אין אחד כמעט שלא יוצא מהבית בלי לשים דאודורנט. בימי הקיץ החמים זה בכלל אסון אם שכחנו, והפחד מניחוחות חמצמצים גורם לנו ללכת עם זרועות צמודות לגוף עד שנתייחד שוב עם המוצר האהוב. אבל האם זה בכלל בריא להשתמש בדאודורנט?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
יש דאודורנטים המפחיתים את ריח הזיעה על ידי בישום והקטנת הסביבה החומצית שהיא גם מקור לחיידקים ויש דאודורנטים שייעודם למנוע את ריח הזיעה - דאודורנט כזה מכיל דבקים ומלחי אלומיניום (אנטי פרספירנטים) שמכווצים את בלוטות הזיעה. "הזיעה שלנו מורכבת בעיקר ממים, מלח ואוראה ותפקידה לצנן את הגוף ולסלק פסולת", אומרת סיגל ברנר, נטורופתית, רפלקסולוגית והרבליסטית קלינית. לדברי ברנר, ריח הזיעה נוצר עקב חיידקים המפרקים חומרים השוכנים על העור. תזונה לקויה, חוסר היגיינה, מתח ולחץ מגבירים את ההזעה והריחות המופרשים מהגוף.
אבל האם יש משהו לא בריא בדאודורנט? "יש מיתוס לגבי הקשר בין אלומיניום בדאודורנטים וסרטן השד", אומר ד"ר רון יניב, מומחה לרפואת עור במכבי שירותי בריאות ומומחה לאסתטיקה רפואית, "זה התחיל מאימייל שהחל להסתובב לפני מספר שנים ברשת וקשר בין שני הדברים. מקור המידע הוא בגלל דיווח שאחוז גבוה מסרטן השד מתחיל ברביע העליון החיצוני של השד, בצד הקרוב יותר לבית השחי, לכן ניסו לקשר את זה לדאודורנט. הידיעה הזו התפשטה כאש בשדה קוצים, ולמעשה אין לזה שום בסיס מדעי. מחקרים מעמיקים לא מצאו שום קשר בין אלומיניום לסרטן השד. אלומיניום יוצר ריאקציה כימית עם הזיעה ואוטם את צינוריות הזיעה באופן זמני. הדבר הזה לא מסב שום נזק. האלומיניום שייך למשפחת חומרים שנקראים אנטי פרספירנטים - מפחיתי זיעה".
ומה לגבי פראבאנים?
"פראבאנים הם חומרי שימור, והבעיה היחידה איתם היא שלחלק מהאנשים יש רגישות אליהם, שניתן לגלות בקלות על ידי בדיקת אלרגיה. גופים מסוימים שרוצים לעודד קנייה של תכשירים מפיצים את השמועה שהם מזיקים. החומר הזה לא נספג בגוף, גם אם יש חתכים והעור פצוע, הספיגה היא אפסית וזה מגובה בעשרות מחקרים", מוסיף ד"ר יניב.
ברנר ממליצה להסתכל על רשימת הרכיבים של המוצר. "כמו בתעשיית המזון גם בתעשיית הקוסמטיקה יש חובה לפרט את רשימת הרכיבים על המוצר, שתמיד מסודרת לפי כמות- מהגבוה לנמוך. כלומר, הרכיב הראשון המופיע ברשימה הוא הרכיב שנמצא הכי הרבה במוצר. מוצר שאינו מכיל אלומיניום אינו בהכרח טבעי, ותמיד כדאי להסתכל ברשימת הרכיבים. יש לוודא שהמוצר אינו מכיל כימיקלים המשפרים את המרקם, או חומרי ריח סינטטיים (ולא שמנים אתריים), או כימיקלים שונים המיועדים להארכת חיי המדף של המוצר".
ד"ר יניב מספר שבעבודתו כרופא עור הוא נתקל לעיתים די קרובות ברגישויות לתכשירי דאודורנטים. ביטויים של תפרחת, אדמומיות, וגרד בבתי השחי, מקל ועד חמור. "אנשים תמיד דואגים לציין, שזה הדאודורנט שהם משתמשים בו תקופה ארוכה, אך בניגוד למיתוס, האלרגיה לא תהיה בחשיפה הראשונה לחומר. כדי שהגוף יפתח תגובה אלרגית נגד, צריך שמערכת החיסון תכיר את החומר, ודווקא החשיפה החוזרת ונשנית גורמת לתגובה אלרגית".
אגב, חומר טבעי לא ערב לכך שלא יהיה נזק או אלרגיה, הרי רוב האלרגיות הם לחומרים טבעיים כמו תות שדה או מנגו. "גם אם הכול נבדק בתקן ISO, תקן איכות בינ"ל, תקן G.A.P על ידי מכון התקנים ומשרד הבריאות והתעשייה ולא נמצא זיהום חיידקי, ביולוגי, או כימי של חומרים אחרים, עדיין אין ערבות שלא יהיה נזק. חלק מהחומרים הטבעיים יכולים לגרום לאלרגיה במיוחד שמנים ארומאטיים", אומר ד"ר יניב.
ועכשיו, אחרי שהבנו איך זה עובד יצאנו לבדוק עוד כמה שאלות חשובות:
1. עד כמה הזיעה משפיעה על עמידות הדאודורנט?
