הישג עולמי לישראל: מדליית כסף ביוקר המריחואנה

חולה ישראלי שיש בידו מרשם למריחואנה רפואית צורך בממוצע 75.6 גרם קנביס לחודש. מנגד, הכמות הממוצעת שמאושרת ברישיון ע"י המדינה עומדת על 34.9 גרם בלבד. את היתרה נאלץ החולה לרכוש מסוחרים ברחוב במחיר ממוצע של 80 שקל לגרם. בחישוב חודשי, חולה בישראל ישלם 3,760 שקלים בכל חודש על קנביס שהוא אמור לקבל מהמדינה.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

חולים כרוניים ישראלים עשויים למצוא את עצמם במצב האבסורדי הזה אם כמות הקנביס המסופקת להם נמוכה מדי, במקרים שאין להם היתר לרכישת קנביס רפואי בסבסוד המדינה מסיבות שונות, או כשהם זכאים להיתר ועדיין לא השלימו את המהלך הביורוקרטי הדרוש כדי לקבל את הקנביס. כך או כך, התוצאה היא שאין מנוס מרכישת מריחואנה "ברחוב" – וכשבודקים כמה משלמים הישראלים על גרם אחד של קנביס בהשוואה למדינות אחרות העולם, עולה שעדיף להיות חולה כרוני בערך בכל מקום אחר על פני הכדור. למעשה, המדינה היחידה שבה משלמים יותר היא רוסיה של ולדימיר פוטין. 

יותר משליש משכורת

הנתונים שמתפרסמים כאן עולים מסקר שערכה עמותת קאנה באמצעות משלוח שאלונים ממוחשבים וביצוע ראיונות טלפונים עם 509 חולים, צרכני וצרכניות קנביס רפואי, במהלך החודשים ינואר-מרץ 2017. לצורך חישוב הסכום החודשי הממוצע שהחולה נאלץ להוציא מכיסו התבקשו המשיבים לשקול מדי יום את הכמות הנצרכת (דבר שרבים מהם עושים דרך קבע, גם בלי שהתבקשו); בשלב השני הופחתה מהכמות המצטברת החודשית שהם מעשנים כמות הקנביס הרפואי שהם זכאים לקבל מהמדינה במחיר מסובסד. בשלב השלישי הוכפלה הכמות החודשית הממוצעת שהם נאלצים לרכוש בשוק השחור במחיר הממוצע של גרם קנביס "ברחוב".

הנתונים מישראל עולים בקנה אחד עם מחקר משנת 2013 שנערך בהשתתפות האגודה הבינלאומית לתרופות קנבינואידים (IACM), בו השתתפו 953 מטופלי קנביס רפואי מ-31 מדינות. אז נמצא כי הכמות הממוצעת שנצרכת בקרב כלל המטופלים היא כ-3 גרם ביום בממוצע – כלומר בין 60 ועד 120 גרם בחודש. לפי נתוני הסקר של עמותת קאנה, הכמות הממוצעת הנצרכת על ידי חולים בישראל היא 2.7 גרם ליום; בחישוב חודשי מדובר בכמות ממוצעת של 75.6 גרם.

גם הנתונים הנוגעים לכמות המסופקת על ידי המדינה דומים מאוד לתוצאות של בדיקות קודמות: לפי מחקר שנערך ע"י מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ושהוגש בשנת 2015 לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כמות הקנאביס הממוצעת המאושרת למטופל עומדת על 33.6 בחודש. משיחות שקיימה השנה עמותת קאנה עם הבעלים של שתי חוות לגידול קנביס, בישראל עולה כי הכמות הממוצעת שהם מספקים למטופל בודד עומדת נכון להיום על 34.9 גרם – בסך הכל 1.3 גרם יותר מהממצאים מ-2015.

היות וחולה מעשן בממוצע 2.7 גרם קנביס ליום, ובהינתן כי המדינה מאשרת בממוצע לחולה רק 34.9 גרם (נעדיף כאן את התוצאה " המקלה" החדשה ולא את הנתון מ-2015), הכמות הממוצעת של קנביס שחולה בישראל רוכש ברחוב מדי חודש עומדת על 40.7 גרם.

חולים אינם רוכשים גרם בודד, לכן נבחנה בסקר עלות גרם ברכישה של 20 גרם. מנתוני הסקר עולה כי המחיר הממוצע בישראל עומד על 80 ש"ח לגרם. אלא שמדובר בממוצע בלבד: על פי הנתונים שנאספו, למעלה מ-50% מהחולים נאלצים לשלם 100 ₪ לגרם. עוד עולה כי 16.6% משלמים 90 ₪ לגרם ו-10.6% משלמים בדיוק את הסכום הממוצע, 80 ₪. שיעור דומה, 10%, משלמים 70 ₪. 9.2% משלמים 60 שקלים.

בהינתן שהכמות החודשית הממוצעת שרוכש החולה עומדת על 40.7 גרם, ההוצאה הממוצעת שלו על קנביס בשוק השחור היא 3,760 ₪. כדי לסבר את האוזן, השכר החודשי הממוצע בישראל עומד על 9,534 שקלים. מקומם? חכו שתראו כמה משלמים במקומות אחרים. 

