רובנו רגילים לקלף את הפירות והירקות שאנחנו צורכים, והקליפות נתפסות בעינינו כשאריות מזון שהמקום היחיד שהולם אותן הוא פח הזבל. אך מסתבר שה"פסולת" הזו היא מאוד מזינה ומשפיעה באופן מאוד אפקטיבי על מערכות הגוף שלנו. אילו ויטמינים וערכים תזונתיים נוכל למצוא בקליפות השונות, ועל מה, אם בכלל, כדאי לוותר?
"אני נוהגת כל הזמן להמליץ למטופליי לאכול את המזון שלהם בקליפתו - פחות מעובד ויותר קרוב לצורתו הטבעית", אומרת נטלי שוינקלשטיין, נטורופתית מומחית לרפואה טבעית למשפחה, "הקליפה היא מקור מצוין לסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, ולעיתים קרובות גם אנטי אוקסידנטים שנלחמים בדלקות ומחלות. הקליפה של המזון היא חלק בלתי נפרד ממנו, כאשר מסירים את הקליפה מהמזון כמו שנהוג בתפוחי אדמה, מלפפון וגזר, העיכול והספיגה של החומרים משתנים לגמרי. לדוגמה, אורז מלא הוא מזון שונה לחלוטין לעומת אורז לבן, לא רק מבחינת הערכים התזונתיים שבו, אלא גם מבחינת הסוכרים שהוא מכיל, האופן בו הם נספגים בגוף והפיכתם למאגרי שומן".
יש קליפות שכדאי לוותר עליהן?
"אני לא חושבת שיש מזון שצריך לוותר עליו. הרבה מהדברים הם מיתוסים, כמו למשל אפרסמון, פרי נהדר שעשו לו עוול: הוא עשיר בסיבים תזונתיים, והאדם המודרני לא בדיוק רגיל לאכול כמות סיבים גדולה ולשתות מספיק מים, לכן לאדם כזה אפרסמון יכול לגרום לעצירות, התלויה בכמות הנוזלים ובמידת ההרגל של מערכת העיכול. ומכיוון שהסיבים סופחים מים, לכן אם לא נשתה מספיק בזמן אכילת מזונות שעשירים בסיבים התוצאה תהיה עצירות".
אפשר לאכול הכל
להרבה אנשים חלק מהקליפות נתפסות כפחות אכילות כמו בננה, תפוח אדמה, בטטה, חציל, מלפפון, מנגו, אבוקדו ועוד, אך זה עניין של העדפה אישית, ומצב בריאותי. "לא לכל אחד מתאים כל מזון. כמובן שאם מערכת העיכול לא רגילה למזונות כאלו, שהורגלנו לבשל או לאכול ללא קליפה, רצוי שלא לאכול בבת אחת כמות גדולה מהם אלא בהדרגה, אחרת הגוף יכול להגיב בהקאות או שלשולים. אני מאמינה שהתזונה של כל אדם צריכה להיות שונה ורצוי בהתאמה אישית".
עדיף לצרוך קליפות של פירות וירקות אורגניים?
"אני תמיד ממליצה לרכוש אורגני ומתוצרת בדוקה ואיכותית, באופן חד משמעי נקטין כך את כמות הכימיקלים שנכנסים לגופינו", אומרת שוינקלשטיין, "בירקות ופירות לא אורגניים משתמשים בחומרים שונים על מנת לשמר את הפרי או הירק, לשנות את צבעו וכו'. למשל, בלימונים ובתפוחים משתמשים בשעוות דבורים, ובליצ'י בגופרית כדי לחזק את צבע קליפתו. אלו חומרים שלא אמורים להיכנס למערכת העיכול, ולכן במקרים אלו ואחרים עדיף תוצרת אורגנית. אך למי שזה לא אפשרי אני עדיין ממליצה שלא לקלף - עדיף לאכול את המזון בשלמותו מאשר לקלפו, גם כאשר מדובר על תוצרת לא אורגנית. את הירקות והפירות מומלץ לשטוף בסבון אקולוגי".
עוד ב-mako בריאות:
>> אוכלים ללא גלוטן בשביל לרדת במשקל? יצאתם פראיירים
>> למה זה כל כך מגרד? 7 סיבות לגירוד שם למטה
>> הפרעות אכילה: האם נמצא הטיפול היעיל ביותר?
אילו ויטמינים מסתתרים בקליפות?
בננה - הקליפה של הבננה עשירה בלוטאין המסייע לראייה, ויטמין A וויטמינים מקבוצת B. בנוסף, הקליפה מכילה כמות גדולה של סיבים תזונתיים. מי שאוכל את הקליפה חייב להקפיד על שתיית מים מספקת.
