מתי לאחרונה חיממתם משהו בתנור על גבי נייר כסף? האם אתם משתמשים באופן קבוע בדאודורנט או נוטלים תרופות בעת הצורך? ובכן, בכל פעם שאתם מבצעים אחת מהפעולות האלה, ייתכן שאתם נחשפים לאלומיניום.
שאלת השאלות: האם זה מסוכן לבריאות? את הסוגיה הזאת ניסינו לברר בעזרת ד"ר דוד דביר, ראש אגף רפואה ראשונית ב"מאוחדת", המכהן בוועד התזונה הקלינית של ההסתדרות הרפואית. הנה השורה התחתונה: אף שקשה למצוא מקורות מדעיים שתומכים בכך שאלומיניום מזיק לנו באופן ודאי, מוטב למתן את השימוש בו ככל שניתן.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אחד היסודות השכיחים בטבע
"אלומיניום הוא אחד היסודות השכיחים ביותר בטבע", מציין ד"ר דביר. "היות שמדובר במתכת זמינה ונוחה לייצור, אפשר למצוא אותה במוצרים רבים כמו ברדיד אלומיניום או אפילו בסירים". לדבריו, לא ברור לחלוטין אם חשיפה ממושכת לרכיב זה מזיקה: "מחקרים שונים ניסו לענות על השאלה הזאת. כך למשל, הוכח כי חשיפה לאלומיניום בתנאי מעבדה אכן עלולה לגרום לנזק לתאי המערכת העצבית, אבל לא ברור אם נזק כזה אכן מתרחש בפועל. ישנן גרסאות שונות לגבי השפעת האלומיניום על הסיכוי ללקות במחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון וטרשת נפוצה. ואולם, עד היום לא נמצא מחקר מבוסס התומך בטענות אלה".
ומה לגבי ספיגת החומר בגוף? "באופן כללי, ידוע שרוב האלומיניום מופרש דרך הצואה, וגם מה שכן נקלט ממנו מופרש דרך השתן. זו הסיבה שאנשים שסובלים ממחלת כליה נמצאים בסיכון מוגבר בעת החשיפה לאלומיניום, כיוון שהגוף שלהם מפריש כמות פחותה שלו, ובמקרה כזה הוא עלול להצטבר ברקמות הגוף השונות. ואכן, מקרים שונים בעולם שבהם חולי כליה נחשפו לאלומיניום בכמות יחסית גדולה, הובילו להרעלה חמורה שהתרחשה בשל חשיפה לכמות אלומיניום גבוהה בשילוב של אי ספיקת כליות.
ד"ר דביר מסביר שרוב החשיפה לאלומיניום מתרחשת כתוצאה מצריכת מזון המכיל אותו. "אלומיניום קיים בעיקר במוצרי מזון תעשייתיים, והוא מהווה חלק מחומרי השימור, מצבעי המאכל ומתוספי המזון השונים. הסיבה לכך קשורה לעצם היותו חומר משמר. מחקר שנעשה בנושא העלה כי ריכוז גבוה יחסית של אלומיניום אפשר למצוא בעיקר בדברי מתיקה אפויים כמו עוגות, המיועדים לשימוש ארוך טווח.
הבעיה היא כי לא תמיד ניתן לדעת אם המוצר אכן מכיל את הרכיב הזה. "ברשימת הרכיבים המצוינים על גבי אריזות של מוצרי מזון תעשייתיים שונים לרוב יופיעו שמות של חומרי שימור או צבעי מאכל, ואלה כוללים בתוכם את רכיב האלומיניום", מסביר ד"ר דביר. "לכן, לא באמת אפשר לדעת אם המוצר מכיל אלומיניום רק מקריאת הרכיבים הללו. מעבר לכך, חשוב לציין שגם מוצרי מזון צמחיים כגון תפוחי אדמה ותרד עשירים באלומיניום".
ד"ר רחל סגל, מנהלת המעבדה הרפואית וחברת צוות המומחים בפורום הפלילי מקבוצת "פורום רופאים", מוסיפה שאלומיניום מצטבר בגוף באופן רציף לאורך השנים: "הריכוזים הגבוהים ביותר מאובחנים בגיל מבוגר. ריכוז יתר עלול לגרום לעייפות, לכאבי ראש, להופעת תת זרחן בדם ולעליה בקרישיות. כמו כן, לפי מאמר שפורסם בכתב העת "Science" בשנת 1995, נמצא כי אלומיניום עלול להיות רעיל למערכת העצבית, ובקרב חולי אלצהיימר נמצאו ריכוזים גבוהים יותר של אלומיניום בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה".
מדאודורנט ועד חיסונים – היכן מסתתר אלומיניום?
כאמור, אלומיניום הוא אחד היסודות השכיחים ביותר בטבע. הוא נמצא במים, במזון וגם במוצרים תעשייתיים שמשתמשים בו באופן מלאכותי. ד"ר דביר מפרט את המקורות בסדר יורד, כולל טיפים פרקטיים לצמצום נזקים, אם אכן קיימים כאלה.
בכלי בישול: שימוש מתון אינו מזיק
סירים, תבניות ומחבתות עשויים להכיל אלומיניום. אמנם חלק מהסירים שמיוצרים כיום כוללים הגנה, אבל כאשר היא נשחקת גדל סיכוי החשיפה לרכיב זה. מעבר לכך, לא ברור מהי טיבה של הגנה זו. מעבר לכך, אפשר לומר שככל שהמזון שוהה בטמפרטורה גבוהה יותר, מבושל לאורך זמן והחומציות שלו גבוהה כך הסיכוי לחשיפה כזאת גדל.
