אחד המיתוסים הכי חזקים שהחברה המודרנית מקדשת הוא עבודה קשה. מלמדים אותנו להאמין שאנשים שעובדים קשה מצליחים בחיים, ומעבר לזה – מגיע להם להצליח. לעבוד קשה מתפרש אצלנו כלהתאמץ בכל הכוח ולחתור לקראת משהו שאנחנו מאמינים בו ורוצים אותו, אם זה כסף, קריירה או מעמד. וכשאנחנו מגיעים אליו כל הכבוד לנו, כי עבדנו קשה וזו הדרך להישגים. מה הקרבנו תוך כדי המאמץ הזה? לפעמים, למרבה הצער, זו הבריאות שלנו, בלי לשים בכלל לב.
בשנים האחרונות, לעומת זאת, צצים ועולים מחקרים שטוענים שעבודה קשה זה אולי נחמד והישגי, אבל זה קונספט שלא מתאים לכל גיל. מדענים למשל מאמינים שהשעון הביולוגי הפנימי, זה שאחראי לפקח על כל השינויים הפיזיים, המנטליים וההתנהגותיים שלנו במהלך מחזור של 24 שעות, משתנה עם הזמן. מה שאומר ששגרת החיים שלנו – מרגע היקיצה ועד ההירדמות – חייבת להשתנות בהתאם. הנה למשל כמה מחקרים שממליצים לשנות את התפיסה לגבי כמות שעות העבודה לפי כל שלב בחיים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
שנות הנעורים: כמה שיותר מאוחר יותר טוב
באופן חוקי אנחנו אמנם הופכים מקטינים לבגירים בגיל 18, אבל המוח לא בהכרח יודע את זה, ולמעשה מגיע לבגרות מלאה רק בשלהי שנות ה-20 שלנו, אומר הפסיכיאטר ג'ס שטקין מהמרכז הרפואי Langoneבאוניברסיטת ניו יורק. כתוצאה מכך, "למתבגרים יש נטייה ללכת לישון בשעות מאוחרות ולקום מאוחר, וזה בדרך כלל הלו"ז המועדף עד סביבות גיל 26", הוא אומר. חלק מזה קשור למלטנין, ההורמון שמקושר לשעון הביולוגי ומשפיע על תחושת העייפות בסוף היום, ואצל מתבגרים משתחרר מאוחר יותר מאשר אצל מבוגרים. "זה קורה אצלם בסביבות השעה עשר בלילה, מה שאומר שהם מרגישים עייפים רק כמה שעות מאוחר יותר, ולכן קמים מאוחר יותר". כמו כן, הוא מסביר, כמות המלטונין שהגוף שלנו משחרר פוחתת בכ-50 אחוז כשאנחנו מגיעים לגיל ההתבגרות המינית, מה שמסביר למה ילדים מסוגלים ללכת לישון מוקדם יותר.
אז מה הלו"ז המועדף עבור המתבגרים? "הייתי אומר שלא כדאי להתחיל ללמד בבתי הספר או באוניברסיטאות, או להגיע לעבודה, לפני 9 בבוקר, ובאופן אידיאלי מומלץ אפילו להתחיל רק ב-10 בבוקר ולתת ללו"ז להימשך עד מאוחר יותר ביום", הוא מודה. דו"ח שפורסם בשנת 2008 בקנטקי אישר את ההשערה הזו, ומצא כי כאשר בתי ספר תיכונים במדינה החלו ללמד בשעות בוקר מאוחרות יותר, התלמידים הצליחו לישון הרבה יותר טוב בלילה וכתוצאה מכך גם היו מעורבים בפחות תאונות דרכים, ומחקר נוסף שנערך ב-2014 בווירג'יניה אישש את המסקנה הזו. כמו כן, ידוע שמחסור בשינה עבור צעירים ומתבגרים מקושר לכמה מחלות ומצבים כרוניים כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, השמנה ודיכאון, לפי המרכז למניעת מחלות זיהומיות. הקשרים הללו מופיעים במיוחד בקרב צעירים שעובדים במשמרות לילה מאוחרות, או לאורך כל הלילה.
>> אז למה בעצם אנחנו עבדים של השגרה?
שנות ה-20 וה-30: להתרחק ממשמרות
מרבית המחקרים טוענים כי שגרת העבודה העדיפה עבור אנשים בגילי 20-40 צריכה לשקף את העדפות סגנון החיים שלהם, אם הם טיפוסים של בוקר שאוהבים לקום מוקדם, או טיפוסים של לילה שמעדיפים לעבוד בשקט. המחקרים הללו גם חושפים כי לרוב מדובר בעניין גנטי. אבל רובם כן מצביעים על כך שעבודה במהלך הלילה, בייחוד במסגרת משמרות עד שעות הבוקר, יכולה להשפיע לרעה על הבריאות שלהם.
