אם היינו זקוקים לתזכורת אודות נחיצותם של צוותי הרפואה, הנה באה מגפת הקורונה והובילה אותנו אל עבר המרפסות. שם עמדנו, מחאנו כפיים והסרנו את הכובע בפני הרופאים, הרופאות, האחים והאחיות. הודינו להם על השעות המייגעות, על העבודה הסיזיפית ועל סיכון החיים בעת עמידתם בחזית המאבק בנגיף הקורונה.
למעשה, לצד הרופאים וצוותי הסיעוד שעובדים סביב השעון, פועלים במסירות גם אנשי איגוד מקצועות הבריאות, המונה כיום כ-10,000 עובדים מתחומים מגוונים: פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, תזונאים וקלינאי תקשורת. אף שלרוב הם אינם זוכים לעמוד בקדמת הבמה, הם בהחלט מהווים חלק חשוב בטיפול הכולל בחולים. עבודתם המשותפת עם אנשי צוות הרפואה מאפשרת למטופלים ליהנות מטיפול משופר התורם לרווחתם הגופנית, המנטלית והנפשית. בימים אלה, אנשי מקצועות הבריאות נמצאים גם בחזית המאבק בקורונה, ומגישים טיפולים שיקומיים ונשימתיים לחולים. הם מסייעים לחולים לעבור את התקופה הקשה, ומלווים אותם לאורך השיקום.
כדי להבין טוב יותר את נחיצותם ואת חשיבותם של אנשי מקצועות הבריאות, החלטנו לשוחח עם אלה שמכירים את עבודתם הכי טוב – הרופאים. כך נראית עבודתם של אנשי מקצועות הבריאות מזווית עיניהם של ארבעה רופאים בכירים:
"בניגוד למפגש עם רופא שלרוב אורך מספר דקות, הטיפול הניתן על ידי אנשי מקצועות הבריאות אורך בדרך כלל 35 – 55 דקות, ומאפשר ממשק אנושי ואינטימי החיוני בתהליכי השיקום של המטופלים"
"הצצה אל עבר המגמות העולמיות בתחום הרפואה, מלמדת אותנו שבשנים האחרונות מתגבשת הבנה ברורה בהקשר למהותו של טיפול הוליסטי מיטבי ע"י צוות מקצועי רב תחומי, המקדם את חוויית המטופל ואת איכות חייו", אומר פרופ' אמיתי זיו, מנהל בי"ח השיקומי המשולב ומנהל מקצועות הבריאות בשיבא, שבו פועלים כ-9,500 עובדים – מתוכם כ-1,000 הם עובדי מקצועות הבריאות הקליניים הנמצאים בממשק ישיר עם החולים: מרפאים בעיסוק, דיאטנים קליניים, קלינאי תקשורת ופיזיותרפיסטים וכן עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. "כחלק מהתפיסה הזאת, הולך ומתרחב מקומם של מקצועות הבריאות כרכיב מרכזי בהצלחת הטיפול, אשר רבים מהמטופלים והמטפלים מכירים בחשיבותו הגוברת".
ד"ר זיו מסביר שעד לפני מספר שנים הרפואה המסורתית הייתה היררכית, בראשה הרופא ולצידו הצוות הסיעודי. לעומת זאת, כיום בתחומי רפואה רבים, רואים את הרופא כ"מנצח התזמורת", אשר פועל לצד צוות רב מקצועי הכולל את אנשי מקצועות הבריאות. לכל אחד ואחת מהם יש משמעות רבה בקבלת החלטות ובאופי הטיפול בחולה.
"ניקח לדוגמה מצב שבו רופא מציל חיים של מטופל שחלה בסרטן. גם אם הגידול הוסר בהצלחה ובמיומנות, אותו מטופל עדיין נזקק לסיוע שיקומי, להתאמת דיאטה נכונה לצרכיו הרפואיים וגם לסיוע נפשי, לנוכח האתגרים הרבים העומדים בדרכו. באופן דומה, גם מי שעבר שבץ נזקק לעבודת שיקום רחבה הכוללת מגע ישיר עם פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק, לצד עבודה עם קלינאי תקשורת שיסייעו בשיפור הדיבור והשפה", מסביר ד"ר זיו ומדגיש: "בניגוד למפגש עם רופא שלרוב אורך מספר דקות, הטיפול הניתן על ידי אנשי מקצועות הבריאות אורך בדרך כלל 35 – 55 דקות, ומטבע הדברים הוא מאפשר ממשק אנושי ואינטימי החיוני בתהליכי השיקום של המטופלים. בזמן הזה המטפל יכול להיות קשוב לצרכיו האישיים של המטופל ולמצוקתו האישית".
