כשזה נוגע ליציאות שלנו, קשה לנו לדעת מה נחשב תקין ומה עלול להיות סימן לכך שמשהו לא בסדר בגוף שלנו. אנחנו לא בדיוק נוטים לדבר על זה עם רופא המשפחה, בעיקר מפאת בושה. ורבים מאיתנו גם פחות מעוניינים לשתף את זה עם משפחה או חברים. לכן, סיכוי גבוה שיצא לכם לתהות בעצמכם, איך יודעים אם היציאות בריאות או שמא הן חריגות ומצריכות ייעוץ רפואי? הנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת על תדירות היציאות שלכם – ומתי כדאי להיבדק אצל רופא.
כמה פעמים ביום צריך לעשות מספר 2?
התשובה לשאלה זו היא שלמעשה אין תשובה. אין מספר מסוים של פעמים ביום שנחשב בריא - והתדירות שונה אצל אנשים שונים. מומחים משערים כי התדירות לרוב נעה בין שלוש פעמים ביום לשלוש פעמים בשבוע. מה שכן חשוב, זה לא כמה פעמים אתם עושים קקי ביום, אלא עד כמה היציאות שלכם עקביות. "כשזה נוגע למה נחשב בריא, כל עוד היציאות שלכם עקביות והצואה רכה, חומה ויוצאת בנוחות – אז לרוב אין סיבה לדאגה", אומר ד"ר ניקט סונפל, גסטרואנטרולוג ל-Livestrong. לרוב, אנשים יתפנו פחות או יותר באותן שעות מדי יום, עם שינויים זמניים מדי פעם.
לפי תוצאות של סקר שנערך על ידי אתר Healthline, שכלל יותר מ-2,000 משתתפים, ניתן לראות כי התדירות משתנה אצל אנשים שונים, אם כי אפשר להבחין גם בדפוסים מסוימים שחוזרים על עצמם. כ-50 אחוז מהנשאלים ענו כי הם עושים קקי לפחות פעם ביום. 28 אחוז אמרו שהם מתפנים פעמיים ביום. ורק כ-5.5 אחוז מהמשתתפים דיווחו שהם עושים מספר 2 פעם או פעמיים בשבוע. מרביתם (61 אחוזים) דיווחו כי הם לרוב עושים זאת בשעות הבוקר. 22 אחוז מהם אמרו שהם מתפנים בשעות אחר הצהריים ורק 2.6 אחוז דיווחו שהם מתפנים בשעות הלילה המאוחרות. ובאשר למרקם הצואה, שחשוב לא פחות, כ-30 אחוז מהנשאלים השיבו כי הצואה שלהם לרוב רכה וצורתה דומה לנקניקייה או נחש.
>> מה צבע היציאות אומר על הבריאות שלכם?
מתי היציאות שלנו צריכות להדאיג אותנו?
כאמור, כיוון שעקביות היא מילת המפתח בכל הנוגע ליציאות – שינוי בדפוס היציאות שלכם עשוי להיות סימן לכך שמשהו לא תקין. מובן שהכוונה היא לא לשינויים זמניים, כמו עצירות או שלשולים הנגרמים ממצבים מסוימים כמו קלקול קיבה והתייבשות. אלא כשמדובר בשינוי משמעותי שנמשך יותר משבוע. אם אתם הולכים לשירותים יותר פעמים ממה שאתם רגילים, או לחלופין, אתם הולכים להתפנות הרבה פחות, כדאי לבדוק את זה. יש לציין כי אם עשיתם שינויים באורח חייכם, זה בהחלט גם יכול להשפיע על היציאות. אז אם אתם מבחינים בשינוי ביציאות שחוזר על עצמו ואתם לא רואים סיבה לכך – כדאי להיוועץ ברופא. הנה עוד כמה דברים שיכולים להשפיע על היציאות שלכם:
תזונה
אם עשיתם שינוי תזונתי לאחרונה, כמו למשל – הוספתם לתפריט יותר מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, זה יכול לשנות את אופי ותדירות היציאות שלכם. סיבים תזונתיים תורמים לנפח הצואה, כמו גם עוזרים לו לנוע במעי. כך שהיציאות שלכם יכולות להיות בתדירות גבוהה יותר וגם במרקם מוצק יותר. אם אתם אוכלים מעט מדי סיבים תזונתיים, התוצאה כמובן תהיה הפוכה. גם הרגלי השתייה שלכם יכולים להשפיע על היציאות, לכן אנשים ששותים פחות מים עלולים לסבול יותר מעצירות.
עוד ב-mako בריאות:
>> אפידמיולוגית: זה המושב הבטוח ביותר באוטובוס
>> מחקר חדש: ריחוק פיזי לא מספיק למניעת הדבקה
>> לא מצליחים להירדם? 8 משקאות שיעזרו לכם
פעילות גופנית
אם אתם מקפידים להזיז את הגוף, בין שזה בהליכה או באימוני כושר, היציאות שלכם עשויות להיות בתדירות גבוהה יותר. הסיבה לכך היא שהנעת הגוף תורמת לתנועת המעיים – שזו משפיעה על תנועת הצואה ולפיכך עוזרת לצואה לצאת מהגוף.
גיל
ככל שאתם מתבגרים, כך עולה הסיכוי שתסבלו מעצירות. זה נובע מגורמים שונים, ביניהם ירידה בתפקוד מערכת העיכול, תנועה מופחתת ונטילת תרופות שעלולות להשפיע על מערכת העיכול ולהאט אותה.
מחלה כרונית
מחלות במערכת העיכול, כמו קרוהן וקוליטיס כיבית, יכולות להוביל לשינויים ביציאות, בעיקר לתקופות של עצירות. גם מחלות אחרות במערכת העיכול הדורשות טיפול תרופתי, יכולות להוביל לשינויים ביציאות בשל השפעה של התרופות.