מחקר שנערך בשנת 2016 באוניברסיטת Uppsala בשבדיה ופורסם ב- journal Neurobiology of Aging ביקש מיותר מ-7,000 מבוגרים שבדיים לבצע מבחן בשני חלקים שמזהה פגיעות קוגניטיביות הנקרא " Trail Making Test". החוקרים גילו כי אנשים שעבדו במשמרות ובשעות לא רגילות במהלך חמש השנים שלפני המחקר קיבלו תוצאות גרועות יותר מאשר כל השאר. עם זאת, אנשים שהפסיקו לעבוד במשמרות חמש שנים קודם לכן קיבלו תוצאות זהות לאלו שעבדו שעות רגילות. "זה אומר שלקח למוח חמש שנים לשקם את עצמו כדי לבצע פעולות שרלוונטיות למבחן הזה", אומר כריסטיאן בנדיקט, אחד החוקרים, ומציין כי החוקרים עדיין עובדים כדי להבין למה.
מה שכן ברור הוא ששנת לילה מלאה קריטית במיוחד לתפקוד המוח, שכן במהלך השינה הוא מסוגל לסלק פסולת לא הכרחית מהתאים, המצטברת במהלך שעות הפעילות שלהם. אנשים שעובדים במשמרות סובלים בדרך כלל ממחסור בשעות שינה, מה שאומר שהמוח שלהם לא מסלק את הפסולת בצורה אופטימלית, טוען בנדיקט, וחלקה אף עלולה להיות מסוכנת עבור הנוירונים.
"חשוב בהקשר הזה לבדוק את ההיסטוריה המשפחתית", הוא אומר, "אם ההורים או הסבים לוקים בסוכרת מסוג 2, עודף משקל או מחלות לב, כדאי לדבוק בלו"ז יומי בסגנון 9 עד 5. אם אתם בכל זאת חייבים לעבוד משמרות לילה או בשעות לא שגרתיות כדי להרוויח עוד כסף, ודאו שאתם בריאים מבחינה פיזית ומנטלית".
עוד ב-mako בריאות:
>> אזהרת מאכל: זה המזון הכי מסוכן בעולם
>> לפחות אדם אחד מתאבד מדי יום בישראל
>> חוקרים: 2 מילות הקסם שיעזרו לכם בדיאטה
שנות ה-40 ואילך: 25 שעות שבועיות בלבד
בין ששבוע העבודה בישראל יתקצר או לא יתקצר ל-4 ימים, מתברר שזה עדיין לא מספיק: רובנו עובדים קשה מדי עד שאנחנו מגיעים לגיל הפנסיה, וזו לא סתם העצלנות שמדברת – יש מחקר שמגבה את הטענה הזו. המחקר, שפורסם ב- Melbourne Institute Worker Paperבשנת 2016, טוען כי אנשים מעל גיל 40 הם בשיא התפוקה שלהם כאשר הם עובדים שלושה ימים בשבוע ואפילו פחות מכך. החוקרים הגיעו למסקנה הזו לאחר שעקבו אחרי 3,000 גברים ו-3,500 נשים, שמהם ביקשו להשלים סדרה של מבחנים קוגניטיביים וניתחו את הרגלי העבודה שלהם, את הזיכרון שלהם, את ההיגיון המעשי ואת ההיגיון האבסטרקטי.
המבחנים הקוגניטיביים כללו קריאה של טקסטים הפוכים, אמירת מילים בקול רם והתאמה של מספרים ואותיות תחת לחץ. מתברר שרמת הביצועים הקוגניטיביים של המשתתפים הלכה והשתפרה בקרב אנשים שעבדו פחות מ-25 בשבוע, אך לעומת זאת – אצל אלו שעובדים מעל 25 שעות מצאו החוקרים שחל ירידה ברמת הביצועים, הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים. מה שבעיקר הפתיע אותם הוא שכאשר המתנדבים עבדו יותר מ-55 שעות בשבוע, התוצאות שלהם היו גרועות יותר מאשר של מובטלים או פנסיונרים.
"עבודה יכולה להיות חרב פיפיות", אומר פרופסור קולין מקנזי מאוניברסיטת קאיו ביפן, שניהל את המחקר. "מצד אחד היא יכולה לגרות פעילות מוחית, אבל בו בזמן שעות עבודה ארוכות יכולות לגרום לעייפות ולמתח, מה שעלול לפגום בתפקודים קוגניטיביים". כמו כן הוא טוען כי מבוגרים בגיל העמידה ובגיל הזקנה יכולים רק להרוויח מעבודה במשרה חלקית, המסוגלת לשמר יכולות קוגניטיביות.
כמו כן, מחקר אחר שפורסם ב-Journal of Occupational and Environmental Medicine, מצא כי נשים בגילי 20-30-40 שעבדו בממוצע 60 שעות בשבוע או יותר, שילשו את הסיכונים שלהן לפתח סוכרת, סרטן, מחלות לב ודלקת פרקים. בשנת 2015 פורסם מחקר אחר במגזין Lancet שמצא כי עבודה של יותר מ-55 שעות שבועיות מגדילה את הסיכון למחלות ולב ושבץ בקרב מבוגרים. ובמקביל, מחקר נוסף שנערך בשבדיה בשנת 2015 גילה כי כאשר מקומות עבודה קיצצו את שעות העבודה שלהם מ-40 ל-30 שעות שבועיות, העובדים דיווחו על ירידה ברמת העייפות לצד עלייה ברמת התפוקה ותחושות שביעות הרצון. אז במילים אחרות – המוח שלכם מבקש שתפסיקו לעבוד כל כך קשה.