הלילה (23 במרץ) יוזזו המחוגים שעה אחת קדימה וישראל תעבור לשעון קיץ. תושבי ישראל יאלצו לישון שעה אחת פחות, אך יוכלו ליהנות מכמה שעות אור נוספות בסוף היום, והבקרים צפויים להיות מעט חשוכים יותר.
האם לשינויים האלה יש משמעות רפואית?
הנה כמה דברים שכדאי להביא בחשבון לגבי ההשלכות הצפויות:
שעה אחות פחות בלילה: אף שעניין כזה נראה זניח לכאורה משום שמדובר בלילה אחד בלבד, כמה מחקרים מפתיעים שפורסמו בנושא, מצביעים על היארעות מוגברת של מחלות לב בעקבות השינוי. כך למשל, מחקר מצא עלייה באשפוזים בעקבות הפרעה בקצב הלב המכונה פרפור עליות, בדיוק בימים שלאחר ההחלפה לשעון קיץ. מחקרים נוספים הראו עלייה באירועים קרדיאליים שונים, בימים שאחרי המעבר לשעון הקיץ. אומנם מדובר בקשר נסיבתי, ואין הוכחה ברורה שהגורם האשם הוא אכן שעון הקיץ, אבל בכל זאת מדובר בנתון מעט מטריד. אולי זו הסיבה לכך שרופאים ואיגודים רפואיים שונים מצביעים על צורך בשעון קבוע, במטרה למנוע מראש את ההשפעות הבריאותיות הלא רצויות.
בקרים חשוכים יותר: בארץ שטופת שמש כמו שלנו, התופעה פחות שכיחה, אך בארצות קרות יותר הבוקר הופך חשוך יותר, ובהחלט יש לכך השפעה – הן על המצב הנפשי של התושבים והן על הסובלים מבעיות שינה. למה זה קורה? שימו לב: קצב היממה האנושי קשור קשר הדוק לשמש ולאור הטבעי, ולכן עבור מי שסובל מבעיות שינה שונות, יקיצה בשעות קבועות והיצמדות לשעות האור הטבעיות דווקא מסייעות. לגבי ההשפעה על מצב הרוח – אצל חלק מהסובלים מדיכאון, יש קשר בין חוסר אור טבעי להחמרת המצב הנפשי. אגב, זו הסיבה שחלק מהטיפול במקרים אלה נעשה באמצעות חשיפה לאור טבעי.
מעבר להשלכות הבריאותיות של שעון הקיץ, מובן שאי אפשר להתעלם גם מהיתרון הכלכלי מובהק, שכן יותר אור בשעות הערב עשוי לגרום ליותר אנשים לצאת מהבית ולבזבז כסף בחנויות ובמסעדות, וגם מוביל לחיסכון משמעותי בחשמל. המחלוקת סביב ההשפעה הכלכלית המיטיבה ומנגד - השפעה הבריאותית השנויה במחלוקת, גרמה לכמה סנטורים בארה"ב לנסות להוביל לשעון קיץ קבוע, אולם עד כה ללא הצלחה בנושא. בכל אופן, בישראל אין דילמה כזאת, כי הבוקר שלנו מואר גם אחרי המעבר לשעון קיץ, ולכן אין ספק שגם מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית הכי נכון יהיה להשאיר אצלנו שעון קיץ דרך קבע – גם בחורף וגם בקיץ.
הכותבת היא ד"ר דנה פלורנטין , מומחית לרפואת משפחה של הכללית במחוז דן פ"ת