למרות האמירה הפולנית המוכרת "אני אשן כבר בקבר", השינה חשובה לתפקוד שלנו. מיעוט שינה קשור, לא במפתיע, לעייפות במשך היום אבל גם להפרעה במצבי הרוח, לדיכאון, לירידה בזיכרון ולמחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם. פרידריך ניטשה, אמר "לא אמנות של מה בכך היא השינה, כי למענה חייב אתה יום שלם להיות ער", וחלקנו גם לאחר יום שלם של ערות מתקשים להירדם.
רבע מהאוכלוסייה תסבול מהפרעות בשינה בשלב כלשהו בחיים, במיוחד בגיל המבוגר. ישנן הגדרות שונות לחומרת בעיית השינה, אך היא כוללת לרוב אחד מהמרכיבים הבאים - קושי להירדם, התעוררות במהלך הלילה וקושי לחזור לישון, שינה לא עמוקה ותחושה של חוסר מנוחה או התעוררות מוקדמת.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
איך מטפלים בבעיות שינה?
להפרעות בשינה יש השלכות נפשיות וגופניות, כמו למשל קשר לעליה בשכיחות מחלות לב, ועל כן חשוב להתייחס אליהן ברצינות. ההפרעה בשינה יכולה להיות משנית לבעיה אחרת - למשל לצריכה גבוהה של קפה או תה, תופעות לוואי של תרופות שונות, אי ספיקת לב או הפרעות בנשימה. גורם מרכזי חשוב נוסף שיש לברר הוא הקשר למצב הנפשי, רבים ממקרי הפרעות השינה קשורים בדיכאון, חרדה או מתח נפשי. חשוב לחפש את המקור לבעיית השינה ולטפל גם בבעיה הבסיסית. עם זאת, הפרעת שינה יכולה להיות גם הפרעה ראשונית, ללא בעיה רפואית או נפשית ברקע.
הטיפול בנדודי שינה מורכב מטיפול התנהגותי וקוגניטיבי ומטיפול תרופתי, ומותאם באופן אישי לכל מטופל בהתאם לבעיית השינה שלו ועל סמך שיקולים רבים. טיפול בכדורי שינה אינו מומלץ לטווח ארוך, בגלל תופעות לוואי וחשש מפני הרגל ואולי אף התמכרות. בנוסף, הוא אינו מתאים לכולם - למשל למי שסובל מדום נשימה בשינה, הטיפול יכול אפילו להחמיר את בעיית השינה. על כן, חשוב להתייעץ עם רופא המשפחה לפני תחילת הטיפול התרופתי. במקרים מסויימים יפנה רופא המשפחה לבירור נוסף במעבדת שינה, על מנת לאפיין את דפוס ההפרעה בשינה ולהתאים טיפול ספציפי.
ישנן תרופות מקבוצות שונות לטיפול בנדודי שינה. תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, כמו בונדורמין או נומבון, יעילות ועוזרות להירדם, אבל בטיפול ארוך טווח יכולים להיות שינויים במבנה השינה והיא הופכת לשטחית יותר. תרופות מהדור החדש בקבוצה זו, כמו זולפידם, אינן משנות את מבנה השינה. חשוב לזכור שחלק מהבנזודיאזפינים ממשיכים להשפיע גם לאחר הלילה ותיתכן ירידה בערנות במהלך היום, הפרעות במערכת העיכול וכאבי ראש. תופעות לוואי אלה, פוחתות לרוב לאחר הסתגלות לתרופה. קבוצה נוספת הן תרופות שאינן בנזודיאזפינים, כמו למשל תרופות המבוססות על חיקוי של הורמון המלטונין שמופרש בגוף שלנו בלילה.
עוד ב-mako בריאות:
נמאס מגלולות? תתחילו לטעום את ההפרשות שלכן
האם ניתן לעצור את אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר?
כמה קלוריות שורפים באימון מטקות? מדריך כושר לקיץ
בנוסף, כדאי לדעת כי יש תרופות קצרות טווח - שטובות למי שמתקשה להירדם, כשההשפעה של התרופות האלה מהירה מאד. לעומתן, יש תרופות ארוכות טווח שפועלות במשך כמה שעות, וטובות למי שאין לו בעיה להירדם אבל השינה שלו שטחית והוא מרבה להתעורר במהלך הלילה.
צריכה גבוהה גוררת התמכרות
תופעות הלוואי של התרופות השונות דומות וכוללת עייפות וישנוניות ביום למחרת, ירידה בקואורדינציה, חוסר יציבות, בלבול ודיכאון. בגיל המבוגר תופעות אלה בעיתיות יותר ויכולה להתלוות להן ירידה בתפקוד ונטייה לנפילות. בנוסף, צריכה קבועה של התרופות יכולה לגרור הרגל והתמכרות. במחקר שבוצע בגרמניה, נבדקה התמכרות לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים שניתנים כטיפול למחלות שונות. המחקר הראה שהתרופות יעילות לרוב בתחילת הטיפול אבל יעילותן נשמרת לתקופה מוגבלת ופוחתת בהמשך. בנוסף, לעיתים תהליך הפסקת נטילת התרופה יכול להפוך לתהליך גמילה של ממש. על כן לא מומלץ להשתמש בכדורי שינה כפתרון קבוע לבעיית השינה.
אגב, לגבי טיסות, תופעות הלוואי לטווח הקצר יכולות להיות גם במתן חד פעמי ותלויות בתרופה, כשתופעות הלוואי של התמכרות ושינוי דפוסי השינה פחות רלוונטיים לשימוש חד פעמי. אבל, גם כאן כדאי להתייעץ ברופא ולא לקחת על דעת עצמך (המינון וסוג התרופה יכולה להשתנות לפי גיל ומחלות רקע).
אז מה עושים אם הפרעת השינה איננה עניין זמני? הטיפול בסופו של דבר כולל טכניקות שונות ומשלב טיפול תרופתי עם טיפול התנהגותי. הטיפול ההתנהגותי על סוגיו השונים נמצא הכי יעיל לטווח הארוך. הוא כולל מספר מפגשים וטכניקות פסיכו-התנהגותיות שונות.
מחקרים מראים שמי שסובל מחוסר שינה נוטה לבלות יותר זמן במיטה, כדי "לנוח" - מה שכנראה גורר חרדה ותסכול מחוסר היכולת להירדם. צמצום והגבלת השהות במיטה לזמן השינה בלבד, יכולים לעזור במקרה הזה. בנוסף, נעשה יעוץ שמכונה "היגיינת השינה" - סל כלים לשיפור השינה ומניעת היפראקטיביות ופעילות מעוררת לפני ההגעה למיטה – במסגרת זו מומלץ לא לאכול ארוחות כבדות לפני השינה, לא לעשן, להימנע מקפאין, לבצע אימון גופני לפחות במשך 20 דקות בכל יום, להימנע מתנומות במהלך היום ועוד. התהליך הטיפולי הדרגתי, ולרוב השיפור לא מורגש באופן מיידי.
הפרעת השינה דורשת התייחסות רצינית וכדאי שלא לשייך אותה "רק" למצבי מתח או לתהליך ההזדקנות, מומלץ לפנות לרופא ולשלב טיפול התנהגותי יחד עם הטיפול התרופתי.