בישראל מתקיים כעת הניסוי הגדול בעולם למיפוי רקמות שומן אנושי, שבוחן את הסכנות הבריאותיות העומדות גם בפני אנשים רזים - אצלם עלולים להתפתח מאגרי שומן מסוכנים באיברים פנימיים. מותו של מחשבון ה- BMI?
מירי פרקס | שני נוי | mako בריאות| פורסם 02/04/1510:22
רזים ומאושרים? כדאי שתבדקו את אחוזי השומן הפנימי שלכם לפני | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
אנחנו נוטים לחשוב שאנשים בעלי עודף משקל הם בהכרח פחות בריאים מאנשים רזים, אך מחקרים חדשים מוכיחים שהקשר בין מראה לבריאות לא תמיד נכון. ד"ר ג'ימי בל מאוניברסיטת לונדון חקר במשך שנים אנשים רזים, חלקם אפילו דוגמנים בתעשיית האופנה, וגילה ממצאים מטרידים ומפתיעים: "כולם מצפים שלאנשים שמנים יהיו הרבה מצבורי שומן בגוף, אבל ההפתעה מגיעה כשמגלים שגם לחלק מהאנשים הרזים יש שומן פנימי שיכולה להגיע לכמויות של אדם אוביס, שהוא שמן בצורה מסוכנת".
לתופעה הזאת קוראים TOFI (רזים מבחוץ ושמנים מבפנים). מדובר באנשים שנמצאים במשקל תקין לחלוטין, אבל בדיקה של אחוזי שומן מגלה שיש להם כמויות שומן של אנשים בעלי עודף משקל. אז איך זה קורה? מצבורי השומן שלהם נמצאים סביב איברים פנימיים חיוניים כגון הלב, הכבד והכליות, ולא מתבטאים בשכבת שומן תת עורית, מה שמקנה להם מראה רזה מבחוץ, אבל סביבה עתירה בשומן מבפנים.
מכיוון שרוב האנשים הרזים בעלי שומן פנימי לא מודעים למצבם, הם נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר למחלות הקשורות בשומן כמו מחלות לב, טרשת עורקים, לחץ דם גבוה וסוכרת. "הם אוכלים הרבה ג'אנק פוד, לא מתעמלים ולא מבצעים בדיקות רפואיות שנתיות מתוך מחשבה ש'אני רזה באופן טבעי, אז אני בטח בריא'. ואז מוצאים אצלם סוכרת או כולסטרול גבוה והם לא יודעים מאיפה זה בא להם", אומר ד"ר בל. בנוסף לחוסר המודעות, שומן פנימי נחשב למסוכן יותר משומן חיצוני שכן הוא מפריש הורמונים שונים הפוגעים במטבוליזם של הגוף ומשבשים פעילות תקינה של מערכות חיוניות.
ואכן, האבסורד הוא שלפי המחקר אנשים בעלי משקל עודף קל הם הרבה פעמים בריאים, יותר שכן הם מבצעים יותר פעילות גופנית ומודעים יותר לאוכל שהם אוכלים. בל גילה שגם אנשים מאוד שמנים הם לא בהכרח לא בריאים. במחקר השתתפו גם מתאבקי סומו ביפן, שאוכלים כ-5000 קלוריות ביום ויש להם המון שומן חיצוני (חלקם שוקלים 200 ק"ג). "למרות כל השומן החיצוני ולמרות שה-BMI שלהם הוא 56, מה ששם אותם בקטגוריה של "אוביס באופן מסוכן", יש להם מעט מאוד שומן פנימי, הכולסטרול שלהם נמוך ויש להם רמות נמוכות של טריגליצרידים (חומצות שומן)", אומר בל.
מסתבר שמדובר בתופעה די רחבה. במחקר שערכו ד"ר בל ועמיתיו, הם ביצעו סריקות MRI למאות גברים ונשים בעלי משקל תקין, ואפילו כאלה שנחשבים ב"תת משקל" לפי אינדקס BMI, שמשקלל משקל וגובה. התוצאות הדהימו אפילו אותם: אצל 45 אחוז מהנשים וכ-60 אחוז מהגברים התגלו מצבורי שומן מסוכנים באיברים פנימיים. לצערנו גם הילדים של היום לא חסינים - הרבה מהילדים יושבים מול המחשב או הטלוויזיה במשך שעות, לא מבצעים פעילות גופנית ואוכלים מאכלים שומניים במיוחד. כשבדקו את ילדי בריטניה גילו שכ-30 אחוזים מהם מוגדרים כ"שמנים מבפנים", ובעלי סיכון מוגבר לפתח סכרת, בעיות בהתפתחות ובעיות בריאותיות מסוכנות בהמשך חייהם.
לחלק מהאנשים הרזים יש שומן פנימי מסוכן | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
המחקר בישראל
ישראל נחשבת כמובילה במחקר בתחום זה. פרופ' איריס שי, ד"ר אילן שלף, ד"ר דן שוורצפוקס, פרופ' אסף רודיך וצוות החוקרים שלהם מאוניברסיטת בן גוריון מובילים כיום את ניסוי מיפוי רקמות השומן האנושי הגדול והארוך בעולם. בניסוי, למאות אנשים, עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה, נערכה הדמיית MRI מכף רגל ועד ראש 3 פעמים לאורך הניסוי, יחד עם בדיקות גנטיות, סמני דם מתוחכמים ובדיקות לבחינת חילוף החומרים בטכנולוגיות מתקדמות, כדי לחקור כיצד אסטרטגיות תזונה ופעילות גופנית משפיעים על רקמות השומן הפנימיות בבטן, בלבלב, בכליות, בלב, בכבד, בשריר ואפילו במח העצם.