עוד מציין פרופ' זיו כי בימי התפשטות הקורונה הנוכחיים, חשיבותם של אנשי מקצועות הבריאות בולטת אף יותר." הפיזיותרפיסטים למשל הם שחקנים משמעותיים ביותר בימינו. הם מסייעים לחולי קורונה רבים להשתקם ואף לאמן את שרירי הנשימה שלהם, להתאושש מהנשמה ואף להימנע מהצורך בה. המסקנה הכללית היא שלסינרגיה ולעבודה המשותפת בין הצוות הרפואי והסיעודי לצוותי מקצועות הבריאות, יש משמעות גדולה המאפשרת לחולה לזכות בליווי מקצועי מיטבי המשפר את חייו בכל המישורים".
"בשנים האחרונות, אנשי מקצועות הבריאות נמצאים בחזית הבמה הטיפולית"
גם ד"ר בעז תדמור, ראש רשות המחקר של המרכז הרפואי רבין ואחראי על מקצועות הבריאות, סבור שבעשר השנים האחרונות מקצועות הבריאות עברו מהפכה משמעותית: "מדובר באנשים שעברו לימודים אקדמיים. לכן, הידע שהם צברו מבוסס הן מבחינה מחקרית והן מבחינת עבודה מעשית וביקורתית. ואכן, בשנים האחרונות, אנשי מקצועות הבריאות נמצאים בחזית הבמה הטיפולית והם הפכו לחלק אינטגרלי מהטיפול הישיר בחולה המתנהל לצד אנשי הסיעוד והרפואה. הטיפול שהם מעניקים מאפשר רצף טיפולי מבית החולים היישר אל מגרש הטיפול הקהילתי".
"יתרה מכך, גם הטיפול בתחלואה מורכבת (לרבות תחלואה נשימתית, לבבית, מוחית, טראומה, השתלות וניתוחי לב ומוח), מחייב הבנה מעמיקה ושיתוף פעולה של צוותים בין תחומיים, שמקצועות הבריאות הם חלק מהותי בהם", מוסיף ד"ר תדמור. "בשורה התחתונה, כיום חלה מגמה של הפנמה בעולם הרפואי והכרה בכך שלמקצועות הבריאות קיים חלק מרכזי, מהותי וייחודי בהקשר של הטיפול בחולה, הטיפול במטפל העיקרי שלו ובצוות הרפואי כולו – עניין שמורגש היטב בימים אלה, בין היתר במחלקות הקורונה".
אחד הפרמטרים החשובים ביותר בעבודתם של אנשי מקצועות הבריאות הוא הסיוע השיקומי. "מטבעה, עבודת השיקום היא עבודה רב מקצועית", מציין ד"ר ירון סחר, מנהל מחלקת שיקום בבית לוינשטיין. "צוות הרופאים עובד באופן צמוד ומשותף לאנשי מקצועות הבריאות, וכל אחד מהצדדים תורם את זווית הראייה המקצועית שלו, על מנת שבסופו של דבר המטופל יוכל לזכות בטיפול הטוב והמקצועי ביותר."
