צואה היא עניין מאוד רציני. גסטרואנטרולוגים, מדענים ורופאים מבלים שנים בחקר המרקם הבקטריאלי של המעיים שלנו, כדי להבין טוב יותר מה הצואה שלנו מעידה על בריאותנו. הנה 8 עובדות מעניינות בנושא.
1. היא מכילה יותר חיידקים מאשר שאריות אוכל
בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב, צואה היא לא שאריות האוכל ששרדו את תהליך העיכול שלנו. למעשה, 50 עד 80 אחוז מהצואה שלנו היא בעצם חיידקים שחיים במעיים שלנו, ויוצאים מהגוף עם המעבר של האוכל במעיים. הרבה מהחיידקים האלה עדיין חיים גם לאחר שהן יוצאים מהגוף שלנו. חוץ מחיידקים, הצואה שלנו מכילה גם הרבה מים, חלק מרקמות המעיים שלנו וחומרי בלתי ניתנים לעיכול כמו סיבים תזונתיים, שמגיעים מהאוכל שלנו.
2. הצבע נקבע על ידי תאי דם אדומים שמתו
צבע הצואה שלנו נקבע על ידי הפיגמנט סטרקובילין, שמגיע לצואה משני מקורות: מתאי דם שהתפרקו בגוף ומנוזלי המרה שלנו. צבע הצואה האידיאלי צריך להיות בגוון חום שוקולדי עמוק. בלי הסטרקובילין, הצואה שלנו תהיה בצבע אפרפר-לבנבן. זה נפוץ בקרב חולי כבד, או אנשים עם בעיות בכיס המרה.
צבעים אחרים של צואה יכולים להעיד על מצבים רפואיים נוספים. למשל, צואה צהבהבה או ירוקה יכולה להעיד על עיכול מהיר מידי. הצבע הצהוב/ הירוק הוא לרוב מיצי המרה שלא הספיקו להתעכל או לפעמים כתוצאה מזיהום. צואה אדומה יכולה להעיד על דימום במערכת עיכול תחתונה וצואה שחורה על דימום ממערכת עיכול עליונה יותר או כתוצאה מנטילת תוסף ברזל במינון גבוה מידי. אכילת סלק יכולה גם לגרום לצואה להיות אדומה, וצואה כחולה כנראה קשורה לצבעי מאכל שאכלנו".
3. הצואה האידיאלית שוקעת
במצב האידיאלי, מתן הצואה צריך להיות קל וללא מאמץ. הצורה צריכה להיות של מין נחש מתמשך, והקוטר בערך הקוטר של המעגל שנוצר בין האצבע המורה והאגודל שלכם. והכי חשוב - היא צריכה לשקוע ולא לצוף. צואה צפה היא סימן לתזונה לא טובה, או בעיות ספיגה של חומרים תזונתיים - בעיקר שומנים מהמזון.
אבל צואה באה בכל מיני צורות ומרקמים, ואם שלכם לא מושלמת, זה לא בהכרח אומר שאתם חולים. יכול להיות שאתם פשוט לא אוכלים מספיק סיבים, או שחיידקי המעיים שלכם לא מספיק בכושר.
>> לייק לmako בריאות בפייסבוק כבר עשיתם?
4. אוכלוסיית חיידקי מעי וסיבים הם קריטיים לצואה בריאה
המפתח לצואה מושלמת הוא כמויות גדולות של חומרים בלתי ניתנים לעיכול שמזינים את חיידקי המעיים שלנו. חומרים אלה הם סיבים תזונתיים שנמצאים רק במזון מן הצומח ועוזרים לחיידקי המעיים לשגשג, ובנוסף הסיבים תורמים לנפח של הצואה שלנו. אם אתם רוצים להבטיח תנועות מעיים סדירות, הקפידו על דיאטה עשירה בירקות ופירות.