גם מכונות קפה עשויות להכיל אלומיניום, וככל שהן ישנות ושחוקות יותר, הסיכוי להיחשף אליו באמצעותן גדל. מובן שגם מוצרי חימום כגון רדיד אלומיניום או תבניות חד פעמיות מאלומיניום מכילים את הרכיב. ההנחה היא ששימוש מתון בהם אינו מזיק.
"הדאגה העיקרית בכלי בישול מאלומיניום היא כאשר מבושל בהם מזון חומצי כמו רסק עגבניות ומזונות שמכילים לימון בריכוז גבוה", מחדדת ד"ר סגל. "זאת מכיוון שהחומצות פוגעות בשכבת המגן שעל פני המתכת (אלומיניום אוקסיד) וממסות כמויות זעירות מהמתכת לתוך המים".
במים: כן, גם הם מכילים אלומיניום
מי השתייה שאנחנו שותים מכילים כמות קטנה של אלומיניום. למרות זאת, לא ברור אם יש לעניין השפעה על הבריאות, כיון שלא נעשה מחקר מקיף בנושא שמצא ממצאים מדאיגים.
בתרופות: עשויות להכיל אלומיניום במינון זעיר
"תרופות, ובעיקר כאלה הפועלות נגד חומציות בקיבה, עשויות להכיל אלומיניום. אספירין למשל, היא תרופה שכיחה מאוד שמכילה את הרכיב, שאמור לנטרל בה רכיבים שעשויים לגרום לחומציות יתר שעלולה להוביל לכיב בקיבה (אולקוס)", מסביר ד"ר דביר, אך מסייג את הדברים בטענה שחשיפה מזערית זו היא אינה סיבה להפסיק ליטול תרופה מסוימת במקרה שהיא מסייעת. קל וחומר אם היא מצילת חיים.
דאודורנט: פועל בזכות האלומיניום
גם חלק ממוצרי הטיפוח מכילים אלומיניום. דאודורנט הוא אחד המוצרים השכיחים בתחום הקוסמטיקה שמכיל אותו, ויש לזה סיבה הגיונית: "ללא אלומיניום, המוצר יאבד מהאפקטיביות שלו כיוון שהוא זה שלמעשה יוצר תגובה של צינוריות הזיעה וכך מונע ריח חריף. ובניגוד לסברה, אין הוכחות ששימוש בדאודורנט שמכיל אלומיניום מגביר את הסיכון לסרטן השד. נוסף לכך, חשוב להבין שספיגת הרכיב באמצעות העור כמעט חסרת משמעות, אלא אם מדובר בעור פצוע שעלול לספוג יותר. בקיצור, זה לא מה שאמור לגרום לכם לוותר על ריח טוב.
חיסונים: חלק קטן מהם מכיל כמות כמעט אפסית של אלומיניום, שהוכח כבלתי מזיק לחלוטין
"אלומיניום נמצא בחלק מחיסוני השגרה, במטרה להעצים את התגובה החיסונית שבהם. מדובר בכמות זניחה שנבדקה ועברה תקנים מחמירים ביותר, ולכן במקרה הזה, העניין בטל בשישים. מעבר לכך, חשוב לזכור שלחיסונים יש תועלת עצומה בהגנה על הבריאות ולכן חשוב מאוד להתחסן", מבהיר ד"ר רביד.
ד"ר ארז גרטי, ממכון דוידסון לחינוך מדעי, מוסיף: "ללא תוספת של מלחי אלומיניום בחיסונים, החיסון יהיה פחות יעיל באופן משמעותי, ולכן מוסיפים אותו לחלק מהחיסונים. האלומיניום שקיים במזון שאנחנו אוכלים ובאוויר שאנחנו נושמים גבוה בהרבה מהכמות הניתנת בחיסונים (לעיתים פי 10,000). כמו כן, האלומיניום מסולק במהירות מהגוף באמצעות הכליות ונחשב לבטוח.
עוד ב-mako בריאות:
>> הקפואים שאתם חייבים להעיף מהמקפיא, ומהר
>> חוקרים מצאו דבר אחד במשותף לנשים מקועקעות
>> הפעולה היומיומית הזאת גורמת לנשירת שיער
מה לגבי אלרגיות?
חלק מהאנשים שנחשפים לאלומיניום עשויים להגיב ביתר רגישות. כך למשך במקרה של ענידת תכשיטים שעשויים לגרום לפריחה או לאדמומיות. במקרים כאלה, עדיף להימנע מהם.
"אלומיניום הוא יסוד שנמצא במוצרים ובמקורות רבים ביניהם: במזונות שונים, באביזרי מזון, בקוסמטיקה ובתרופות. בעוד שחלק קטן מהאוכלוסייה עשוי לפתח רגישות לחומר, אין כל הוכחות כי מדובר ברכיב מזיק. למרות זאת, עקב טענות הגורסות כי עשויה להיות השפעה מסוימת על המערכת העצבית, רצוי להמעיט בצריכתו כדי ללכת על ה'צד הבטוח'. באופן כללי, חשוב להפחית בצריכה של מוצרים תעשייתיים ולהעדיף חימום של מזונות באמצעים אחרים שאינם מכילים אלומיניום. עם זאת, בהחלט ניתן לצרוך מוצרי קוסמטיקה שמכילים אותו, מכיוון שהחשיפה במקרים האלה זניחה. הדבר נכון גם לגבי חיסוני השגרה שעליהם מומלץ להקפיד. אף שחלקם מכילים רכיב זה - מדובר בכמות זניחה וחסרת משמעות'".