בין כל הדברים שמפרידים בני אדם ביקום הזה ישנה גם השאלה "האם את/ה טיפוס של כלבים או חתולים?", והתשובה אמורה לשקף חלק מסוים באישיות הנשאל. כעת מתברר שזו לא רק הערכה מדויקת לגבי אופיו של אדם, אלא אפילו כזו שטבועה בגנים שלנו.
חוקרים מבריטניה ומשבדיה הסתמכו על נתונים שנאספו מלא פחות מ-35,035 זוגות תאומים, ובחנו במיוחד את ההבדלים בין תאומים זהים שחולקים מאגר גנים מלא לבין תאומים לא זהים, שחולקים רק חצי ממאגר הגנים. הממצאים בקרב תאומים זהים היו כאלה: אם תאום אחד גידל כלב במהלך חייו הבוגרים, הסבירות שגם התאום שלו גידל כלב נמצאה כגבוהה ביותר. זה בפירוש לא היה המקרה עם תאומים לא זהים, משום שגם אם אחד מהם גידל כלב, זה לא העיד דבר על השני.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
המחקר, שפורסם במגזין Scientific Reports, מסכם וטוען שגנטיקה של בני אדם משחקת תפקיד מרכזי בנוגע לתחושה של כל אחד ואחד מאיתנו בנוגע לאם אנחנו צריכים לגדל כלב. עם זאת, המחקר לא התמקד בזיהוי הגנים הספציפיים שאחראים לכך, כך שדרושה עוד עבודה בנושא.
פרופסור טוב פול מאוניברסיטת אופסלה בשבדיה, אחת ממנהלות המחקר הנוכחי ואישה שהוריה לא הרשו לה לגדל כלב בילדותה, טוענת כי התוצאות הפתיעו גם אותה: "הופתענו לגלות שהמרקם הגנטי של אדם מסוים הוא גורם משמעותי בכל הנוגע לאם הוא טיפוס שחובב כלבים. אם כך, לתוצאות הללו יש השפעה עצומה על מחקרים שקשורים לאינטרקציה שבין אנשים וכלבים לאורך ההיסטוריה ובעידן המודרני. למרות שכלבים וחיות מחמד אחרות הם חברים נפוצים בבתים של כולנו, מעט מאוד ידוע בנוגע להשפעה שלהם על הבריאות וחיי היום יום שלנו. ייתכן מאוד שלחלק מהאנשים יש נטייה גבוהה יותר לטפל בחיית מחמד יותר מאחרים".
עוד ב-mako בריאות:
>> גם לכם יש נקודות אדומות בזרועות? זאת הסיבה
>> סובלים מנשירת שיער? התרחקו מהמאכל הזה
>> זאת הפחמימה הטובה ביותר לשמירה על המשקל
מנהלת המחקר השנייה, קארי ווסטגארת' מאוניברסיטת ליברפול, טוענת כי אם ההשערה הראשונית הייתה שאנשים מחבבים כלבים עקב חסך מסוים שהיה להם בילדות, כעת ברור להם שהסיבות כלל לא חברתיות. כמו כן, היא מציינת, ויכוחים בין בני זוג בנוגע לאם זה בריא ואם כדאי להכניס כלב הביתה לא בהכרח רלוונטיים, משום שבסופו של דבר הנטייה הטבעית שלהם לכך כבר טבועה בגנים.