זה אמנם נושא מביך שאנחנו נמנעים מלשתף אותו עם הסובבים אותנו, לפעמים גם אפילו עם בני הזוג שלנו, אבל למקרה שתהיתם, היציאות שלנו יכולות להגיד המון על מצבנו הבריאותי, הרגלי התזונה שלנו ואפילו על בעיות בגופנו שלא ידענו על קיומן. אז רגע לפני שאתם יוצאים משירותים, הסתכלו על יצירתכם המופלאה, ונסו לנתח את המרקם, הצבע ואפילו את הריח. מאיתנו, אתם בטוח לא צריכים להתבייש.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
מה זה בדיוק קקי ופיפי?
רגע לפני שנתחיל בניתוח הססגוני, בואו נעצור לדבר על זה רגע. הצואה שלנו מורכבת בערך מ-75 אחוזים של מים, כשה-25 האחוזים הנותרים הם חומרי פסולת שהגוף לא יכול לעכל, כגון סיבים, בקטריות וחיידקים שונים, שומנים וכן אוכל שקשה לגוף לפרק לחלוטין כגון תירס או שיבולת שועל.
מהרגע שאתם אוכלים משהו ועד שהוא מגיע לצד השני של הגוף שלכם עוברות בין 12 ל-72 שעות (תלוי מאדם לאדם וכן עד כמה קשה לפירוק המזון שאכלנו). לאחר הלעיסה, האוכל עובר לקיבה ואז למעי הדק, ומשם הוא עובר למעי הגס, שם הוא מקבל את צורתו המוכרת לנו מביקורינו בשירותים.
אבל כמה פעמים ביום אתם צריכים לבלות על האסלה? אדם בוגר אמור להוציא צואה בין פעם לשלוש ביום, לפחות פעם בשלושה ימים. אבל יותר חשוב מהכמות היא העקביות: אם אתם נכנסים לשירותים פעם-פעמיים ביום כבר שנים, או שאתם רגילים ליציאות פעם ביומיים ולא מרגישים אי נוחות או כאב זה בסדר. הרעיון הוא שיש טווח מאוד גדול, שמשתנה מאוד מאדם לאדם בהתאם לתזונה שלו ולאורח חייו. מחקרים אף גילו שרוב האנשים (כ-55 אחוז) הולכים פעם ביום לשירותים וכ-10 אחוז מבקרים רק פעם ביומיים. יש גם שינויים בין גברים לנשים: גברים נוטים ללכת יותר לשירותים וגם לסבול פחות מעצירות מאשר נשים.
ובואו לא נשכח את השתן, ממנו הרבה פעמים מתעלמים ולא מחשיבים כ"יציאה". אלא שגם לפיפי שלנו יש מה להגיד לנו על בריאותנו. השתן שלנו הוא פסולת נוזלית הנוצרת בכליות ונצברת בשלפוחית עד שאנחנו הולכים לשירותים. צבע נורמלי לשתן הוא צלול וכמעט שקוף (כמאמר הפתגם המפורסם: "פיפי צהוב לא טוב, פיפי לבן זה מצוין, פיפי שקוף - אתה אלוף!"). שימו לב שצבע השתן תלוי בכמות המים שאתם שותים, ויש להקפיד לשתות מספיק מים - ההמלצות עומדות על כ-2 ליטר מים לגברים ו-1.5 ליטר לנשים. כמו הצואה, גם השתן יכול לתת לנו הרבה אינדיקציות לגבי מצבנו הבריאותי: חוקרים שכללו באחרונה את בדיקות השתן הרפואיות והוכיחו כי ניתן לגלות מחלות כגון סרטן השד, קרישי דם, פוליפים במעי ועוד באמצעות בדיקת שתן מתקדמת.
עוד ב-mako בריאות:
>> משהקים בלי הפסקה? כך תעצרו אותם אחת ולתמיד
>> מתי המציאו את הקונדום? ההיסטוריה של אמצעי המניעה
>> כל מה שרציתם לדעת על פריצות דיסק
עכשיו בואו נצלול פנימה ונראה בדיוק מה צריך לחפש:
צבע וגוון
צואה נורמלית צריכה להיות בצבע חום בהיר. אם הצבע שונה מחום, כדאי שתבדקו עם הרופא את הסיבה לכך, כי לפעמים צואה בצבעים שהם לא חום יכולה להצביע על מחלות שונות. עם זאת, שימו לב שיש גם מאכלים שצובעים את הצואה בצבע מסוים וזה נורמלי לחלוטין. אז אם פתאום יש לכם צואה סגולה, לפני שאתם נלחצים נסו לחשוב אם אכלתם סלק לאחרונה.
