף להשפיע על מערכות אחרות בגוף", הוא מוסיף. לפי הנתונים שמתפרסמים בימים אלו על יעילות חיסוני הקורונה, ניתן לראות שהחיסונים נמצאו כיעילים  באוכלוסייה המבוגרת לא פחות מהאוכלוסייה הצעירה יותר. "לא נמצא הבדל בין הקשישים לצעירים מבחינת יעילות ולכן הערכה שגם החיסונים שיפותחו בשנים הבאות יהיו כאלו שיהיו יעילים גם עבור האוכלוסייה המבוגרת עם מערכת חיסונים חלשה יותר", מוסיף פרופ' גרינברג. לדוגמה לאחרונה פותח חיסון חדש לשפעת למבוגרים – פלוזון HD  –  חיסון שמכיל פי 4 כמות של חומר פעיל ונותן הגנה טובה יותר למבוגרים בני 65 ומעלה שמערכת החיסון שלהם חלשה יותר.

אישור מהיר לחיסונים

הליך אישור החיסונים החדשים לקורונה ארך פחות משנה והיה בין המהירים בהיסטוריה. "אני מעריך שבעתיד נראה פיתוח חיסונים בזמנים קצרים יותר ממה שהכרנו", מסביר פרופ' גרינברג, "זה יאפשר לנו לתת מענה מהיר לסיכונים שככל הנראה עוד יגיעו", הוא מוסיף. צריך לזכור שאמנם החיסונים פותחו במהירות שיא, אבל לא היו עיגולי פינות ולא שונו כללי הבקרה המחמירה. מהירות הפיתוח התאפשרה בזכות כמה סיבות כמו למשל שיתוף פעולה בין כמה חברות, היעדר הצורך לגייס משאבים כלכליים שכן חברות התרופות השקיעו תקציבים גדולים שנדרשו לכך, ומתנדבים רבים שהסכימו לקחת חלק במחקר.

חיסונים לסרטן, שחפת ומלריה

"ההצלחה של החיסונים לנגיף הקורונה עשויה להביא איתה גל של חיסונים למחלות נוספות שגובות קורנות רבים לא פחות מהקורונה, כמו שחפת ומלריה", מסביר פרופ' גרינברג. נגיפים אינם האיום היחיד שעשוי להיפתר באמצעות חיסונים אלא גם מחלת הסרטן צפויה לקבל מענה בשנים הקרובות. "שימוש בטכניקה של רנ"א שליח מסייע לעורר תגובה עוצמתית וטובה יותר של מערכת החיסון כלפי האיום שמגדירים לה", אומר פרופ' גרינברג, "זה יאפשר לפתח חיסונים לסרטן גם במישור הטיפולי – כאשר אדם כבר אובחן כחולה, נוכל לסייע למערכת החיסון שלו לשחרר את 'הברקסים' ולתת לה לעבוד נגד הגידול, וגם במישור המניעתי – חיסון שיינתן לאנשים בריאים אך נמצאים בקבוצת סיכון לתחלואה כמו נשאי BRCA. נדע לגרות את מערכת החיסון נגד המוטציה ולמנוע מהם לחלות. ישנן חברות שונות העובדות על כך כמו מודרנה ו-Beyond air".

שיתוף פעולה של מתחרים בפיתוח חיסונים

במרוץ לפיתוח החיסון לקורונה כמה מענקיות התרופות הגדולות בעולם שילבו כוחות עם מתחרותיהן במטרה לייצר ולספק כמות עצומה של חיסונים למאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. באופן שגרתי, ענקיות הפארמה מתחרות על מכירת תרופות. אבל הצורך הנואש במציאת מענה למגפה ששיתקה את העולם בשנה האחרונה הביאה מתחרים קשים לשתף פעולה. כך למשל ענקית התרופות הצרפתית סאנופי הסכימה לעזור לייצר 125 מיליון מנות חיסון של פייזר. גם חברת נוברטיס הביעה נכונות לשתף פעולה לייצור של מנות חיסון. שיתופי הפעולה בין החברות, יחד עם אישור חיסונים חדשים וכיוונים אחרונים שעושות חברות הפארמה עצמן, עשויים להאיץ באופן משמעותי את ההפצה של החיסונים בכל העולם. הערכה שככל הנראה החברות ימשיכו וישתפו פעולה גם בעתיד – גם בייצור וגם באספקה של חיסונים מתוך מטרה להנגיש אותן לכמה שיותר בני אדם בעולם.

בשנת 1980 רק 20% מהילדים ברחבי העולם קיבלו חיסונים נגד מחלות כמו אדמת, הפטיטיס B ודלקת קרום המוח, וכיום 86% מהילדים – כולל במדינות מפותחות –  מתחסנים נגד מחלות אלו. בשנה האחרונה כתוצאה ממגפת הקורונה חלה ירידה בחיסוני השגרה לילדים, ובעולם אף חוששים מהתפרצות מחודשת של מחלות קשות במדינות עולם שלישי בשל הסטת המשאבים לקורונה, ולכן חשוב להקפיד ולהתחסן על-מנת למנוע, סבל, תחלואה ותמותה מיותרת.