גזר - הרבה אנשים מקלפים את הגזר, אך עיקר מרכיביו התזונתיים הם בקליפתו. ככל שהגזר גדול יותר כך הקליפה שלו מרה יותר. לכן רצוי לאכול גזרים צעירים קטנים אך לא את הגזרים הקטנטנים כי לרוב הם רק תוצר לוואי של תעשיית הגזרים ועוברים ליטוש תעשייתי. גזר עשיר בוויטמין A ובטא קרוטן. מכיוון שהגזר מכיל כמות מאד גדולה של ויטמין A הוא מאד עוזר לעיניים, לתסמונת קדם ויסתית, דימום כבד בווסת, דלקות בדרכי השתן, וחיזוק מערכת החיסון.
תפוח אדמה (אדום ולבן) – קליפת תפוח האדמה חשובה ומזינה: היא עוזרת לוויסות ספיגת הסוכרים, עוזרת לתחושת השובע, עשירה בחומצה פולית, ויטמינים מקבוצת B, אשלגן וסיבים תזונתיים. במדינות בהן אוכלים את תפוח האדמה לא מבושל מקבלים גם מתכולת הוויטמין C שבו, שהיא יחסית לא גבוהה ביחס לפירות וירקות טריים (ויטמין C נהרס בחום). קליפות תפוחי האדמה הן מקור מצוין לנוגדי חמצון ממשפחת הפוליפ נולים כמו חומצות פנוליות. בתפוחי האדמה האדומים יש אנתוציאנינים, שהם גם נוגדי חמצון חזקים שעוזרים להילחם כנגד מחלות רבות.
תפוח עץ (אדום וירוק) – תפוחי עץ עשירים באיזופאלבונים, נוגדי חמצון חזקים, שנמצאים בעיקר בקליפת התפוח. תפוחי עץ מכילים ויטמינים מקבוצת B, ויטמין E, מעט אבץ, ברזל, סידן, מגנזיום ובטא קרוטן בתפוח אדום, וגם כמות יפה של סיבים המסייעים לעיכול. עיקר הסיבים הם סיבים מסיסים המסייעים בהורדת רמת השומנים בדם.
אגס – אגסים הם עשירים בפלבנואידים, נוגדי חמצון שעוזרים להילחם כנגד מחלת הסרטן. הסיבים שבקליפה מסייעים למניעת טרשת עורקים, הורדת השומנים בדם וגם עוזרים מאוד למערכת העיכול. האגס מכיל ויטמין C, ויטמין K, אשלגן, נחושת ועוד.
מלפפון – קליפת המלפפון מכילה הרבה כלורופיל, פיגמנט ירוק שעוזר לתהליך ניקוי הרעלים בגוף, ותורם לתהליכי ניקוי הפסולת ממערכת הדם והעיכול. בנוסף, היא גם עשירה בחומצה פולית, שמועילה בעיקר לאוכלוסיות שיש להן מחסור כמו ילדים ונשים בהריון.
עגבנייה – עשירה בנוגדי חמצון חזקים כמו ליקופן, בטא קרוטן, לוטאין כאשר כל החומרים האלה מצויים בעיקר בקליפה.
בטטה – הבטטה עצמה עשירה בויטמיני B, ויטמין A, בעוד שהקליפה שלה עשירה בסידן, אשלגן, וסיבים תזונתיים.
חציל – קליפת החציל מכילה בעיקר פוליפנולים. החומרים האלה אמנם נחשבו כלא מזינים בהתחלה, אך כיום חוקרים מבינים כי מי שצורך פוליפנולים למעשה נהנה מהפעלת מנגנון הגנה טבעי של הגוף, מבלי להינזק. המשמעות היא שצריכת החומרים הללו מכינה את הגוף שלנו להתמודדות עם חומרים מזיקים.
ענבים – פרי שחשוב מאוד נגד סרטן ומחלות לב בזכות הקליפה שלו המכילה רסבראטרול, כימיקל ממקור צמחי נוגד חימצון חזק.
דובדבנים – הדובדבנים מכילים כמות גדולה של אנטיאוקסידנטים שחשובים לבריאות הלב והמוח. בנוסף, הקליפה מסייעת כנגד דלקות פרקים ודלקות בשתן. ומכילה מגנזיום, אשלגן, זרחן, ברזל, ויטמינים מקבוצת B בכמות גדולה, ויטמין A וויטמין סי.
סלק – הסלק עשיר מאד במינרלים וויטמינים, בעיקר חומצה פולית, מגנזיום, אשלגן, סלניום וסידן. הקליפה מכילה גם כמות גדולה של ויטמין A וסיבים תזונתיים.
