כולנו נמצאים בליבה של מערכה קשה ביותר. לילות חסרי שינה שבהם עוברים מול עינינו סיפורי הזוועה שהנפש אינה יכולה ומסרבת להכיל. אנחנו דואגים ליקירנו, ולכל המעורבים בהגנה על המדינה.
מספר ההרוגים והנרצחים, הפצועים, החטופים, השבויים והנעדרים אינו נתפס בשום היגיון אך הגיון, לצערנו, הוא אינו חלק מהמציאות שנכפתה עלינו.
התמונות הקשות ביותר הן של הורים שבורים שאיבדו את היקר להם מכל - ילדים שנרצחו באכזריות שלא תתואר, וילדים שנותרו יתומים בצורה האכזרית ביותר שניתן להעלות על הדעת.
כצוות מקצועי המטפל בילדים בעתות שלום ומלחמה, המחשבה שלנו, היא תמיד על כל הילדים שעוברים סבל בלתי-נתפס, ועל הרצון שלנו לעזור לכל אחד ואחת מהם.
במהלך למעלה משלושה עשורים שבהם בית החולים קיים, אנחנו מטפלים בילדים ובילדות מכל המגזרים והדתות, מכל הערים, הכפרים והיישובים, בכל ילד וילדה שפנו לעזרתנו ושהגיעו לפתחנו ונזקקו לטיפול רפואי שגרתי או טיפול רפואי מציל חיים. אבל המלחמה הזאת היא אחרת. יש בה ילדים ישראלים שנמצאים בשעה זו בעזה בידי המרצחים הנוראיים ביותר. בין רגע, מילדים שמחים, אופטימיים ובריאים, הפכו אותם, במתכוון, בזדון, ובתכנון מוקדם, לילדים מבועתים, פצועים קשות בנפשם, חלקם פצועים גם בגופם.
לכן, יותר מכל, נמצאים בראש מחשבתנו ודאגתנו הילדים החטופים שאינם איתנו כאן. השיבו אותם הביתה עכשיו! החזירו את הילדים שלנו הביתה ותנו לנו אפשרות לעזור להם. תנו להם סיכוי לחיים.
אני קוראת לאנשי רפואה וסיעוד בבתי החולים לילדים בכל העולם - הצטרפו אלינו לקריאה להחזיר את הילדים החטופים הביתה. ילדים הם מחוץ לתחום!
הכותבת היא ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית