כמו אנשי רפואה רבים ברחבי העולם, התרגשתי היום לגלות על החלטת ועדת פרס נובל להעניק את פרס הנובל לרפואה 2020 לחוקרים שגילו את נגיף ההפטיטיס C. ההכרזה היום בשטוקהולם המשך ישיר ומעודד להחלטה החשובה שקיבל השנה ארגון הבריאות העולמי, למגר נגיף זה מן העולם עד שנת 2030.
ההחלטה של הארגון איננה מפתיעה; שכיחות נגיף דלקת הכבד מסוג C, בעולם המערבי וגם בארץ, הינה כ-2%, ובעוד 80% הינם נשאים שאינם חולים אבל יכולים הן להדביק והן לפתח מחלה, הרי ש-20% יפתחו מחלת כבד כרונית אשר עשויה להוביל לסיבוכים שונים: שחמת הכבד (שלב בו כל רקמת הכבד מוחלפת על ידי רקמה צלקתית), עליית לחץ הדם בכבד הגורם לדמם מכלי דם בוושט , צבירת נוזלים בבטן (מיימת), בעיות כליה משניות והתפתחות גידול בכבד. סיבוכים אלה אחראים הן לתמותה והן לכך שהסובלים מנגיף ההפטיטיס C "זכו" למקומות הראשונים ברשימות השתלת הכבד למיניהן.
כמתמחה צעיר בשנות השמונים אני זוכר את התסכול הנורא לטפל בחולי כבד כשאינך יודע את סיבת המחלה (קראנו לה NON A NON B כי הכרנו רק את נגיפי דלקת הכבד A B), וכשאינך יודע להגדיר את הנגיף התוקף את החולה, אין שום סכוי לתת לו טיפול הולם.
אני זוכר את ההתרגשות כאשר ב1989 התברר כי הנגיף זוהה ואופיין וקיבל את השם נגיף דלקת הכבד מסוג C.
>> כבד שומני - איך מטפלים
>> מחלות הכבד הנפוצות
המבצע הראשון שהוכתר בהצלחה בשנת 1992 היה זיהוי הווירוס במנות דם כדי למנוע הדבקה (תחילה על ידי נוגדנים ספציפיים ובהמשך גם באופן מולקולרי), וזיהוי הווירוס בדמם של מטופלים עם מחלת כבד שסיבתה עד כה לא היתה ידועה.
בהמשך החלו להיכנס לשימוש תרופות מסוג ״אינטרפרון״: התרופות ניתנו בהזרקה שלוש פעמים בשבוע, גרמו תופעות לוואי שפגעו באיכות חייו של המטופל והצליחו למגר את הווירוס בפחות מ-10 אחוזים מהמטופלים בתחילת הדרך ועד 50 ואפילו 70 אחוז מהמקרים בהמשך (בשילובים עם תרופות נוספות שגם להן תופעות לוואי לא נעימות).
המהפך המדהים קרה בחמש השנים האחרונות, כאשר פותחו תרופות חדשות שקל ליטול אותן פומית (דרך הפה), למשך כ-8-12 שבועות, כמעט ללא תופעות לוואי ובשיעור הצלחה של 95-100 אחוז! תרופות אלה הקנו את הביטחון שחיסול נגיף ההפטיטיס C הינו מטרה בת השגה כבר בשנים הקרובות.
הזיהוי המולקולרי של מרכיבי הנגיף בשנת 1989 הוא שאיפשר את פיתוח התרופות והעניק טיפול מבטיח ויעיל לנשאים ולחולים הסובלים ממחלת כבד כרונית והסיבוכים הנובעים ממנה.
מערכת הבריאות הציבורית בישראל לקחה על עצמה בשנים האחרונות את האתגר של ארגון הבריאות העולמי ופועלת באופן מגוון בנושא. בקופות החולים קיימים צוותים ייעודיים מדיסיפלינות שונות (אחיות, אנשי מעבדה ורופאי משפחה בהנחיית מומחי כבד) שעוסקים בזיהוי נשאים וחולים בקהילה ובטיפול מוקדם בהם במטרה להעניק להם טיפול תרופתי שיחסל את הנגיף וימנע תחלואה. ובדיקת הסקר לזיהוי נגיף ההפטיטיס מסוג C הוכנסה במסגרת סל בדיקות הסקר לנשים המתכננות הריון.
ובנימה אישית: בשנת 2013 היה לי הכבוד להיות בין מארגני כנס בינלאומי בנושא רפואת כבד לכבוד פרופ׳ דני שובל, שהקים את יחידת הכבד הראשונה בארץ והפך לקלינאי וחוקר כבד בעל שם עולמי. בין המוזמנים להרצות בכנס היה חברו של שובל, הארווי אלטר, יהודי אוהב ישראל ומלא הומור ואחד משלושת הזוכים בנובל לצד מייקל האפטון וצ׳רלס רייס. כבר בירכתי אותו הבוקר על זכייתו ואני בטוח שיתר מובילי תחום רפואת הכבד בארץ יברכו אותו על הזכייה המדהימה המגיעה לו ולחבריו כל כך.
* פרופ׳ רן אורן הוא גסטרואנטרולוג, יועץ מכבי בתחום מחלות הכבד