>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
הם לא הראשונים שמעלים את הטענות הללו. לאחרונה התחילו לצוץ כל מיני סרטונים והרצאות שמטרתן לשפוך אור על המאבק העולמי בסמים, בשורה התחתונה, כולם טוענים כי הפתרון הוא לא המלחמה בסמים, אלא השיקום של המכורים. זה מה שיש למומחים העולמיים לומר בנושא.
הדו"ח של המומחים שהתכנסו בניו יורק מגיע לקראת ועידה מיוחדת באספה הכללית של האו"ם שתדון באפשרות של שינוי המדיניות נגד סמים שלהן. "ב-50 שנים האחרונות מדיניות האכיפה נגד סמים תרמה באופן ישיר ועקיף לאלימות, תחלואה, אפליה ואי צדק", נכתב בו. עוד הם מתארים בדו"ח את המצב הקיצוני שנוצר במקסיקו מאז שנת 2006, בה הוחלט להתמודד עם בעיית הסחר בסמים בעזרת הצבא. מרגע השינוי במדיניות, שיעורי הרצח במדינה התגברו ברמה כה קיצונית שהשפיעה על תוחלת החיים הממוצעת במדינה. בנוסף, הם מציינים כי מדיניות ההפללה הקיצונית של מכורים לסמים גורמת לעלייה בשיעורי ה-HIV וצהבת C בקרב משתמשי הסמים. כלומר, יש במדיניות המלחמה בסמים הנוכחית הרבה יותר נזק מתועלת.
טיפול בהרואין
המומחים האלה הם לא היחידים שמחזיקים בדעה הזאת, וכבר יש מדינות שהתקדמו אל עבר האידיאל – מדיניות בהן מתגבשת אי הפללה של סמים קלים וקשים והפניית משאבי השיטור לטיפול רפואי וצמצום נזקי הסמים בקרב המכורים. בפורטוגל זה קרה כבר בשנת 2001, וניתן לראות שהמדינה לא הפכה לאימפריית סמים כתוצאה מכך. להיפך, שיעורי השימוש בסמים קשים בקרב צעירים בגילאי 15-24 דווקא פחת, ויתרה מכך, מקרי המוות כתוצאה משימוש בסמים צנחה משמעותית.
פורטוגל היא לא היחידה. אם תראו נרקומן ברחוב, כנראה שלא תרצו לתת לו את הכסף שלכם, כי הוא פשוט יקנה עם זה עוד סמים, ותכל'ס, אף אחד לא רוצה להרגיש אחראי לזה, אבל בשוויץ דווקא פתחו תוכנית לטיפול במכורי הרואין - הם סיפקו להם את הסם באופן מבוקר, סיפקו להם טיפול רפואי ושיקומי ולמעשה הצליחו לשלב רבים מהם בחזרה לחברה.
"ההתייחסות כיום בעולם המדעי להתמכרות הינו כמחלה הפוגעת במבנה ותפקוד המוח", אומר דוד פוטיק, קרימינולוג קליני במערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל אביב. "התפיסה הזו נגזרת ממודל רפואי ולכן נותנים מתאדון כתרופה לנגמלים - כזו שיכולה לחסום התמכרות לסמים אחרים. לאחר שימוש בסמים המכילים אופיאטים מעל 4 שנים, ניתן לראות בהדמיות מוחיות שהמוח עובר שינויים מבניים ותפקודיים, השינויים האלה כה נרחבים שהם גורמים לכך שאחוז האנשים שמצליחים באמת להיגמל מהרואין ולהישאר נקיים יעמוד בערך על 5 אחוזים.
"אגב, ש אחוזים קטנים מאוד שמצליחים להיגמל ממאתדון", מוסיף פוטיק. "זה משהו שהגוף צריך אחרי תקופה ממושכת של שימוש בסמים".
ומה אתה חושב על מדינות כמו שוויץ, שנותנות סמים כתרופה למכורים?
"מחקרים מראים כי הטיפול היעיל בהתמכרות לאופיאטים הינו טיפול באחזקת מתאדון וסובוטקס, כאשר ידוע שיש מיעוט שאינו מצליח להפסיק עם שימוש באופיאטים ולכן ניתן הטיפול בהרואין".
"חשוב לציין שההתייחסות כרגע להתמכרות היא ביו-פסיכו-סוציאלית, כלומר שיש גורמים ביולוגים, מועדות גנטית, גורמים פסיכולוגיים וגורמים חברתיים", מוסיף פוטיק. "אחת הבעיות היא שיש משהו כמו 70-80 אחוז של מכורים שמגיעים מרקע מאוד קשה של משפחות לא מתפקדות ורקע פלילי, ולכן הטיפול תמיד משלב בין מתאדון וטיפול פסיכו-סוציאלי, אנחנו מנסים לתת מענה לבעיות החיים שהם מגיעים איתם, ולשלב אותם בשוק התעסוקה".
ומה לגבי אי הפללת המשתמשים בסמים? לגבי זה חשוב לציין כי אולי היא אינה מבטלת את בעיית הסמים, אך היא גם לא בהכרח מזמנת אסון. כלומר, ניתן לייחס את השיפור בבעיית הסמים במדינות הללו גם לגורמים אחרים, אבל מה שברור מיישום המדיניות הזאת הוא שזה לא החמיר את בעיית הסמים יותר ממה שהיא היתה. מה שהמדיניות הזאת מאפשרת הוא שחרור משאבים כספיים מהלוחמה בסמים, שבאופן מוכח אינה אפקטיבית דיה, לטיפול במכורים וצמצום הנזקים כתוצאה מההתמכרות. וכרגע, זו גם מדיניות שהצליחה להוכיח את עצמה ולעזור לאנשים להיגמל מסמים ולהשתלב בחברה.