תלוי בעיקר בסוג הדאודורנט. "אנשים המשתמשים בדאודורנט המכיל "אנטי פרספירינטים" - כלומר, דאודורנט המכיל מלחי אלומיניום, מרגישים יבשים יותר. מלחי האלומיניום מונעים הפרשת זיעה ע"י איטום נקבוביות העור לכמה שעות", אומרת ברנר. ואם בחרתם בפתרון הטבעי, מומלץ לשים אותו מספר פעמים במהלך היום, כאשר מופרשת זיעה מרובה.
2. מתי מומלץ לשים דאודורנט ביום או בלילה?
"מכיוון שאנו מזיעים יותר ביום מאשר במהלך הלילה, עדיף לשים דאודורנט לפני השינה. בצורה זו הגוף יספוג בצורה אופטימלית את החומרים הפעילים שבדאודורנט. עם זאת, בקיץ הישראלי יש צורך להשתמש בדאודורנט מספר פעמים ביום", אומרת ברנר.
עוד ב-mako בריאות:
>> דיאטת כושר: כך תוכלו לאכול פחמימות וגם לרזות
>> "כך ריפאתי את הילד שלי מאלרגיה לבוטנים"
>> ברית זה לא סיפור: המכשיר הישראלי שעושה ברית מילה ללא ניתוח
מנגד, שרית חבר חן, נטורופתית והרבליסטית קלינית, בעלת חברת RHEA לקוסמטיקה טבעית ופורמולות צמחי מרפא, מציינת שמאחר והזיעה היא אחת הדרכים היעילות של הגוף להיפטר מפסולת ורעלים שהצטברו בו, חשוב מאוד לתת לה להתנקז החוצה ולכן מאוד לא מומלץ לשים דאודורנט בלילה. במהלך היום אנחנו שמים דאודורנט מסיבות של היגיינה, בעיקר חברתית.
3. מה עדיף: ספריי, רול און או סטיק?
"הרוב המכריע של האלרגיות נובע משני תכשירים: ספריי במקום ראשון ודאודורנט בצורת סטיק. הדאודורנט הוא נוזלי, אם אנחנו רוצים להפוך אותו לספריי מוסיפים חומרים שנקרא פרופלנטים, אלו חומרים שגורמים לגירוי בעור. אם רוצים להפחית את הסיכון להימנע מאלרגיה כדאי להימנע מספריי. בסטיק, לעומת זאת, יש חומרים ממצקים, וגם הם גורמים לאלרגיות". אומר ד"ר יניב וממליץ על דאודורנט בצורת רול און. בכל מקרה, על ידי ניסוי וטעייה אפשר לדעת מה מתאים לגוף. "ישנן חברות שמתיימרות להציג חומרים לא אלרגניים אך כדאי לראות שאלו חומרים היפו אלרגניים, כלומר פחות אלרגניים".
"אלו רק אפליקציות לשימוש. כאמור, מה שחשוב הוא הרכיבים שהדאודורנט מכיל", אומרת חן. ברנר מציינת שההבדל הוא במרקם, ולכן זה עניין של העדפה אישית. הסטיק מעניק תחושה יבשה יותר לעומת הרול און שבו המרקם נוזלי יותר.
4. כדאי להימנע מדאודורנט אחרי גילוח בית השחי?
"אחרי גילוח, העור רגיש יותר ושימוש בדאודורנט יכול לגרות אותו ולגרום לפריחה או אדמומיות. בנוסף, הגילוח פוצע את העור ומקל על חדירת חומרים לעור. במקרה של דאודורנטים עם כימיקלים זה ממש לא מומלץ", אומרת ברנר.
דאודורנט טבעי של סיגל ברנר
חומרים:
1 כף חמאת שיאה - היפואלרגנית ומומלצת לטיפול בבעיות עור.
1 כפית חמאת קוקוס - מזין ומגן על העור, וסופח רעלים ופסולת מהגוף.
1 כף קורנפלור - משמש כתחליף טבעי לטלק. מרגיע את העור, עוזר לייבש את העור ומסייע למרקם המשחתי של הדאודורנט.
1 כפית סודה לשתייה - זהו המרכיב העיקרי בדאודורנט. למעשה ניתן להשתמש רק בסודה לשתייה כדאודורנט טבעי. הסודה לשתיה היא בסיסית, וככזאת היא מנטרלת את החומציות של הזיעה ובכך מונעת התפתחות חיידקים. כלומר, היא לא מונעת את הזיעה, אך מונעת את הריח, מכיוון שסביבה בסיסית מרחיקה חיידקים.
10-20 טיפות שמנים אתרים - משמשים גם לבישום הדאודורנט וגם כמרגיעים, מחטאים ואנטיבקטריאליים. אפשר להשתמש בעץ התה, לבנדר, עשב לימון.
* יש לערבב את כל החומרים, לשים בקופסה ולמרוח על בית השחי בעת הצורך. הדאודורנט הטבעי יכול להחזיק חצי שנה לפחות, ואין צורך לשים אותו במקרר - אלא אם כן רוצים סטיק. בנוסף, מי שמכינה את הדאודורנט עם קרם (שמכיל מים) יש צורך גם בקירור.