אם רק היינו יכולים לשים את כל היקרים שלנו בתוך בועה גדולה שתגן עליהם כל החיים, זה היה יכול להיות נפלא. אבל בחיים, כידוע, יש הרבה הפתעות, וחלקן עלולות להיות מאוד מלחיצות. מה למשל תעשו אם חלילה הילד שלכם יקבל מכה בראש, ואיך תדעו לזהות התייבשות המחייבת עירוי נוזלים? אם אתם לא בדיוק סגורים על התשובה, עשו לעצמכם טובה והקדישו כמה דקות לקרוא את המדריך המקוצר הזה שמכיל ידע מציל חיים. ממש כך.
1. מה עושים כשהילד קיבל מכה בראש?
חבלות ראש שכיחות מאוד כשמדובר בילדים. כ- 60 אחוז מהן קלות ואינן דורשות טיפול מיוחד. אבל מה עושים כשהאירוע המלחיץ הזה קורה והקטן שלכם צורח עד השמיים? אז ככה: במקרה שהמכה מלווה בשטף דם, ניתן להניח קרח עטוף בבד על אזור הפגיעה. במקרה שיש דימום, צריך להשתמש בפד גזה סטרילי ולהצמידו לאזור הפצוע.
במקרים הבאים אל תיקחו סיכונים מיותרים וגשו עם הילד למיון (בחלק מהמקרים כרוך בתשלום):
- אם החבלה אירעה לאחר נפילה מגובה רב
- אם הילד סובל מכאבי ראש מתמשכים
- אם הילד מפגין אי שקט או אדישות
- אם מדובר בחתך הדורש טיפול
- אם מדובר בתינוק מתחת לגיל שנה
במיון יוודאו בין היתר שהילד אינו סובל מזעזוע מוח שנגרם כתוצאה מהמכה (העלול להתאפיין בהקאות וסחרחורות). כשהחבלה מובילה לדימום תוך גולגולתי היא עלולה לסכן חיים, ולכן לא כדאי להקל ראש כשמתקיים אחד מהתנאים שצוינו. בכל אופן, כדאי לזכור שהתרופה הטובה ביותר היא כמובן המניעה. שמרו על הקטנים שלכם מפני נפילות. ובכביש - דאגו שיחבשו קסדה המתאימה לגילם ולמבנה גופם.
חשוב לדעת: כשמדובר בחבלות ראש אצל ילדים עד גיל שנתיים ומבוגרים מעל גיל 70, ניתן לפנות למיון ללא טופס 17, וכך גם במקרים האלה.
2. וירוס או חיידק? כך תבחינו ביניהם
הווירוס הוא טפיל זעיר, שלמעשה נטפל לתא בגוף ופוגע בו. לעומתו, החיידק עושה את "עבודתו" בסביבה המכילה חומרי מזון המזינים אותו ומתאימים לו. גם הווירוס וגם החיידק עלולים להיות מדבקים.
הטיפול באנטיביוטיקה מיועד למלחמה בחיידק. עם זאת, שימוש מופרז באנטיביוטיקה עלול לגרום לחיידקים מסוימים לפתח עמידות כלפיה, לכן חשוב שיהיה בהתייעצות עם רופא מוסמך ובמינון המקובל. הטיפול בווירוסים מוגבל יותר וכולל תרופות שנועדו בעיקר על מנת לקצר את משך המחלה כמו במקרה של מחלת השפעת.
בנוסף, קיימים חיסונים המיועדים לטפל הן במחלות חיידקיות והן בכאלה שמקורן בווירוס. מחלות שנגרמות על ידי חיידקים כוללות למשל סלמונלה, דיזנטריה, דלקות גרון ועוד; לעומת זאת, אדמת, חצבת ואבעבועות רוח הם כולם סוגים של וירוסים.
3. מתי כדאי להשתמש באנטיביוטיקה?
לרוב משתמשים באנטיביוטיקה בזמן מחלה הנגרמת מחיידק. חשוב לזכור שהיא אינה משפיעה על נגיפים ולכן אין טעם לקחת אותה במקרה כזה. לעומת זאת, דלקת גרון סטרפטוקוקלית למשל מחייבת שימוש באנטיביוטיקה מכיוון שהיא עלולה לגרום לסיבוכים מסוכנים. לכן, אל תחליטו בעצמכם על הטיפול! אנטיביוטיקה נוטלים רק לאחר התייעצות עם רופא.
4. מה בדיוק אמורים לעשות כשהחום עולה?
נתחיל בעובדה: החום אינו מחלה אלא כלי של הגוף שנועד לשמש מנגנון הגנה מפני וירוסים וחיידקים שונים. חום מוגדר כ-38 מעלות ומעלה (נמדד בבדיקה רקטלית כשמדובר בתינוקות ופעוטות). יש סיבות רבות לכך שחום הגוף עולה: זיהום, טראומה, תהליך דלקתי או ממאיר, אך הגורם השכיח ביותר לעליית חום הגוף בילדים הוא מחלה זיהומית.