עוד ב-mako בריאות:
>> סרטן השד: מה שנחשפנו אליו בילדות מעלה את הסיכון
>> מתכננים לצאת לטרק בחו"ל? זה יכול לקרות לכם
>> הכי לא קנאביס: החומרים הכי ממכרים בעולם
התמכרות היא עניין של בחירה
אבל לא רק קולות בקהילה המדעית מציגות את המיאוס מהמלחמה בסמים, תיאוריות חדשות צצות ברחבי הרשת בנושא. תיאוריה אחת כזו מתבססת על ניסוי שנעשה על ידי הפסיכולוג ד"ר ברוס אלכסנדר מקנדה. הניסוי נקרא פארק החולדות והוא המחיש ששימוש בסמים תלוי בסביבה שלך. בניסוי הראשון הוא שם חולדה לבד בכלוב כשיש לה אופציה לשתות מים רגילים או מים עם קוקאין. כל חולדה בחרה לצרוך את הקוקאין שוב ושוב עד שהיא מתה מזה. לעומת זאת, בניסוי השני הוא שם הרבה חולדות בכלוב גדול יותר שיש בו הרבה אוכל ומשחקים, וראה שהחולדות בחרו שלא להשתמש בסמים.
לפי הסרטון, התמכרות אינה תלויה רק בחומר אלא במציאות שיש סביבך, וככל שתשקיעו יותר בקשרים שלכם, כך יש לכם סיכוי לא להתמכר או למצוא פתרון טוב לבעיה. הבעיה היא לא שיש חומר ממכר שהופך אנשים לנרקומנים, אלא שיש מציאות קשה בה האנשים האלה מנודים במקום לעבור שיקום, מה שגורם להם להשתוקק יותר לברוח אל הסם, ובהרבה מקרים גם מוביל למותם.
אבל לטענת פוטיק, יש כמה בעיות בסיסיות בטענות המוצגות בסרטון. "ראשית, לגבי הנתונים שמוצגים. הרעיון העומד בבסיס הניסוי הינו כי התמכרות היא בחירה חופשית ושחולדות ואנשים משתמשים בסמים משום שאין להם חלופה טובה יותר להרגל המגונה הזה, וברגע שנחליף את סגנון חייהם, הם יפסיקו", הוא אומר. "כלומר, הרעיון הוא שחולדות ואנשים שיחיו בתנאים גרועים ישתמשו בסמים כי אין אופציה אחרת, וברגע שיגורו במקום טוב יותר, יפסיקו עם השימוש. אבל, עולה השאלה מדוע אנשים עם ממון ומעמד חברתי משתמשים בסמים, הרי סגנון חייהם טוב יותר מאלו שחיים בשכונות מצוקה. ושנית, בניסוייו של אלכסנדר היה גם ניסוי בו ניתן גם קוקאין לחולדות שחיו ברווחה ולאלו שחיו בכלוב קטן ולא נמצאו הבדלים משמעותיים בשימוש".
בנוגע לחשיבות הקשר האנושי והקהילתי למלחמה בהתמכרות, הפסיכיאטר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר בכיר בשירותי בריאות כללית, ומנהל מרכז "רזולוציה", מסכים כי יש לזה בסיס. "קשר חברתי והשפעה חברתית משפיעים על המרכיב הנפשי ולכן על היכולת להתמודד עם ההתמכרות. זה תלוי כמובן בקשר - אם החברה שסביבך צורכת איתך את החומר או מעודדת דפוסי התנהגות התמכרותיים, כך תישאב יותר להתמכרות", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, "אבל באותה מידה, גמילה מסמים מתבצעת בין היתר באמצעות תמיכה קבוצתית. כך שזה תלוי בהקשר ובחברה. ולגבי הסוגיה של התמכרות כפשע מול התמכרות כסוגיה בריאותית - צריך להתייחס למכורים כסובלים מבעיה בריאותית, ולספקים כפושעים. ברגע שיעשו את ההבחנה, אז ההתמודדות תהיה שונה".
עם זאת, חשוב לסייג את זה בעזרת העובדות בשטח, משום שלא רק אנשים עם נסיבות חיים קשות מתמכרים לסמים. "זה נכון שהתמכרות קשורה רבות לסגנון החיים, רואים אצל מתמכרים טראומות בעבר וחוסר בכישורי חיים, אבל גם אצל אנשים עם כסף נראה התמכרות. אם התמכרות היתה קשורה רק לנסיבות חיים זה היה ניתן לריפוי. אבל כיום התמכרות נחשבת בעולם כמחלה כרונית וחוזרת, משום שמדובר במכלול של דברים, בין השאר גם ביולוגיים וגנטיים", אומר פוטיק. "בנוסף, שאלת האי הפללה של סמים קשים כמו הרואין היא דילמה מוסרית חברתית קשה, הוא אמנם לא גורם להתקפים פסיכוטיים כמו קוקאין, אבל הוא כן גורם למכורים לבצע מקרי עבריינות כדי להשיג אותו".