"מטופלים שמגיעים אלינו למחלקה סובלים מחבלות ראש, מה שלרוב ניכר בליקויים מוטוריים הפוגעים בניידות, בקוגניציה ולעיתים גם בליקויי דיבור ובעיות בריאות שונות. עם הגעת המטופל למחלקה הוא מוקף באנשי רפואה וסיעוד וכן באנשי צוות רבים וטובים מאנשי מקצועות הבריאות. רק עבודה משותפת ומתואמת של צוות רחב זה תוביל לשיקום אופטימלי של המטופל", אומר ד"ר סחר, "למרבה הצער, בתקופה הנוכחית אנחנו עדים גם לפגיעות שונות הנגרמות לחולי קורונה שמחלימים ונאלצים לקבל התערבות שיקומית עקב הרעה בתפקודם ממגוון סיבות. גם במקרה הזה, צוות הטיפול הרב תחומי מאפשר להעניק למטופל את הטיפול הטוב ביותר, בהתאם לידע הרב שמתאפשר הודות לשילוב המוחות וההכשרה המגוונת".
"ההיענות לטיפול תרופתי רבה יותר אצל מטופלים שנהנים מטיפול הוליסטי"
"ביסודה, הפסיכיאטריה פועלת לפי המודל הביו-פסיכולוגי-סוציאלי. במילים אחרות, הרופאים אחראים בין היתר על הטיפול התרופתי, ואנשי מקצועות הבריאות משלימים את הטיפול ודואגים לצד הפסיכולוגי – סוציאלי", מוסיף על הדברים ד"ר אייל פרוכטר, מנהל מעלה הכרמל בריאות הנפש, ומנהל החטיבה הפסיכיאטרית רמב"ם. "למעשה, שילוב הכוחות והעבודה הרב תחומית המשותפת, מאפשרים לצוות המטפל לבחון באופן כולל את צרכיו של המטופל, תוך היכרות עם סביבתו והתחשבות בתפקודו הגופני והנפשי. יתרה מכך, ידוע כי ההיענות לטיפול תרופתי רבה יותר אצל מטופלים שנהנים מטיפול הוליסטי, מה שמונע פעמים רבות התדרדרות במצבם וכן את הצורך באשפוז חוזר. בסופו של דבר, מכלול ההיבטים הללו מאפשר לצוות להעניק את המענה הטיפולי הטוב והראוי ביותר".
העבודה המולטי – דיסיפלינרית, כך אומר ד"ר פרוכטר, מסייעת גם למשפחות החולים וכן לצוותים הרפואיים והסיעודיים בעצמם. "התקופה הנוכחית הוכיחה יותר מתמיד עד כמה הצוות הפרא - רפואי חיוני לשם תמיכה במטופל, במשפחתו ובצוות הרפואי. ידוע למשל כי רופאים העובדים במחלקות הקורונה עסוקים מאוד בימים אלה, ולא תמיד מוצאים את הזמן הראוי לשם מתן מענה לצרכים נוספים של המטופל מלבד הטיפול המקובל. כאן בדיוק נכנס תפקיד הצוות התומך, שכולל בין היתר מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורות, תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים. אלה מסתובבים במחלקות הקורונה ודואגים לחולים, לפעמים מקרוב כשהם ממוגנים מכף רגל עד ראש, ולעיתים – מהחדר הסמוך באמצעות שיחת וידאו שבמהלכה הם יכולים לראות את פניהם. גם משפחות החולים נתמכות על ידי הצוות התומך, בעיקר ברגעים קשים שבהם הן אינן זוכות להיפרד כראוי מיקיריהן.
וכאמור - אי אפשר מבלי להזכיר את החשיבות הרבה שבדאגה לצוותים הרפואיים והסיעודיים שלעיתים קורסים תחת הנטל, בייחוד בימים אלה. לנוכח העומס הרב, לרוב הסיוע מתאפשר רק באופן חפוז בין טיפול לטיפול. אולם, אין ספק שהעובדה שהרופא זוכה לאוזן קשבת ולו לזמן קצר – כבר מסייעת רבות להמשך תפקודו ולשם בריאותו הנפשית".
איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות מאגד בתוכו את עובדי הסקטור הפרא-רפואי ברחבי הארץ. האיגוד פועל לקידום רווחת העובדים במערך מקצועות הבריאות, תוך ייצוג המקצועות השונים בכנסת ובוועדות המייעצות במשרד הבריאות. מאז שהוקם, האיגוד חתם על הסכמים פורצי דרך שעזרו לשפר את מעמד העובדים בתחום. להצטרפות לחצו כאן