אם אתם, או הסביבה שלכם, שמים לב שאתם אומרים את המילה "מה" פעם בכמה משפטים, ייתכן שאתם סובלים מהתדרדרות בשמיעה. "המילה 'מה' מצביעה על קושי מסוים בהבנה, או במקרים רבים בשמיעה. חשוב לשים לב לתדירות שבה היא נאמרת שכן היא יכולה להעיד על פגיעה בשמיעה", אומרת חגית שגיא, קלינאית תקשורת ראשית במדטון הדים. "סימן זה ועוד רבים נוספים יכולים להעיד על ירידה בשמיעה, והם תקפים לכל הגילאים, אבל בעיקר כלפי אנשים שעברו את גיל ה-40 ו/או חשופים לרעש מתמשך".
סימן נוסף שיכול להעיד על ירידה בשמיעה הוא ההרגשה שכולם מסביבכם מדברים לא ברור. זה יכול להיות בני הנוער שמדברים נורא מהר, השחקנים בתיאטרון שמדברים בדיקציה לא טובה, המגישים בטלוויזיה שבולעים מילים וכדומה. אם אתם מרגישים את התחושה הזו, אומרת שגיא, חשוב לשאול את האנשים בסביבה שלכם האם גם הם מתקשים לשמוע ולהבין את אותם האנשים, כדי לבדוק האם מדובר בבעיות אצל הדובר או בקשיי שמיעה ספציפיים אצלכם.
גם עייפות יכולה להעיד על ירידה בשמיעה. למעשה, אם אתם מתקשים יותר מאחרים להבין את הסביבה ואתם משקיעים מאמצים רבים בנושא – פשוט תתעייפו. "זה כמו שאנחנו מטיילים בחו"ל ומנסים להסתדר יום שלם בשפה שאינה שפת האם שלנו, ואז אנחנו חוזרים מותשים. כך גם כשישנה ירידה בשמיעה. קשיי השמיעה דורשים יותר מאמץ, מה שמצריך מאיתנו הרבה אנרגיה, ואז נוצרת תחושת עייפות ועצבנות", מסבירה שגיא.
עוד דבר שיכול להעיד על ירידה בשמיעה הוא הערות שונות מצד הסביבה: כשהסובבים אתכם מתלוננים שאתם מגבירים כל הזמן את הווליום של הטלוויזיה והם טוענים שלא ניתן לנהל כך שיחה; כשהמשפחה שלכם לא מבינה למה פתאום אתם צריכים ליווי למקומות כמו רופא או בנק (גם אתם לא מבינים, אבל זה פשוט חוסר הביטחון שאולי לא תבינו משהו כי אתם לא שומעים טוב); כשהסובבים אתכם מדברים איתכם על כך שאתם לא עונים יותר לטלפונים או מעדיפים שמישהו אחר ינהל את שיחת הטלפון במקומכם; וכאמור, כשכולם מעירים לכם שאתם אומרים כל הזמן את המילה "מה"?. כל אלה, על פי שגיא, הם סימנים מובהקים שהשמיעה שלכם התדרדרה.
כשאבדן השמיעה לא מטופל
אם אותה פגיעה בשמיעה אינה מטופלת, עלולים להיווצר נזקים רבים שיכולים להשפיע על המערכות השונות בגוף שלנו ועל תפקודן.
"אנחנו יודעים שני דברים ממחקרי הדמיה", היא אומרת, "הראשון הוא שלאנשים עם ירידה בשמיעה יש הצטמצמות של אזורי השמיעה במוח (אטרופיה) והשני הוא שהאזור במוח שאמור להגיב אך ורק לשמיעה מתחיל להגיב לדברים אחרים. זה לא אמור לקרות כי זה אומר שהתפקוד של האזור הזה לשמיעה נהיה פחות טוב ואז הבנת הדיבור גם יורדת. בדיקות מראות שאנשים במצב הזה יבינו פחות טוב דיבור".
