שטיפת ידיים היא אמנם פעולה יומיומית ורגילה, אבל מתברר שרובנו לא יודעים איך לעשות את זה כמו שצריך. אם זה בגלל שאנחנו מורידים את הסבון מהר מדי, לא משפשפים מספיק או לא עוברים על אזורים שלמים בכפות הידיים – הידיים שלנו נותרות מלאות בחיידקים. עכשיו, כשווירוס הקורונה מאיים על העולם, וגם השפעת גובה קורבנות מדי שבוע, אין כבר ספק שלשטיפת הידיים יש תפקיד משמעותי במניעת מחלות, הרבה יותר ממסכות על הפנים. אז הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על שטיפת ידיים שלא תשאיר מקום לחיידקים.
עוד על נגיף הקורונה:
>> המחקר הכי גדול על נגיף הקרונה
>> כך לא תידבקו במקומות צפופים
>> במה צריך להצטייד לבידוד: הרשימה
"העיקרון בשטיפת ידיים הוא שצריך לשים לב שלא להזניח אף חלק מכף היד". מסבירה ד"ר פנינה שטרית, אחראית מניעת זיהומים ממרכז הרפואי מאיר, כפר סבא. "ארגון הבריאות העולמי פיתח טכניקה שמטרתה לדאוג לכך ששטיפת הידיים שלנו תגרום להשמדה של החיידקים שנמצאים על כפות הידיים שלנו ושעלולים להוות גורם לזיהום והדבקה במחלות".
>>כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
השלבים לשטיפת הידיים מיועדים בעיקר לצוות רפואי, אך הם חשובים גם לסיטואציות ספציפיות בהן יש סיכון גדול יותר להדבקה. בין שמדובר בצינון בחורף, או בווירוס בטן בקיץ, יש המון הזדמנויות בהן כדאי לשטוף ידיים ביסודיות. להלן השלבים לשטיפת ידיים נכונה שלא תשאיר מקום לחיידקים:
1. כפות הידיים
2. גב כף היד
3. בין האצבעות
4. גב האצבעות
5. אגודלים, בדגש על בסיסי האגודלים
6. ציפורניים
(צילום: רותם קפלינסקי)
מה עוד חשוב בשטיפת ידיים?
"חשוב להקפיד על השארת הסבון על הידיים לפחות למשך 20 שניות, אחרת הסבון, או התמיסה האלכוהולית בה משתמשים לצורך חיטוי לא תספיק להרוג את החיידקים", מוסיפה ד"ר שטרית. "נוסף לכך, חשוב גם לשטוף את הידיים במידה. מובן שמומלץ לשטוף את הידיים בכל פעם שצריך, אבל הסכנה בשטיפה מרובה היא שעלול להיווצר יובש בכפות הידיים, מה שבא לידי ביטוי על ידי סדקים בעור שבתוכם יכולים להסתתר חיידקים".
לצוות רפואי ישנן חמש הזדמנויות להיגיינת ידיים שחשוב להקפיד עליהן. כמטופלים, כדאי שתבחינו בסיטואציות השונות כדי לוודא שאכן תקבלו טיפול סטרילי. להלן חמש הסיטואציות שבהן אנשי צוות רפואי צריכים לשטוף ידיים:
1. לפני שנוגעים בחולה
2. אחרי שנוגעים בחולה
3. לפני ביצוע פעולה חודרנית, כמו הכנסת עירוי לדוגמה
4. אחרי מגע בנוזלי גוף או הפרשות
5. אחרי מגע בסביבה של החולה