ובכל זאת, ישנם צבעים שכן כדאי לשים לב אליהם: אם הצואה שלכם שחורה, זה יכול להיות בגלל שאתם לוקחים תרופות המכילות ברזל או שצריכת הבשר שלכם גבוהה במיוחד. אלא שצואה שחורה או קקי אדום יכולים להצביע גם על דימום או פצע איפשהו במערכת העיכול, במקרה הזה חשוב ללכת לרופא. צבע ירוק יכול להיגרם בעקבות אכילה של הרבה ירקות ועלים ירוקים. עם זאת, לפעמים זה גם יכול להיגרם מבעיות בכיס המרה. קקי צהוב יכול להצביע על בעיות ספיגה - כמו במחלת הצליאק - וכן על בעיות בספיגת השומן במערכת העיכול, ולכן יש לבצע בדיקה רפואית. אם הצואה שלכם לבנה, אפורה או חיוורת מאוד זה יכול להצביע על כך שקיימת חסימה בדרכי המרה, ויש לגשת לטיפול רפואי דחוף. עם זאת, צבע לבן יכול להיגרם גם מתכשירים מסוים למניעת צרבת.
בשתן, כאמור, ככל שהצבע קרוב יותר לשקוף, כך יותר טוב. פיפי נורמלי צריך לנוע בין חסר צבע לחלוטין לצהוב בהיר מאוד. עם זאת, יש כמה צבעים שעלולים לדרוש טיפול רפואי. אבל גם פה, צבע האוכל יכול להשפיע על צבע הפיפי ומי שאוכל סלק יכול לקבל פיפי ורוד. בדומה לכך כמויות גדולות של גזר או ויטמין C יכולות להוביל לפיפי כתמתם. אם יש לכם פיפי צהוב-זוהר לא צריך להיבהל וסביר להניח שאתם צורכים ויטמינים מקבוצת B שמעניקים גוון זוהר לפיפי. אבל יש כמה צבעים שצריך לשים לב אליהם: אם הפיפי שלכם כהה או ממש חום, זה יכול להעיד על התייבשות חמורה או אפילו על בעיה בכבד. במקרה זה שתו הרבה מים מיד ושימו לב אם השתן שלכם הופך לבהיר יותר. אם הפיפי שלכם ורוד או אדמדם, הצבע יכול להגיע מפירות וירקות אדומים מסוימים כמו כמות גדולה של פירות יער או סלק. אבל צבע אדום לפיפי יכול להצביע גם על בעיה רצינית או על דם בשתן וכדאי שתלכו לרופא באופן מיידי. צבע ירוק או כחול לשתן הוא נדיר מאוד, ויכול להיגרם בעקבות מחלה נדירה או בעקבות נטילת תרופות אנטיביוטיות מסוימות.
מרקם וגודל
מרקם חשוב במיוחד כשזה נוגע לצואה. ב-1997 פורסם מחקר מקיף בגסטרואנטרולוגיה שהוביל ל"סולם הצואה של בריסטול", המסווג סוגים שונים של יציאות לפי מרקם וצבע ומדרג את סוגי הקקי השונים - מעצירות ועד שלשול.
הסוג הראשון, לפי סולם זה, הוא גושים קטנים וקשים, שקשה מאוד להוציאם. זהו מצב שמוגדר כעצירות וכדי לשפרו יש לשתות הרבה מים, לעשות פעילות גופנית ולשפר את התזונה. הסוג השני כבר מתחיל להיות כמו צואה נורמלית, אלא שהוא יבש וקצת קשה להוציאו. גם במקרה הזה כדאי לאכול יותר סיבים ולשתות יותר מים. הסוג השלישי הוא "נקניקייה" עם סדקים, שהוא נורמלי אך עם יובש קל. במקרה הזה כדאי גם לשתות יותר מים ולאכול ירקות ופירות. המצב הרביעי הוא הנורמלי והרצוי מבחינת טקסטורה ומראה: "נקניקייה" ארוכה, רכה אך לא מדי וחלקה. סוג 5 הוא גושים רכים יותר, שיוצאים בלי בעיה. זה לא בדיוק שלשול, ולעיתים יציאה כזאת מצביעה על התייבשות. במקרים מסוימים היא יכולה להצביע על רגישות למאכלים מסוימים. סוג 6 כבר קרוב יותר לשלשול ויש בו גושים מפוררים, שיכולים להצביע על רגישות למזון מסוים, מחלה או אפילו קלקול קיבה או זיהום. אם מצב זה נמשך במשך כמה שבועות, מומלץ לעשות בדיקת צואה. בנוסף, כדאי להוסיף לתזונה דגנים מלאים ולהימנע ממוצרי חלב ולקטוז. היציאה מהסוג ה-7 היא כבר שלשול מימי לחלוטין, וסביר להניח שהוא נגרם עקב מחלה או זיהום. צריך להניח לבטן לנוח, לאכול אורז מלא ולשים לב שאתם שותים מספיק מים כי יש סכנת התייבשות בגלל הצואה הנוזלית.
