איך האף שלנו עובד? 4 עובדות מפתיעות

אין לנו כל כך אפשרות להסתיר אותו אבל בשונה מאיברים אחרים אנחנו פחות טורחים לקשט אותו. האם אנחנו מתביישים באף שלנו או שזה דווקא נובע מתחושת כבוד כלפיו וכלפי הפעילות הקיומית שהוא מבצע ללא הפסקה מאז שנולדנו ועד סוף חיינו? כך או כך, במצבי שגרה אנחנו נוטים בעיקר לשכוח ממנו למרות שהוא תמיד נטוע לפנינו, מוציא ומכניס, שואף ונושף. הנה כמה עובדות מפתיעות על האף שלנו ועל הדרכים הנוספות שבהן הוא משפיע עלינו:

1. אנחנו בדרך כלל נושמים דרך נחיר אחד בכל פעם

   יש לנו אף אחד אבל הוא כידוע מחולק על ידי מחיצה לשני פתחים, מה שנקרא 'נחיריים'. בעוד שלרובנו, זה מרגיש כאילו אנחנו נושמים באופן שווה דרך שני הנחיריים בכל עת, למעשה אנחנו משתמשים בנחיר דומיננטי אחד בכל פעם כדי לנשום. בכל זמן נתון, אנשים מבצעים כ-75% מהנשימה מנחיר אחד ו-25% מהנחיר השני.
   
   נסו את זה בבית: אם אתם מתקרבים למראה ונושפים החוצה את האוויר דרך האף, המראה תתערפל. שני סימנים של אדי מים יתקבצו על פני השטח, אחד לכל נחיר. אבל סימן אחד יהיה גדול מהשני, תוצאה של פעילות מוגברת של אחד הנחיריים באותה נשיפה. על פי מחקר קטן משנת 2016 אנשים ימניים נטו להשקיע יותר זמן דווקא בהעדפת נחיר שמאל שלהם. 

   

2. נשימה דרך האף עוזרת לנו לזכור דברים טוב יותר

   אנחנו יודעים שחוש הריח הוא שותף פעיל של חוש הטעם אבל ממש לא רק. מחקר משנת 2018 מצא שאנשים שנושמים דרך האף נוטים לזכור דברים טוב יותר. החוקרים הציעו למשתתפי המחקר מגוון ריחות, ולאחר מכן הורו להם לנשום דרך האף או הפה. אלו שנשמו דרך האף נזכרו מאוחר יותר בריחות, טוב יותר מאלה שנשמו דרך הפה. "זכרונות עוברים שלושה שלבים עיקריים בהתפתחותם: קידוד, איחוד ושליפה", מסבירים מחברי המחקר. "עדויות הולכות וגדלות ממחקרים על בעלי חיים ובני אדם מצביעות על כך שלנשימה יש תפקיד חשוב במנגנונים ההתנהגותיים והעצביים הקשורים לקידוד וזיהוי." הם מוסיפים כי "באופן ספציפי נשימה באף, אבל לא מהפה" משפרת את תהליכי הקידוד והזיהוי.
   
   

    

    

3. למי יש יותר גדול?

   מחקרים קודמים הראו כי לגברים יש בדרך כלל אפים גדולים יותר מאשר לנשים, ובדרך כלל יש להם גם חללי אף ודרכי אוויר גדולים יותר מאחורי האף. בנוסף, גברים צורכים יותר חמצן במהלך נשימות האף מאשר נשים. על פי  ספר השיאים של גינס, האף האנושי הגדול ביותר שתועד באדם חי שייך למהמט אוזיורק הטורקי. אורך אפו 3.46 אינץ' (8.8 סנטימטרים) מהגשר ועד לקצה.
   
   האם יש קשר בין היקף החמצן לגודל החיצוני של האף? חוקרים ניתחו מתי גודל האף מתחיל להשתנות אצל המינים. הם התמקדו ב-18 נשים ו-20 גברים, תוך הסתמכות על כמעט 300 נקודות מצילומי רנטגן ובדיקות גופניות אחרות שנאספו מהן מגיל 3. החוקרים גילו שלזכרים ולנקבות היו גודל אף דומה כשהיו צעירים. עם זאת, אפים זכריים התחילו לגדול יותר במהלך גיל ההתבגרות, בדיוק הזמן שבו גברים בדרך כלל צורכים יותר חמצן ואנרגיה מאשר נקבות בגיל ההתבגרות. בסך הכול, האף הזכרי שהם בדקו היו גדולים בכ-10 אחוזים מהאף הנשי בממוצע.

   

4. אלברט איינשטיין או מרילין מונרו?

   על פי המחקר המקיף של ד"ר אברהם תמיר מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופסור להנדסה כימית יש 14 סוגי אפים. ד"ר תמיר הגיע למסקנה הזו לאחר שבדק 1,793 תמונות של אנשים, 801 מתוכם של ישראלים. במחקרו המעמיק הוא ממחיש את מגוון האפים דרך תמונות של מפורסמים מהעבר ומההווה ודירוג הפופולריות שלהם באוכלוסייה.
   
   על פי הדירוג, "האף הבשרני", האף של אלברט איינשטיין הוא סוג האף הנפוץ ביותר לגברים ולנשים - נמצא ב-24.2 אחוז מהאנשים שנחקרו. רק ל-0.45 אחוזים היו אף בולבוסי כמו של ביל קלינטון, מה שהופך אותו לאחד האפים הפחות נפוצים ברשימה. 

   

   
   
   "האף העמוק" שנחשב לאחד האפים האטרקטיביים והוא שייך לאליזבת טיילור נמצא ב-4.7 אחוזים מהאוכלוסייה. על פי התיאור, מדובר באף קטן, משופע כלפי מעלה בקצה, כך שהנחיריים נראים. "האף היווני", כמו זה של לאונרדו דה וינצ'י או של המונה ליזה שלו, נמצא על 3 אחוז מהפנים שנחקרו, ואילו צורת האף הצר של מרילין מונרו נמצאה רק ב-0.8 אחוז מהפנים שנחקרו.