עוד ב-mako בריאות: 
>> האיום הבריאותי שמסכן את הציבור הישראלי
>> מרגישים עייפים כל הזמן? אולי זו הסיבה
>> כך ג'ניפר לורנס נכנסה לכושר שיא

מקום רע למעלה  

עמותת קאנה ערכה בשנה האחרונה בדיקה מעמיקה בנוגע לעלות רכישת גרם קנביס בשורה של מדינות בעולם. הבחינה התבצעה באמצעות הצלבת מקורות מידע ובדיקות שנערכו בפורומים שונים ברחבי העולם (גם בבדיקה זו נבחנה עלות גרם ברכישה של 20 גרם). ואלה התוצאות:

למה הקנביס בישראל יקר כל כך? לא בגלל עלות הייצור: לפי נתוני עמותת קאנה, עלות גידול גרם קנביס בארץ עומדת על 15-25 שקלים – כמובן בהתאם להיקף הגידול. סכום זה מורכב מעלויות של ציוד הגידול (חלל גידול, מערכות תאורה, אוורור, ציוד בקרה ומדידה) ועלויות נלוות כמו זרעים, חשמל, מים, דשן ושכר העבודה של המגדל. "מעבר לסכום זה, כל שקל נוסף שתשלמו על גרם קנביס מהווה 'מס פחד'", אומר יאיר רביב, יו"ר עמותת קאנה. "כלומר, זה תמחור שמבטא את מדיניות הענישה במדינה".

"שילמתי עד שנגמרו לי החסכונות"

איך מתמודדים החולים עם הגזירה הכפולה של כמות מסופקת קטנה מדי ומחיר שוק מהגבוהים בעולם?

ט.כ, בן 28 מתל אביב (שמותיהם המלאים של החולים המרואיינים שמורים במערכת): "אני סובל מליקוי נוירולוגי כרוני מגיל צעיר. בחמש השנים האחרונות אני מקבל מינון של 50 גרם בחודש, אבל אני צורך 60 גרם ולפעמים יותר. מדובר בהוצאה של 1,000 שקל לחודש. עכשיו אני נמצא במצב שבגלל בעיות בירוקרטיות, לא חידשו לי את הרישיון. זה אומר שאני משלם את הכל מהכיס שלי, כל הגיבנת הזו נופלת על אימא שלי. אין לי מושג מה הייתי עושה בלי שהיתה לי משפחה תומכת. באמת לא יודע מה הייתי עושה".

ל.ט, גם הוא מתל אביב: "נפצעתי במבצע צוק איתן, במהלך שירות צבאי בקבע. אני מטופל קנביס וממתין הרבה זמן שיאשרו לי העלאה במינון החודשי. עכשיו אני על 30 גרם אבל צורך 90 מהכאב ואת כל הסכום אני שם מהכסף שלי ברחוב. בכיף אני מגיע ל-3-4 אלף שקל בחודש. נסעתי להודו, כי החיים שם יותר זולים, ברחתי מהמציאות כאן בישראל, אבל חזרתי כי כמה אפשר להיזרק שם. הבעיה היא שאפשר להשיג ב'טלגראס' (הכוונה לאפליקציית 'טלגרם') 10 גרם ב-700 שקל, אבל זה לא באיכות רפואית, אז מעשנים יותר".

ב.נ, בן 34 ממרכז הארץ: "נפצעתי בתאונת דרכים לפני שנתיים. שברתי את הגב, חוליות מפורקות ופריצות דיסק. כאבים מהגיהינום. אני עדיין בתהליך ועדיין לא אשרו לי לקבל קנביס, רק תרופות. הרופא רשם לי אוקסיקודון ואפילו הגעתי לפנטניל, אבל מי רוצה את כל החומרים האלו בתוך הגוף כי הם גורמים לך להרגיש כמו נרקומן. אשכרה נרקומן. התאונה גמרה לי על הגב והמדינה גמרה לי על הכיס. שילמתי 4,000 שקל לחודש על קנאביס במשך כמעט שנה עד שנגמרו לי החסכונות, אז מה שעשיתי זה פשוט להתחיל לגדל לבד את הקנביס שלי. אין לי אמא מיליונרית".

תגובת משרד הבריאות:

"דו"ח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהוגש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בשנת  2015 נסמך על הנתונים שבידי משרד הבריאות. לגבי הסקר שבוצע על ידי עמותת קאנה, הבעייתיות של קביעת נתונים עובדתיים בהתבסס על סקרים, אפילו כאשר אלו נערכים על ידי גופים מקצועיים, ידועה ומוכרת היטב לכל מי שעוסק בתחום זה. משרד הבריאות פועל על מנת שכל ההחלטות בנושאים קליניים, ובכלל זה החלטות לגבי מינונים, יעשו בהתאם למדע מבוסס עובדות. הדבר נכון בכל תחומי הטיפול ואין הקנביס חריג לעניין זה."