מסורת היא עניין יפה. השירים המוכרים, המאכלים האהובים, המשפחה המתאספת. ויש כמובן מסורת שלא כוללת חגיגות או כמויות בלתי נתפסות של אוכל: צום יום הכיפורים, או למי שנמנה עם המגזר הערבי – הרמדאן.
בעוד שלפי המסורת היהודית, הצום מתחיל לקראת שקיעה ומסתיים תוך יממה בלבד, אצל המוסלמים המסורת קשוחה יותר, וכוללת צום שמתפרש על פני 30 ימים - מעלות השחר ועד השקיעה.
אנשים שנוהגים לקיים את צום הרמדאן שעימם שוחחנו מספרים שבניגוד ליום הצום, ערב החג הוא הזדמנות לערוך "חאפלה" – מסיבה גדולה לשבירת הצום, שבה אוכלים מכל הבא ליד. לדבריהם, במקרים רבים אפילו ילדים בגיל גן חובה מקיימים את הצום "בהדרגה או לפחות חלק ממנו". מהן ההשלכות הבריאותיות של המנהגים הללו?
פנינו לד"ר אולגה רז, תזונאית קלינית, ראש תחום התזונה הקלינית באוניברסיטת אריאל, ושאלנו לדעתה על מסורת הצום – היהודית והמוסלמית.
נתחיל מהיהודית:
"צום יום הכיפורים נמשך 25 שעות. לא הייתי מגדירה את הצום הזה כבריא אבל גם לא כ'לא בריא', ובכל מקרה אני מניחה שמי שצם לא עושה את זה מטעמי בריאות אלא בגלל מסורת. באופן כללי, היעדר אכילה בטווח כזה לא אמור לגרום נזק לאדם בריא. מה שיותר בעייתי הוא חוסר השתייה המתלווה לעניין. ובכל זאת, מאחר שלא נהוג לנסוע ביום הזה ורוב האנשים לא מבצעים פעילות גופנית אינטנסיבית, אלא נחים או מבלים את זמנם בבית הכנסת, גם היבט זה בדרך כלל לא גורם להתייבשות.
"למרות זאת, ישנן קבוצות שלהן לא מומלץ לצום: ילדים מתחת לגיל 12, נשים בהריון, קשישים וגם לחולים במחלות כמו סוכרת, לחלק מהחולים במחלות במערכת העיכול או למי שסובל מלחץ דם גבוה. בשורה תחתונה, צום קצר כפי שנהוג ביהדות לא מזיק לבריאות לרוב האנשים הבריאים".
בדקנו לגבי צום ילדים גם עם ד"ר אמיר מנדלסון, רופא ילדים ב"כללית" מחוז שרון שומרון ובבי"ח מאיר. לדבריו, ""מאוד קשה לענות על זה תשובה חד משמעית. בגדול, אם הילד מעל גיל 5, והוא בריא ונמצא בסביבה שמאפשרת לו לנוח, הוא יוכל לסבול צום לא מעבר לשמונה שעות. לאחר מכן, זה כבר עלול לאתגר אותו ואף לסכן אותו מבחינה בריאותית. הייתי מציע להורים שמעוניינים לשלב את הילד בצום, להציע להם לחוות רק חלק ממנו. למשל – להתחיל מיד לאחר הארוחה המפסקת ולסיים בשעות הבוקר".
ומה לגבי צום הרמדאן? לדברי ד"ר רז, הוא לא בדיוק מיטיב עם הבריאות:
"ראשית, מבחינה פיזיולוגית לא הייתי קוראת לזה צום, הרי האנשים אוכלים מדי יום, גם אם זה בסופו. בכל אופן, מבחינה בריאותית לא מדובר בהרגל מומלץ. ראשית, עדיף לאכול 3-4 ארוחות ביום, ושנית, לפי מחקרים רבים לא מומלץ לאכול בשעות הלילה. שני ההיבטים הללו תורמים להשמנה.
מעבר לכך, חשוב לציין כי אי אכילה לאורך היום עלולה להשפיע על הגוף בדיוק כמו צום של 24 שעות. לכן, גם צום הרמדאן אינו מומלץ לקהלי היעד שצוינו, ביניהם נשים בהריון, ילדים וקשישים.
