לפעמים הקשר בין מנהגי היהדות לרפואה המודרנית, מוכח כבריא לנו באופן חד משמעי. כך למשל ניתן למצוא הגיון תזונתי באיסור ההלכתי על אכילת בשר וחלב משולבת. האם כך הדבר לגבי "שמירת נידה"? התשובה לכך מורכבת.
לפי מצוות טהרת המשפחה ביהדות, מקובל לשמור "מרחק נגיעה" בין גבר לאישה נשואים בזמן ימי הנידה של האישה. כלומר, במהלך הווסת ושבעת הימים אחרי. עד להעלמות הדימום ולהיטהרות במקור מים, יש איסור מוחלט על מגע גופני או מיני בין בני הזוג. אבל האם זה באמת בריא יותר?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אין מניעה לקיים יחסי מין בזמן וסת
ראשית, ניתן למצוא היגיון עקיף במצווה, שכן, שמירה על נידה יכולה לסייע לאבחון מוקדם של מחלות ממאירות בתחום הגניקולוגי. "מי ששומרת נידה מודעת יותר להפרשות דמיות ובכך מפנה תשומת לב רבה יותר לדימומים", מסבירה ד"ר חנה קטן, מומחית לרפואת נשים, פריון וישות ב"מאוחדת". "דימום הוא אחד מהסממנים הראשונים להופעת סרטן השחלה, סרטן הרחם וסרטן צוואר הרחם. תשומת לב לעניין תורמת לאבחון מוקדם של מחלות אלה".
אך האם יש למצווה באמת צידוק בריאותי ממשי? "מבחינה רפואית, אין מניעה מקיום יחסי מין בזמן הווסת", אומר ד"ר בני שכטר, מומחה לרפואת נשים מיילדות וסקסולוגיה, רופא בכיר במחלקת נשים ויולדות בי"ח מאיר. "הדימום אמנם אכן נחשב למצע נוח להתרבות חיידקים, שבעטיים האישה חשופה יותר למחלות, אך מדובר בסיכויים זעומים וזניחים".
אז מה הקשר בין דם לטומאה?
"בעת העתיקה, בה לא היה ידע רפואי כמו היום, לא ידעו מהם וירוסים וחיידקים והדם נתפס כעניין טמא העשוי לגרום למחלות. לכן, האישה נחשבה חלשה יותר בימים אלה וחשופה למחלות. גם בשבטים באפריקה ניתן למצוא עד היום נשים שמודחות אל מחוץ למחנה בזמן הווסת, בדיוק מאותה הסיבה".
עוד ב-mako בריאות:
>> מסיוט למציאות: העכברושים באים
>> זה קורה לכולם: למה באמת הידיים שלנו רועדות?
>> האם ירידה במשקל יכולה לרפא פסוריאזיס?
האם יש קשר בין האיסור לפוריות?
"תאריך הטבילה במקווה, לרוב מקביל לתאריך הביוץ. אם נוסיף לכך גם את העובדה שאיכות הזרע גבוהה יותר במועד זה - אם אכן שומרים נידה ולא מקיימים יחסי מין כל יום - נבין שמבחינת פוריות ואפשרות למימוש הריון, הסיכוי גדל בקרב מקימיי המצווה", אומר ד"ר שכטר.
לעומת זאת, ברפואה האלטרנטיבית, דווקא כן נמצא הסבר לאיסור. "לפי התורה הסינית, מומלץ לקיים יחסי מין בשבוע לפני הווסת, על מנת לסייע לאנרגיית הכבד של האישה, ששולט במחזור, לזרום בצורה הרמונית יותר", אומר בועז ישעיהו, מומחה לרפואה סינית מודרנית. "זה גם יכול למנוע תופעות קדם וסתיות כמו כאבי ראש, כאבי גב ומשחרר מתחים. בזמן המחזור, לעומת זאת, לא מומלץ לקיים יחסי מין, כיוון שהאישה פגיעה יותר וחלשה מבחינה אנרגטית".
מקווה זה בריא?
לפי הקבלה, המים הנקווים ממי הגשמים הם יסוד חשוב לטיהור הגוף והנפש, כיוון שנוצרו מהטבע ויש בהם מעין בריאה מחדש. לעומת זאת, בעידן המודרני לא בטוח שיש לעניין חשיבות רפואית: "מבחינה הגיינית, עדיף להתקלח במקלחת הפרטית שלך ולעשות שימוש במים ובסבון. אין כל הגיון לטבול במקור מים שאת לא היחידה שטובלת בו והוא אף עשוי להוות כר פורה לחיידקים", אומר ד"ר שכטר.
מעורר את החשק
ואם יש צידוק מעט יותר הגיוני מאחורי המצווה הזו, הרי שהוא מגיע מכיוון טיב היחסים בין בני הזוג. ד"ר קטן, למשל, מקשרת את שמירת הרומנטיקה והמשיכה בין בני הזוג לקיום המצווה. "ההלכה מאפשרת לשמר את האהבה הרומנטית בנישואים, לשמור על הלהבה. האיפוק, הציפייה והרגע שבו זה סוף סוף קורה, תורמים לשדרוג רגשי וריגושי של הקשר האינטימי. מערכת היחסים פחות 'מובנת מאליה'".
ואכן, בניגוד לאיסורים אחרים שמקורם נובע מסיבות בריאותיות ואחרות, כאן מדובר בעיקר בעניין משפחתי-בין-אישי. "אחרי זמן רב של קיום יחסי מין עם אותו פרטנר, הגיוני שהחשק המיני ידעך", אומרת שלי פורפר-רוזן, מטפלת זוגית ומינית. "זה נכון שכשבני זוג נמצאים יחד הרבה זמן הם גם לומדים להכיר מה עושה טוב או פחות טוב אחד לשנייה, אבל להיכרות העמוקה הזו גם יש אויב קטן והיא התשוקה שדועכת".
לטענתה של פורפר-רוזן, זוגות דתיים שמקפידים על נידה מקבלים מעין מתנה שלזוגות החילונים לרוב אין. "יש להם מספר ימים בחודש בהם אסור להם לגעת האחד בשנייה. האיסור הזה כשלעצמו הוא כבר דבר שגורם לציפייה ועשוי לעורר את החשק".
פורפר-רוזן מספרת שכאשר זוגות חילוניים מגיעים לטיפול מיני בעקבות ירידה בחשק, נהוג להנחות אותם בתרגיל שבו אסור להם כלל לקיים מגע מיני כשלב ראשון, זאת על מנת להשיב לאט את התשוקה לתוך חיי הזוגיות. "ניתן לומר שהתרגיל דומה במובנים מסוימים בלבד לשמירת נידה. בשונה מההליך הדתי, בתרגיל זה הזוג בהחלט מונחה לשמור על מגע, ליטופים וחיבוקים ללא קשר לזמן המחזור".