צנון – עשיר באשלגן, ויטמיני B, נחושת וסידן. בנוסף, הקליפה שלו עשירה בנוגדי חמצון חזקים. הטעם החריף שבו נובע מחומרים שנקראים גלוקוסינולטים, והאנזים מירוזינז אשר משתחררים בעת לעיסת הצנון. חומרים אלו הם נוגדי חימצון חזקים כנגד מחלות רבות כולל פעילות אנטי בקטריאלית.
קישוא – מקור מצוין לאשלגן, העוזר להורדת לחץ הדם ולשמירה על בריאות הלב. מכיוון שקישוא הוא ירק קל לעיכול ניתן לאכול אותו ללא בישול ביחד עם הקליפה. בנוסף, רעיונות פחות שגרתיים לאכילת קישוא יכולים להיות כמגורד לסלט או אם משתמשים במכונה ייעודית ליצירת "ספגטי" מקישואים, אפשר לאכול את זה עם רוטב עגבניות כמו פסטה.
שזיף – מכיל כמות גדולה מאד של נוגדי חמצון ועשיר במינרל בורון החשוב למניעת אוסטיאופורוזיס. עשיר באשלגן ובסיבים תזונתיים שעוזרים רבות לתנועתיות של מערכת העיכול. רוב הרכיבים התזונתיים הללו מצויים בקליפה. בנוסף, השזיף מכיל כמות גדולה של ברזל.
גויאבה – עשירה מאד בויטמין C, מבין הריכוזים הגבוהים ביותר בין הפירות השונים.
רימון – קליפת הרימון, בניגוד לקליפות אחרות, היא קליפה קשה לעיכול שלא כל אחד יגיב לה בקלות. היא מאוד אנטי בקטריאלית ולכן יכולה לגרום לבחילה או הקאה. בנוסף, היא מכילה כמות גדולה של טנינים - חומרים מכווצים שעוזרים לעצירת שלשול. בכל אופן, מומלץ להיוועץ במומחה לתזונה לפני שאוכלים אותה. ואם אתם לא בקטע של אקסטרים, מיץ רימון סחוט טרי גם מכיל מידה מסוימת של נוגדי חמצון וחומרים אנטי בקטריאליים, וזו יכולה להיות דרך יותר עדינה ליהנות מהיתרונות של קליפת הרימון.
קיווי - פרי נהדר ועשיר בוויטמין C, קליפתו אינה נעימה למאכל אך היא אנטי זיהומית ולכן דווקא מומלצת לאכילה. בנוסף, הקיווי עשיר בויטמיני B, סידן, מגנזיום, אשלגן, אבץ וברזל.
משפחת ההדרים: תפוז/ קלמנטינה/ לימון – הקליפה הלבנה שבפירות ההדר מכיל הספרידין ביו פלבנואיד, שחשוב להרבה תהליכים בריאותיים בגוף כמו חוזק נימי הדם (מניעת דליות) ובריאות הרקמות בגוף. הביופלבנואידים שנמצאים בפירות ההדר עוזרים כנגד דלקות ובנוסף הם מעודדים ספיגה של ויטמין C בדם. לא מומלץ לשתות מיץ סחוט מפירות הדר, אלא לאכול אותם בשלמותם, עם הקליפה הלבנה, כדי לא לפספס את היתרונות הבריאותיים של הקליפה ושל סיבי הפרי. את הקליפה הצבעונית ניתן לגרד לסלטים, דייסות, שייקים ועוגות.
>> סופר פודס: 7 מזונות העל שאתם חייבים להתחיל לאכול
אבטיח - לקליפה של אבטיח יש ערך תזונתי גבוה והיא מכילה, בין היתר, אבץ, מגנזיום, אשלגן, ויטמין איי, ויטמין סי ונוגדי חמצון. היא גם מכילה ציטרולין, חומצת אמינו שמחקרים מצאו כי היא יכולה לסייע לגברים הסובלים מהפרעה בזקפה. היא גם עשירה בסיבים תזונתיים, התורמים לעיכול יעיל ובריא. נכון שקליפת אבטיח לא נראית מפתה במיוחד, אך ניתן לשלב אותה בשייקים או לעשות ממנה חמוצים.
מנגו - קליפת המנגו עשירה בנוגדי חמצון המפחיתים נזקים בתאי הגוף הנעשים על ידי רדיקלים חופשיים. נוסף על כך, היא מכילה המון סיבים תזונתיים, בדומה לקליפות אחרות ברשימה, שחשובים לתפקוד תקין של מערכת העיכול ולהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.