יתרה מכך, מי שצם ברמדאן לרוב עובד כרגיל במהלך היום ולא מקפיד על מנוחה נאותה. העניין עלול לגרום לעייפות, לתשישות, וכפי שאמרנו קודם, להיפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר בדם) ועוד. זאת בייחוד כשמדובר בימים חמים שבהם עלול להיגרם איבוד נוזלים שיכול להוביל להתייבשות. וכמובן שאי אפשר שלא להזכיר את תופעת הצרבת המטרידה, שאחת הסיבות העיקריות להופעתה היא ארוחות גדולות".
עוד ב-mako בריאות:
>> מומחים מזהירים: המגפה שעלולה להרוג 80 מיליון איש
>> 10 סיבות אפשריות שאתם לא מצליחים לרזות
>> 7 דברים מדהימים שלא ידעתם על פחמימות
ומה לגבי אנשים שבוחרים לאכול ארוחה אחת ביום מתוך מטרה לעשות דיאטה?
"אכן ישנם אנשים שבוחרים לאכול ארוחה אחת מטעמים שונים שאינם קשורים לצום. אולם, ראשית אלה לרוב כן שותים במהלך היום ולכן אינם מסתכנים בהתייבשות שעלולה להיגרם ממחסור בנוזלים. שנית, אני חושבת דיאטה מהסוג הזה היא טרנד בלבד, ולכן לא הייתי ממליצה לנסות אותה. הרי רוב האנשים לא מסוגלים להתמיד בהרגל יומיומי כזה שמונע מהם לאכול במשך שעות ארוכות. נוסף לכך, תמיד כדאי לבחור באורח חיים בריא על פני משהו שמוגדר כ'דיאטה', משום שדיאטות נדונות להיכשל ואורח חיים בריא זה משהו שאפשר לסגל ולהתמיד בו".
גם רותי פינק, דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת, צום לסירוגין ותזונה דלת פחמימות, יוצרת הקורס "אכילה לסירוגין לבריאות והרזיה למתחילים ומתקדמים", נדרשה לסוגיה האם בריא לצום.
"התשובה היא כן ולא. זה תלוי בסוג הצום, בתדירות שלו ואם עושים אותו בצורה נכונה", היא אומרת, "צום יום כיפור הוא צום של יום אחד. צום כזה יכול להכניס את הגוף למצב של קטוזיס - מצב שבו הגוף מעדיף להשתמש בשומן כ'דלק' על פני סוכר. יש לזה יתרונות בריאותיים מסויימים, וכשזה קורה מעט מאוד פעמים בשנה זה כנראה לא מעניק איזשהו יתרון משמעותי. עם זאת, כמות המחקרים על צום לסירוגין הולכת ומצטברת. מדובר במטרייה שלמה של שיטות צום שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כוללות שתיית נוזלים לא קלוריים ולרוב גם תוספת מלח (בשונה מצום יום כיפור למשל), ועיקר הפעולה שנחקרה בבני האדם בהקשר זה היא ירידה במשקל, שיפור סוכר ותנגודת לאינסולין (שזה אחד הגורמים לסוכרת, לחץ דם וכבד שומני). יש לציין שבמחקרים רואים שבשיטת תזונה זו השיפור בלחץ הדם והתנגודת לאינסולין מתרחשים גם ללא נוכחות של ירידה במשקל. כמו כן, קיימים גם מחקרים קטנים בבני אדם שמראים שיפור בזיכרון בצום לסירוגין.
"יש לציין שכמות המחקרים בנושא בבני אדם נמוכה יחסית בהשוואה לשיטות תזונה אחרות, אך תוצאות המחקרים בחיות עקביות ומעידות על הפחתת סיכון בסוגי סרטן מסוימים, שיפור זיכרון, הפחתת סיכון לסוכרת, הפחתת לחץ דם ועוד.
"יתרון נוסף שמתעורר בצום לסירוגין (וגם בפעילות גופנית) הוא עירור האוטופאגיה - מנגנון פירוק חלקי תאים ישנים, ולאחר שבירת הצום – בניית חלקי תאים חדשים. המנגנון הזה מקושר במחקרי חיות להארכת תוחלת החיים ולהפחתה בתחלואה במנגנונים רבים.
"אבל לאוטופאגיה ולצום לסירוגין יש גם חסרונות, כמו הסיכון לעודף הרס של הרקמות (במקרים שבהם לא ניזונים נכון בין הצומות או כאשר לא צמים בצורה בטוחה ובריאה). לכן יש ללמוד היטב את נושא הצום לסירוגין לפני תחילת היישום שלו ולקבל יעוץ מרופא ודיאטן שמומחה לשיטה כדי להימנע מנזק.