הטיפול בחום באמצעות טיפות או משככי כאבים נועד בעיקר להפחית את תחושת אי הנוחות הנגרמת לילד, ולא לרפא את המחלה שממנה הוא סובל. הסימפטומים השכיחים ביותר הם כאבי ראש, צמרמורות, חוסר מנוחה ועצבנות. ושימו לב לזה: במקרה שמד החום עובר את ה-41 מעלות מדובר במצב שעלול לפגוע בחלבוני הגוף ולסכן את הילד – כאן לא לוקחים סיכונים וטסים לרופא.
עד גיל 3 חודשים, ובמיוחד בחודש הראשון לחיים, מתייחסים בחומרה לחום אצל תינוק עקב החשש להימצאות "בקטריה סמויה" (חיידק) בזרם הדם. במקרים כאלה רצוי לגשת למיון (כרוך בתשלום), מפני שלרוב יש צורך בבדיקות מעבדה מקיפות ולעיתים גם במתן טיפול אנטיביוטי תוך ורידי עד לקבלת הממצאים מתרביות הדם.
כשמדובר במבוגרים, חום מעל 38 מעלות שנמשך מעל 3 ימים ברצף מחייב בדיקת רופא. במקרה של מחלת חום חשוב להקפיד על מנוחה ושתייה מרובה, על מנת למנוע מצב של התייבשות שעלול להיגרם בקלות יחסית.
5. מתי כדאי לגשת לרופא?
במקרה של מחלה שנמשכת מעל 3 ימים וכשמדובר בחום מעל 38 מעלות, לא כדאי להתמהמה ורצוי לגשת להתייעצות עם הרופא. עד אז, מנוחה טובה בבית תעזור לכם להחלים, וגם תמנע מהשותפים שלכם לחדר בעבודה להידבק בתענוג הזה.
אז איך תדעו מתי כדאי לערב רופא? מצד אחד, לא צריך לעשות סיפור מכל צינון קטן. מצד שני, גם צינון שאינו מטופל כראוי עלול להוביל לדלקת ריאות. לכן – פשוט לכו עם התחושות שלכם. זה בדרך כלל מצליח. אבל בכל מקרה של ספק, קבעו תור ליתר ביטחון.
6. מתי התייבשות דורשת עירוי נוזלים?
התייבשות נגרמת כתוצאה ממצב של חוסר נוזלים בגוף בגלל שתייה לא מספקת, עקב שלשולים או מהקאות. כשהיא אינה מטופלת היא עלולה לגרום לפגיעה בכליות, להתעלפות ובמקרים קשים למכת חום (מצב מסוכן שבו חום הגוף עולה מעל 40 מעלות) ואף למוות.
הסימפטומים הם בחילה, כאבי ראש, חולשה, דופק מהיר, עלייה בחום הגוף. במצב כזה חשוב להקפיד על שתייה מרובה של מים, וכשמדובר בתינוק חשוב לוודא שהוא שותה מספיק באמצעות מעקב אחר כמות השתן בחיתול. אם אין תדירות החלפה רצויה או שאינו שותה כמות מספקת, גשו להיוועץ עם רופא שבמקרה הצורך יפנה לקבלת עירוי נוזלים.
7. מה עושים כשחייבים להתייעץ עם רופא והמרפאה סגורה?
אין דבר יותר מבאס מהרגע הזה שהגרון שלכם מציק והחום עולה, אבל המרפאה בדיוק סגורה ואין לכם עם מי להתייעץ. ובכן, בכללית חשבו על פתרון חכם ונוח למצב הזה: רופאי און-ליין.
לא צריך להילחץ כשהמרפאה סגורה. ניתן להתייעץ עם רופאי משפחה מומחים בשיחת וידאו צ'אט מהסמארטפון, באינטרנט, או בשיחת טלפון רגילה. השירות פעיל מדי ערב כשהמרפאות סגורות (20:00-24:00), והוא מיועד למבוגרים מעל גיל 18 המעוניינים להתייעץ לגבי עניינים נקודתיים שאינם כוללים מקרי חירום.
אם אתם הורים לילדים, תשמחו לדעת שכללית מעניקה גם שירות ייעוץ של רופאי ילדים מומחים. השירות פועל בימים ראשון עד חמישי מ-20:00 בערב עד 6:00 בבוקר שלמחרת, בסופ"ש ובחגים מ-13:00 בערב חג ועד 6:00 ביום חול שלאחריו.
- התוכן המקצועי של הכתבה נלקח מאתר כללית