"השמנה תוך בטנית עולה עם הגיל, במיוחד לאחר גיל המעבר בנשים ובשיעור גבוה יותר בגברים." אומרת פרופ' שי, ראש צוות המחקר הבינלאומי. "ההבדל הוא גם גנטי עם יתרון, יש לומר, לאדם המערבי על פני תושבי המזרח הרחוק, להם נטייה גנטית לפיתוח רקמות שומן חולניות יותר, גם בהיקפים קטנים יותר. בישראל, כמו בשאר ארצות המערב, היקף מותן מעל 102 סנטימטר לגברים ו-88 סנטימטר לנשים נחשב כסמן להשמנה בטנית בעוד שבארצות המזרח הרחוק היקף המותן התקין של גברים הרבה יותר נמוך משל הנשים ונמוך בכלל, בשל רגישותם הגבוהה יותר של גברים לתחלואה".
ש' ממרכז הארץ מכירה מקרוב את התופעה. "כולם במשפחה שלנו רזים וגם אני תמיד הייתי נורא רזה. כל הבנות תמיד קינאו בי שאני יכולה לתקוע פיצה והמבורגר ולהישאר באותו המשקל", היא מספרת. "הייתי אוכלת המון שטויות, בקושי אכלתי ירקות. גם לא הייתי עושה ספורט כי למי יש כוח וגם ככה אני נראית טוב". אבל כש-ש' הגיעה לגיל 35 התחילו להתגלות אצלה כל מיני תופעות מוזרות ובעיות בריאותיות. "התחילו לי מיגרנות איומות, הייתי כל הזמן עייפה, היו לי כל מיני בעיות עור והרגשתי נורא באופן כללי. אחרי שנים שלא הייתי אצל רופא הלכתי לבדיקות. כשחזרו בדיקות הדם גם הרופא וגם אני היינו בהלם - הכולסטרול שלי היה בשמיים, היה לי מחסור בכל הוויטמינים החיוניים והרופא אמר שאני על סף סוכרת. הוא פקד עליי לשנות את התזונה שלי מיד ולעשות בדיקות דם כל שלושה חודשים לפני שהמצב הופך לבלתי הפיך". ש' מספרת כי מאז התחילה לאכול יותר ירקות ולעשות קצת ספורט, אבל לטענתה, "קשה לשנות הרגלים של 30 שנה".
"אנחנו נולדים עם קיבולת מוגבלת של רקמת השומן התת-עורית לצבירה הנורמלית של מאגרי האנרגיה. כאשר לאנשים רזים יש קיבולת נמוכה יותר אזי תיתכן אצלם השמנה תוך בטנית" אומרת פרופ' שי, "אך מצדו השני של המטבע, החדשות הטובות הן שמחקרים מרמזים שהקיבולת יכולה להשתנות בעקבות פעילות גופנית ותזונה". עדיין, יש לזכור, שהשמנה באופן כללי הינה בקשר ישיר לתחלואה ותוחלת חיים נמוכה יותר. "עם זאת, אנו לומדים לזהות אחוז מסוים של שמנים "בריאים" ושל רזים "חולים מטבולית"" אומרת פרופ' שי.
האם היקף המותן יכול להעיד על התופעה?
"בעבר הסקנו כי משקל גוף הינו סמן לתחלואה, לאחר מכן עברנו ל BMI ומשם עברנו להיקף מותן, כסמן המדוייק ביותר. כל אלו נכונים, והם המדדים שנמצאים היום בידי הקלינאים אך בעתיד נהיה, קרוב לוודאי, יותר ספיציפיים בהקשר לאופן אחסון רקמות שומן הגוף", אומרת פרופ' שי. "להפתעתנו, במהלך הדמיות MRI גילינו שגם היקף המותן לא הצביע בהכרח על תקינות ההשמנה התוך בטנית. כרגע אנו מחפשים את סמני הדם המדויקים ביותר לשיקוף הרכב רקמות השומן. בינתיים, אנו יכולים לאמר כי היחס בין השומנים בדם והכולסטרול הטוב (TG/HDL) יכול במידה מסוימת לשקף נטייה לאחסון שומן פנימי". פרופ' שי ממליצה "לבדוק מה שלומינו" ולהיבדק בבדיקות שגרתיות ובמיוחד מגיל 35 ומעלה. לצורך בירור אמיתי של מצב השומן הפנימי יש לעקוב אחר מדדים בדם.השומן הבטני הוא השומן המסוכן ביותר | צילום:
jupiter images
רזה אינו שווה ערך לבריא
לכשיסתיים הניסוי הישראלי באוניברסיטת בן-גוריון אנו מקווים ללמוד אם הכל גנטי, או שיש בידינו לשנות את רוע הגזירה מעבר לגזרה. אך מה שלמדנו עד כה זה שגם אם אתם רזים, כדאי לכם בכל אופן לאמץ הרגלים בריאים. "כל החוקרים מסכימים שהתעמלות היא חשובה גם אם אתם במשקל תקין. הגוף שלכם צריך לזוז כדי לשרוף שומן" מוסיפה סייליס. "כדאי לאכול אוכל בריא ומאוזן ולצרוך הרבה סיבים שמגיעים מקטניות, ירקות ופירות". והכי חשוב, זכרו שרזה אינו שווה ערך לבריא. סייליס טוענת שהרבה רופאי משפחה ורופאים כלליים שבויים אף הם בהנחה המוטעית ש"רזה זה בריא" ומפספסים גילוי מוקדם אצל חוליהם. "היו לי הרבה פציינטים שגילו אצלם בעיות באיחור בגלל שהם לא נחשבו בקבוצת הסיכון. לכן זה חשוב במיוחד להתעקש על בדיקות שנתיות ולבדוק אחוזי שומן, גם כשאתם מרגישים בריאים וחושבים שהכל בסדר".