לירידה בשמיעה יש גם השפעה תפקודית. זה נובע מכך שמי שמבין פחות טוב את הדיבור סביבו - גם יתקשה יותר להשתלב בחברה. "לאנשים שסובלים מירידה בשמיעה לא קשה כשהם אחד על אחד, אבל בקבוצה הם לא יצליחו להתמצא וזה מנתק אותם חברתית", מסבירה שגיא, "מפגשים, שיחות מסביב לשולחן, שיחות בבתי קפה – כל אלה הופכים למאתגרים. זה יכול להוביל גם לבעיית השתלבות בעבודה. ההשפעה ברורה – פחות חברים, פחות השתלבות בעבודה (קשה להבין את הדברים בישיבות או בשיחות באופן ספייס), מה שמוביל לחוסר רצון להשתתף באירועים ולהתנתקות".
השלכה נוספת של ירידה בשמיעה היא התדרדרות קוגניטיבית. "במבחני זיכרון או מיקוד קשב מי שסובל מקשיי שמיעה מתפקד משמעותית פחות טוב", מציינת שגיא. "בנוסף, לאנשים עם ירידת שמיעה, כתלות ברמת הירידה, יש סיכון מוגבר לפתח אלצהיימר, בין פי 2 לפי 5, תלוי בחומרת המצב השמיעתי".
דרכי הטיפול המומלצות לירידה בשמיעה
כדי למזער ולמנוע לפחות חלק מתופעות אלו, חשוב לטפל כראוי בפגיעה השמיעתית. "הטיפול בירידת שמיעה שמקורה בגיל ובחשיפה לרעש היא אך ורק על ידי החזרת הצלילים החסרים וזה נעשה על ידי מכשיר שמיעה. אין ברירה, זה לא משהו שיכול להשתפר לבד אלא רק להחמיר", אומרת שגיא ומדגישה: "הזמן גם הוא חשוב – ככל שנחכה יותר, השמיעה תתדרדר ויהיה יותר קשה להסתגל למכשיר השמיעה".
ישנה חשיבות רבה גם לקלינאי התקשורת שמכוון את מכשיר השמיעה. למעשה, אותו מכשיר יכול להיות מכוון טוב או פחות טוב וההשפעה תהיה שונה לגמרי. "ההליך המקצועי מאוד חשוב. צריך לוודא שיהיה מעקב, לצד בדיקות ומדידות לפי הסטנדרט המקובל בעולם. חשוב לברר מה הצרכים של מקבל המכשיר, לוודא שההגברה שהוא יקבל תיתן לו את התפקוד שהוא זקוק לו, ולהעניק לו ליווי שבודק שהוא אכן מרגיש שיפור בתפקוד, כי זאת כל המטרה", אומרת שגיא.
כדי לוודא שאתם נעזרים במכשיר הטוב ביותר עבורכם, כדאי להתעדכן באופן מתמיד בטכנולוגיות לטיפול בירידת שמיעה שיוצאות לשוק. הבשורה הגדולה ביותר כיום, מספרת שגיא, היא מכשיר MORE שמחזיר את השמיעה באופן הטבעי ביותר. "הדרך בה פעלו מכשירי השמיעה שהיו זמינים עד היום הייתה ליצור 'אלומה' כלפי האדם שעומד לפנינו, לתת לו בוסט ולחסום את הרעש מסביב. הבעיה הייתה שכך גם שאר הסביבה נחסמת, וזה לא איך שהמוח מתפקד באופן רגיל. המוח רגיל להיות חשוף לצלילים תוך שהם לא מפריעים זה לזה ואנחנו בוחרים במה להתמקד. אי אפשר לעשות את זה עם המכשירים מהדור הישן, כי הם חוסמים את הסביבה למעט מי שמולנו", היא אומרת ומדגישה: "ה- MOREלא משתמש בשיטה הזאת אלא בבינה מלאכותית - רשת נוירונים שלמדה לתפקד ממש כמו מוח. הוא מאפשר לקבל צלילים מופרדים אחד מהשני, כמו שעושה באופן טבעי המוח, ואז המוח מסוגל לעשות את העבודה כמו שצריך ולהתמקד במה שהוא רוצה. זו בשורה ממש מרגשת והתגובות מאנשים שמשתמשים בו מדהימות. בזכות המכשיר, אותם אנשים מצליחים להשתלב סוף סוף בסביבה רועשת או מרובת משתתפים, ולחוות שינוי משמעותי באיכות חייהם. אני מאוד מקווה שכל מי שסובל מירידה בשמיעה יטפל בבעיה וימצא את המכשיר הטוב ביותר עבורו, כדי לשפר את איכות חייו ולמנוע בעיות עתידיות".