להוריד את הגלוטן מהתפריט זה הדבר הבא, כולם מדברים על זה, יש בובות וודו שלו בכל בית אב ויש אינספור מוקדים של כתובות נאצה נגדו ברחבי הארץ. למה הוא כל כך שנוא, והאם זה מוצדק?
כולנו רוצים להיגמל מגלוטן ולעבור לעולם שכולו טוב, אבל מה שאנחנו לא מבינים זה שלרוב האוכלוסיה אין שום סיבה בריאותית שמחייבת אותם לקנות תחליפים שעולים פי שלוש. אז למה אנשים עושים את זה? פשוט כי זה טרנד. "חשוב לציין כמה דברים בסיסיים, מוצרים ללא גלוטן הם חיוניים אך ורק לאנשים שיש להם צליאק, שמהווים אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה ואנשים שאלרגיים לגלוטן, שמהווים אחוז עוד יותר קטן מזה", אומרת רוני ברוך, דיאטנית קלינית, יו"ר פורום גסטרו בעמותת עתיד- עמותת הדיאטנים בישראל ודיאטנית בכירה במרכז הרפואי תל אביב. "בנוסף, יש קבוצה של אנשים שמעידים על עצמם כרגישים לגלוטן. הבעייתיות עם זה היא שאין לנו שום כלי רפואי שמגלה את זה, ה"אבחנה" תלויה למעשה בדיווח של האנשים האלה. הם אולי חושבים שהגלוטן הוא האשם בתחושות שלהם, אך זה יכול להיגרם ממגוון חלבונים וסיבים שנמצאים בחיטה. יש עוד רכיבים נוספים שלאנשים יש קושי לעכל אותם והם יכולים לגרום לבעיה. המגמה הזו להאשים את הגלוטן היא בכלל לא מוצדקת, לאו דווקא הוא אשם".
הגלוטן אשם? או החיטה?
יש דיונים בספרות בנוגע לרגישות לגלוטן, שמנסים למצוא מי אשם, האם זה הגלוטן או החיטה? "בחיטה יש חלבונים ומרכיבים נוספים שיכולים להיות בעייתיים", אומרת ברוך. "למשל, יש סיבים שלא מתעכלים (FOS). לאנשים עם מעי רגיש למשל, יש קושי להתמודד עם המרכיב הזה. אז, האם בכלל יש רגישות לגלוטן? כנראה שכן, אבל אין לנו שום מרקרים לקבוע למי יש ולמי אין. צריך לעשות ניסוי וטעיה בתיווך של איש מקצוע שעוסק בתזונה, כי סתם להגיד לבנאדם לא לאכול גלוטן, אין לזה שום בסיס. הרגישות לגלוטן היא על סמך דיווח של המטופל בלבד, אין שום סימן בריאותי שיכול להעיד על כך שאכן יש לו רגישות. שיעור הרגישים באוכלוסייה נע בין חצי אחוז ל-6 אחוז, וחלק ניכר מהם זה אנשים שיש להם בעיה של מעי רגיש".
עוד ב-mako בריאות:
>> למה נשים מזייפות אורזגמה? ואיך לצאת מהשקר
>> חכמים ובריאים: 8 המאכלים הכי חשובים לילדים
>> לא רק לנפש: מוזיקה גם עוזרת לנו לעשות כושר
אז למה כל כך הרבה אנשים שמתעקשים להוציא את הגלוטן מהתפריט ולקנות מוצרים ללא גלוטן? "לפני הכל, חשוב להבין שמוצרים ללא גלוטן מיועדים קודם כל לאנשים שיש להם צליאק ולא לאף אחד אחר. צליאק זה אחוז אחד מהאוכלוסייה, ואלרגיים לגלוטן שגם הם ממש אחוז אפסי מהאוכלוסייה. הנושא הזה הרבה יותר אופנתי, בלי שום בסיס חיוני, בלי שום סיבה בריאותית", אומרת ברוך. "הרציונל שלי כאשת מקצוע הוא שאנשים פשוט מחליטים שהם לא יאכלו גלוטן, ואז הם מוריד את כל המוצרים שהם רגילים לאכול – לחם, פסטה ופתיתים, ואם לא אוכלים אותם ברור שנרד במשקל. עם זאת, אם הוספנו לזה לחם ללא גלוטן או מוצרים אחרים שמשמשים תחליף, אפילו לא חסכנו בקלוריות".
אז זה לא בריא, ולא מרזה, למה אנשים עדיין עפים על זה? "במוצרים ללא גלוטן אין משהו יותר משמין או פחות מזין, עושים אותם על בסיס של עמילנים אחרים מתפוחי אדמה או תירס, פשוט מחליפים אותו בסוג אחר של דגן", אומרת ברוך. "אבל הגוף שלנו לא צריך תחליף לגלוטן. יש תרבויות שלמות שהבסיס העיקרי של התזונה שלהם הוא תירס או אורז, והם בכלל לא צריכים גלוטן. אפשר לחיות בלי זה, זה לא מוצר שהוא חיוני בריאותית לגוף, אבל, אין סיבה שמי שאין לו צליאק ילך מחר ויקנה לחם ללא גלוטן. זה פשוט יקר ולא תורם לבריאות בשום צורה".
החיידקים שלנו משתנים
וזה עוד לא הכל. מסתבר שאם בכל זאת נבחר לאכול מוצרים ללא גלוטן, אנחנו עלולים לפגוע בחיידקים הטובים שלנו. "נעשו מחקרים על כך שכשאנשים בריאים צורכים מוצרים ללא גלוטן זה משפיע על המיקרוביוטה, רובד החיידקים שיש להם בגוף, גם במעי וגם בכל הגוף. המיקרוביוטה היא כמו איבר נוסף שיש לו תפקיד חשוב בבריאות שלנו. כשמפסיקים עם הגלוטן באופן מוחלט ולא הדרגתי, זה גורם לשינוי לא רצוי במיקרוביוטה, ויש ירידה בחיידקים ה"טובים" שאנחנו מעוניינים בהם".
לכן, מי שזה לא חיוני לו, שלא ימהר להוציא את הגלוטן מהתפריט. "אנחנו רגילים לאכול חיטה, ואם נעשה שינוי באכילה, זה ישפיע על מה שקיים. יש דיאלוג קבוע בין מה שיש לנו כבר, מה שנולדנו איתו ומה שהגוף שלנו מכיר לבין שינוי, והגוף מגיב לשינוי", אומרת ברוך.