קהילת החיידקים שבמעיים שלנו מאוד חשובה לבריאות, הסכנה הכי גדולה היא שימוש באנטיביוטיקה, שפוגע רבות בהרכב חיידקי המעי וכתוצאה מכך מערכות הגוף פועלות פחות טוב. למשל, במחקרים נמצא כי לחולי סוכרת ולאנשים עם עודף משקל אוכלוסיית חיידקים שונה מאשר באנשים בריאים. בנוסף, ברגע שהחיידקים הטובים שלנו מתמעטים, יש יותר מקום לחיידקים הרעים להתרבות. בהקשר הצואתי, נמצא כי במחלות של דרכי העיכול כמו קוליטיס וקרוהן יש נוכחות של חיידקים מזיקים וחוסר איזון בחיידקי מעיים חיוניים. לכן, מומלץ לחשוב היטב האם יש צורך בנטילת אנטיביוטיקה לפני השימוש בה ולחפש אלטרנטיביות טיפוליות כאשר ניתן.
5. למה רואים שם את התירס?
הסיבה לכך שאנו רואים את התירס שם היא משום שהקליפה של גרגר התירס עשויה כולה מתאית (סיבים). אנו יכולים לעכל את פנים הגרגר, אך לא את הקליפה. יש עוד חלקים של ירקות שאיננו יכולים לעכל, אך פחות קל לזהות אותם בתוך הצואה שלנו. הסיבים חיוניים וחשובים מאד לבריאות מערכת העיכול וגם לבריאות הלב, כיוון שהסיבים התזונתיים עוזרים לאזן את רמות שומנים בדם.
וגם, יש יתרון לכך שאנו יכולים לראות את התירס, כך נוכל לעקוב אחר כמה זמן לוקח תהליך העיכול שלנו. בין אם כדי לבדוק את מצבנו הבריאותי, ובין אם אנחנו סתם סקרנים, התירס יכול לעזור לנו לגלות דברים שלא ידענו על מערכת העיכול שלנו.
הזמן התקין ליציאת התירס בצואה (וכל מזון אחר) מהרגע שאכלנו אותו הוא עד כ-24 שעות, יותר מכך יכול להעיד על תנועת מעיים לא תקינה. יציאה תקינה הינה מינימום פעם ביום ועד 3 פעמים ביום בממוצע. יום ללא צואה אינו דבר תקין בריאותית.
6. לאנשים ממקומות שונים בעולם יש צואה שונה
זה לא בהכרח מפתיע שהצואה שלנו משתנה לפי המקום בו אנו גרים, בעיקר משום שיש תזונה שונה בכל מקום. וזה אכן מאוד שונה בקרב אנשים ממדינות מתפתחות מזו של הגרים במדינות מערביות, וזאת בשל כך שהתזונה המערבית דלה מאוד בסיבים לעומת התזונה בעולם המתפתח. כיוון שבמדינות פחות מערביות אוכלים יותר דגנים וקטניות, ירקות ופירות ובמדינות מערביות אוכלים יותר מזון מעובד אשר דל בסיבים תזונתיים.
צריכת מזון מעובד משפיעה רבות על איכות הצואה. המחסור בסיבים גורם לצואה קשה יותר, שדורשת הרבה יותר מאמץ. וצריכה תקינה של סיבים יגרום לצואה רכה ובעלת צורה אחידה, וללא מאמץ.
7. מילה על תינוקות
הצואה הראשונה של התינוק נקראת מקוניום, ואם לא ראיתם את זה אף פעם בעבר, זה דיימוזר. המקוניום הוא תוצאה של התזונה של התינוק ברחם ( בעיקר מי השפיר), והוא יוצא בצבע ירוק כהה או שחור וללא ריח אופייני של צואה. זה נראה שונה מאוד מצואה רגילה מפני שהתינוק מוזן מחומרים בזמן שהותו ברחם בעיקר ממי השפיר.
8. השתלת צואה - כטיפול במחלות של מערכת העיכול
זה אולי נשמע משוגע, אבל מחקרים הולכים ומתרבים סביב הנושא של השתלת צואה כתרופה למחלות של דרכי העיכול (בעיקר קרוהן וקוליטיס) - והם מראים הצלחה של כ-90 אחוז מהמקרים. במחלות אלו ישנם לרוב חיידקים מזיקים במערכת העיכול וחוסר איזון של חיידקים חיוביים וחיוניים. ומשום שצואה של אדם בריא מכילה את כל אוכלוסיית החיידקים החיונית, ההשתלה של אותה צואה במערכת עיכול לא בריאה עוזרת לשקם את הפלורה ומכך הריפוי.
* ייעוץ לכתבה: נטלי שוינקלשטיין, נטורופתית N.D. מומחית לרפואה טבעית.
(מקור)