למרות שהעצמות קשיחות, אנשים רבים מופעים לגלות שהשלד שלנו הוא רקמה חיה, שכן יש לו את היכולת לתקן ולאחות את עצמו בעקבות שברים וסדקים. העצמות שלנו בונות והורסות את עצמן באופן קבוע כתגובה לפעילות היומיומית שלנו, במסגרת תהליכים תוך תאיים. הנה עוד כמה דברים שאולי מפתיע לגלות על השלד.
לא לכולם יש 206 עצמות
נהוג לחשוב שמבחינה אנטומית נורמלית, כל שלד של בן אנוש מכיל 206 עצמות. אלא שתינוקות נולדים עם יותר מ-300 עצמות, שעשויות במקור מסחוס והופכות למינרלים במהלך השנים הראשונות לחיים, בעוד חלקן מתאחדות. כמו כן, לחלק מהאנשים יש כמה עצמות ספייר, למשל צלע מספר 13 בחזה או אצבע נוספת, וחלקם מפתחים עצמות נוספות במהלך החיים. מחקרים מצאו כי עצם הפבלה – עצם קטנה בצורת שעועית שנמצאת אצל חלק מהאנשים מאחורי הברך – הופכת ליותר ויותר נוכחת בגוף האדם עקב תזונה משופרת ומשקל גדול יותר.
גובה השלד משתנה באופן תמידי
העצמות צומחות במהלך הילדות ומגיעות לשיא גודלן בגיל ההתבגרות המאוחר, אך למרות שהן מפסיקות לצמוח, השלד ממשיך להשתנות. במפרקים ישנה שכבת סחוס צמיגית העשויה ממים, קולגנים, פרוטאוגליקנים ותאים, המכסה את העצמות. במהלך היום, הסחוס בעמוד השדרה הולך ונדחס על ידי כוח הכבידה, מה שאומר שאנחנו הולכים לישון נמוכים יותר. הוא מסוגל לחזור לצורתו לאחר תקופה ממושכת של שכיבה. בחלל, למשל, אסטרונאוטים גובהים ב-3 אחוז משום שהסחוס אינו נדחס כלל.
יש רק עצם אחת שלא מחוברת לשאר
עצם הלשון היא עצם קטנה בצורת U היושבת בבסיס הלשון ומחזיקה לבדה את השרירים והרצועות מבסיס הגולגולת ועד עצמות הלחיים. זו העצם שמאפשרת לנו לדבר, לנשום ולבלוע, והיא היחידה בגוף שעובדת לבדה ואינה קשורה לשאר השלד.
העצמות הקטנות ביותר הן באוזניים
עצם הפטיש, הסדן והארכוף מכונות עצמות השמע, והן מסייעות בהולכת גלי הקול מהאוויר לתוך הנוזל באוזן הפנימית. אלה העצמות הקטנות ביותר בגוף, והן אינן משתנות לאחר גיל שנה, שכן כל שינוי בהן עלול להשפיע על השמיעה.
מח העצם הוא לא רק חומר הממלא חללים
עצמות ארוכות, כמו עצמות הירכיים, מלאות במח העצם העשוי מתאי שומן, תאי דם ותאים של המערכת החיסונית. אצל ילדים, מח העצם הוא אדום בהתאם לתפקידו כמייצר תאי דם. אצל מבוגרים, מח העצם צהוב ומכיל 10 אחוז מכל תאי השומן בגוף. בעבר חשבו כי מדובר במילוי לעצמות, אבל מדענים כעת לומדים שהשומן בתוך העצמות חשוב לתהליך חילוף החומרים ותהליך הפרשת ההורמונים, ומשפיע על הגוף כולו.
עוד ב-mako בריאות:
>> מטריד: כך מומחים משערים שניראה עוד 20 שנה
>> רוצים לשפר את חיי המין? נסו את המשחק הזה
>> דיאטנית: תתרחקו מהתוספת הזאת לסלט
עצמות יכולות לגרום למתח
מערכת העצבים בגוף היא מנגנון שבעזרתו הגוף מכין את עצמו לפעילות אינטנסיבית, המכונה גם אינסטינקט ה"הילחם או ברח", באמצעות שחרור הורמון האדרנלין כתגובה למצבים מתוחים. חוקרים טוענים כי זיהו הורמון נוסף בשם אוסטאוקלצין, המשוחרר על ידי תאים האחראים ליצירת העצם, ומשחק תפקיד מרכזי אף הוא בתגובה למתח. רמות גבוהות שלו בדם ובשתן מעידות על כך שהגוף נחשף לרמות גבוהות של לחץ, משום שהוא מכבה את מנגנון העצבי של מנוחה ועיכול, ובכך מאפשר את הפעלת מצב החירום.