גם לשתן יכול להיות מרקם שונה: זיהומים בדרכי השתן או אבנים בכליות יכולים לגרום לשתן עכור. אם הפיפי שלכם מעלה קצף כשאתם משתינים, סביר להניח שזו לא סיבה לדאגה: רוב הפעמים הקצף נגרם אם יש לכם הרבה פיפי וקצב ההשתנה גורם ליצירת בועות. אם זה קורה לאורך זמן, יכול להיות שהסיבה לכך היא שאתם צורכים הרבה חלבון מהחי (כמו בדיאטת אטקינס או דיאטת "האדם הקדמון"), או שיש לכם בעיה בכליות, כך שיש צורך בבירור רפואי. בנוסף, אם שורף לכם בזמן שאתם עושים פיפי יכול להיות שיש לכם זיהום, וכדאי שתלכו לרופא.
ריח
ריח הצואה מגיע מחיידקים שנמשכים לפסולת ומייצרים גזים עם ריח לא נעים במיוחד. עם זאת, אם מדובר בריח יוצא דופן כדאי לבדוק כמה דברים. למשל, מאכלים שונים יכולים לגרום לריח רע, אך אם המצב ממשיך יכול להיות שיש לכם רגישות לאוכל, כגון אלרגיה לחלב או מחלת הצליאק. גם מחלת קרוהן או קוליטיס יכולים לגרום לצואה מסריחה במיוחד.
גם לשתן אין ממש ריח טוב, אבל לא אמור להיות לו ריח חזק. אם לשתן שלכם יש ריח חזק והוא גם כהה מהרגיל, יכול להיות שאתם מיובשים וצריכים לשתות. כל מי שאכל אספרגוס יודע שגם מאכלים מסוימים יכולים לגרום לריחות מוזרים. בנוסף מצבים רפואיים כמו סוכרת או, בעיה בכבד או זיהום בדרכי השתן יכולים לגרום לריח פיפי חזק.
לשטוף, גם אחרי פיפי
ולאחר כל דיבורי הקקי-פיפי האלה, בואו נדבר קצת על מה אתם עושים רגע אחרי השירותים. מחקר שנעשה באוניברסיטת מישיגן ובדק את הרגלי השירותים של 3,700 אנשים שהשתמשו בשירותים ציבוריים, מצא כי 10 אחוזים מהאנשים לא שוטפים את ידיהם כלל אחרי השירותים, וגם אלה ששוטפים לא עושים את זה כראוי: שליש מהנבדקים לא השתמשו כלל בסבון. המצב היה קשה במיוחד אצל הגברים, שם כ-15 אחוזים לא שטפו כלל ידיים.
אבל למה בכלל כדאי לשטוף ידיים? היציאות שלכם, ובעיקר הצואה, מכילה הרבה חיידקים שיכולים להיות מזיקים ולגרום למחלות וזיהומים. חיידק האי-קולי, המצוי בצואה, יכול לגרום לתחלואה ואפילו למוות, במיוחד אצל אוכלוסיות פגיעות כגון תינוקות וקשישים. גם מחלות אחרות כגון שפעת, צינון, פוליו ואפילו זיהומים במערכת הנשימה נגרמים בעקבות חיידקים המגיעים מהצואה.
ואל תזלזלו גם בפיפי - הרבה אנשים לא שוטפים ידיים אחרי הפיפי וחושבים שמספיק לשטוף רק אחרי שעושים קקי. בתוך השלפוחית שלכם השתן אכן סטרילי, אך ברגע שהוא יוצא לאוויר הוא אוסף חיידקים, ולכן כדאי להיות בטוח ולשטוף ידיים.
לכן אל תתעצלו וגשו לכיור לאחר ביקור בשירותים, השתמשו בסבון, עדיף נוזלי וסבנו את כל חלקי היד שלכם, כולל את אחורי כף היד, חלק שבדרך כלל מתעלמים ממנו. אם אתם בשירותים ציבוריים, העדיפו לייבש את הידיים במטליות נייר, ולא במייבש ידיים שיכול להכיל הרבה חיידקים.