קדחת נייר הטואלט שקרתה בסגר הראשון בישראל ומקומות נוספים בעולם הזכירה לכולנו כמה המצרך הבסיסי הזה חשוב לנו. נראה כי יותר משאנשים דאגו למחסור במזון, הם קודם כל רצו לוודא שיהיה להם מספיק נייר טואלט בבית. כי מי רואה את עצמו חי בלי נייר טואלט בשירותים? מלבד העובדה שבמקומות מסוימים בעולם השימוש בנייר טואלט אינו נפוץ כמו במדינות אחרות, הוא למעשה נכנס לחיינו רק במאה ה-16 (במדינות מערביות). אז במה אנשים השתמשו עד אז ואיך הם הסתדרו בלי נייר טואלט?
לפי סוזן מוריסון, מרצה לספרות של ימי הביניים באוניברסיטת טקסס ומחברת ספר בנושא צואה בימי הביניים, אמרה בראיון ל-Live Science כי קשה להשיג חומרים ארכיאולוגיים בנושא, כיוון שמרביתו אורגני והוא פשוט נעלם עם הזמן. עם זאת, מומחים הצליחו למצוא דגימות ואפילו בחלקן התגלו שאריות של צואה, שמראות וריאציות של נייר הטואלט לפני שהומצא.
ממקלות היגיינה ועד לפרוות בעלי חיים
אחת הדוגמאות לכך הוא "מקל ההיגיינה", שהשתמשו בו בסין לפני כאלפיים שנה, כך לפי מחקר שפורסם בשנת 2016. רובם היו מעץ או מבמבוק והם נעטפו בבד. היוונים והרומאים (בין שנת 332 לפנה"ס לשנת 642 לספירה) השתמשו במקל דומה שנקרא טרסוריום (Tersorium), כפי שצוין בעבר במאמר בכתב העת BMJ. לטרסוריום היה ספוג בקצה ונעשה בו שימוש בשירותים ציבוריים. עם זאת, יש הטוענים כי מקלות אלו לא נועדו לניקוי הישבנים, אלא לניקוי האסלה, בעזרת טבילת הספוג במים עם מלח או חומץ.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שקנאביס עושה לנגיף הקורונה
>> הפעולה הפשוטה הזאת יכולה להגן עליכם מקורונה
>> מחקר חושף: זה הגיל שבו המוח מתחיל להתדרדר
בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו כלי קרמיקה, שנראה שגם בהם נעזרו לניגוב הישבן. הכלים היו בצורה אובלית או עגולה והם נקראו פסואי (Pessoi). אך ייתכן שהשימוש בכלים אלו נפסק לאחר שהם גרמו לגירויים בעור, טחורים ונזקים אחרים לאזור, כך לפי כתב העת BMJ. ביפן השתמשו במקל דומה, אך זה נועד לניקוי הן את חלקו הפנימי והן החיצוני של פי הטבעת. כן, הם החדירו את המקל לתוך ישבנם.
אך מקלות לא היו האמצעים היחידים לניגוב הישבן בתקופות קדומות. בני אדם השתמשו גם בשלל חומרים אחרים, ביניהם מים, עלים, דשא, פרוות בעלי חיים וצדפות. לפי מוריסון, בימי הביניים, השתמשו גם בטחב, שחת, וקש. אין ספק שהממצאים הללו עושים חשק ללכת לחבק את נייר הטואלט שיש לנו בבית. עם זאת, יש לא מעט מדינות שבהן פחות נהוג לנגב את הישבן, גם בימינו. כמו בהודו, שם רבים עוד מנגבים עם היד. ובמדינות אחרות באירופה, דרום אמריקה וגם באוסטרליה – בהם נהוג לרחוץ את הישבן במים (לאחר מספר 2) באמצעות בידה.
.