כמה אנשים באמת שוטפים ידיים אחרי ביקור בשירותים?

הציבור היהודי נוטל ידיים כבר אלפי שנים מסיבות של טוהרה, ואף יש ברכה מיוחדת לכך. דומים הדברים לגבי הציבור המוסלמי, שנוטל ידיים לפני הכניסה למסגד. נטילת הידיים (כנראה בשילוב עם ההליכה למקווה) הקטינה את תחלואת היהודים במגפות שונות לאורך ההיסטוריה בהשוואה לשכניהם. אך זוהי נטילת ידיים ללא חומרי חיטוי.

רחיצת ידיים עם חומרי חיטוי החלה בעולם המערבי ב-1847 בשל טרגדיה. באותה תקופה עדיין לא התגלה שהחיידקים גורמים למחלות, והדעה הרווחת הייתה שמחלות מידבקות נגרמות על ידי "מיאזמה" (מהמילה היוונית לזיהום), או בשמה האחר – "רוח הלילה". מיאזמה היא ריח רע באוויר, המופץ על ידי חומר אורגני נרקב, בייחוד גופות, ביוב או צמחייה, ובייחוד בלילה. בגלל התיאוריה הזו, החלונות בבתים באירופה היו נשארים סגורים. בבית החולים הכללי בווינה המתמחים הצעירים ברפואה היו מנתחים גופות (כדי לדעת ממה מתו) ומשם היו עוברים (כמובן בלי לשטוף ידיים) למחלקת היולדות. תמותת הנשים לאחר הלידה מ"זיהום לידה" הייתה עצומה (18 אחוז). אחד המתמחים נחתך מסכין בזמן ביתור גופה, ומת מאותה המחלה שממנה מתו הנשים היולדות, למרות שהיה גבר. ראש המחלקה, איגנץ סמלוויס, הסיק כי גורם המוות היה קשור בחלקיקים מהגופה שהיו על ידיו או על הסכין של אותו מתמחה. לכן, כניסוי, ביקש שהמתמחים ישטפו את ידיהם ואת הציוד הרפואי בתמיסת כלור (דומה ל"אקונומיקה"). הניסוי הוריד את תמותת היולדות מ-18 אחוזים לאחוז אחד! למרות זאת, עברו עוד כ-30 שנים עד שרחיצת הידיים תוך כדי חיטוי הפכה לנוהג כללי.

נחיצות רחצת הידיים בסבון

ידוע שמרב ההדבקות בווירוסים ובחיידקים הן במגע בין בני אדם. למשל בלחיצת יד, הנפוצה בחברה שלנו. גם בחיבוק יש מגע. אם המגע הוא בחולצה, היד שלנו תגיע לשם בקרוב, ומשם לפנים, כך שלא משנה היכן המגע – היד תהיה מעורבת. מחקרים מראים שאנו נוגעים בפנים שלנו כ-23 פעמים בשעה בממוצע (קצת יותר מפעם ב-3 דקות), וכחצי מנגיעות היד בפנים הן בפה, באף ובעיניים. ידוע שהווירוסים והחיידקים חודרים לגופנו בעיקר דרך שלושת הפתחים הללו. לכן ברור שכדי למנוע תחלואה במחלות מידבקות, אמצעי ההגנה הטוב ביותר הוא חיטוי הידיים שלנו על ידי שטיפתן בסבון.

יעילות רחצת ידיים בסבון כנגד מחלות מידבקות

הסבון – בנוכחות מים – פועל בשתי דרכים שונות כנגד החיידקים והווירוסים שעל היד שלנו:

הסבון מצפה וירוסים, חיידקים, וגם אדמה ושומן שעל היד

על ידי כך, הסבון מכניס את כל אלו לתמיסה המימית, והם נשטפים מהיד על ידי המים הזורמים.

איך זה קורה? כדי להבין את זה, נחזור רגע אחורה – אנחנו יודעים שמים ושמן אינם מתערבבים יחד. את רוב המולקולות שבהן אנו נתקלים, אפשר לחלק לשתי קבוצות – כאלו הדומות למים, וכאלו הדומות לשמן. מולקולות הדומות למים מתמוססות בעיקר (או רק) במים, ולא (או כמעט לא) בשמן. מולקולות הדומות לשמן מתנהגות הפוך, ומתמוססות בעיקר (או רק) בשמן, אך לא (או כמעט לא) במים. הסבון הוא מולקולה בעלת מבנה מיוחד – יש לו זנב שומני ארוך וגמיש וראש שדומה למים. כשממסים כמות מספקת של סבון במים, הזנבות השומניים "מסתתרים" מהמים על ידי כך שהם נדבקים זה לזה ויוצרים כדור. בקצוות של הכדור הזה נוצרת מעטפת מהראשים הדומים למים, ולכן הכדור כולו מתמוסס במים. אם מופיע גוף דמוי שמן, כמו חיידק, רוב הווירוסים, אדמה או גריז, הוא נשאב לתוך הכדור, ואז נשטף עם המים הזורמים.

>> הדרך הכי נכונה לשטוף ידיים

הסבון גם הורג את החיידקים ואת רוב הווירוסים

הוא מפרק אותם. איך זה קורה? הסבון דומה במבנה שלו למבנה דופן התא של החיידקים. לכן, הוא מצליח להיכנס לתוך דופן התא של החיידק, מחליש אותו, ואז החיידק מתפרק. פירוק דומה מתרחש ברוב הווירוסים. זהו תהליך איטי יותר מתהליך ההמסה, וזו הסיבה שרצוי ששטיפת הידיים תהיה ארוכה יותר (כ-20 שניות).

האם אנחנו באמת שוטפים ידיים?

כולנו אוהבים נוחיות, ולשטוף ידיים מרטיב ומעכב, ולכן רובנו לא תמיד שוטפים. מנתונים שנאספו לאורך זמן בארה"ב (הנתונים באירופה לא שונים בהרבה) עולה:

• אחרי מתן שתן – 69% מהנשים שוטפות, ורק 43% מהגברים.
• אחרי פעילות מעיים – 84% מהנשים, ו-78% מהגברים.
• לפני הארוחה – כמעט כולם לא שוטפים – רק 10% מהגברים ורק 7% מהנשים שוטפים ידיים.

מתי הכי חשוב לשטוף ידיים בסבון?

• לפני הארוחה – כי זה הזמן שבו אנו מביאים הכי הרבה וירוסים וחיידקים לפתחים בפנים.
• לאחר שלוחצים ידיים (או מתחבקים) – כי שם אנחנו מקבלים מאחרים הכי הרבה וירוסים וחיידקים.
• ביציאה מבתי חולים וממרפאות – כי שם אנחנו במגע עם הווירוסים והחיידקים הכי מסוכנים.
• ביציאה מהשירותים – השירותים חשופים לפעילות המעיים שלנו (ושל אחרים). החיידקים החיים במעיים מסייעים לנו בעיכול, אבל אם הם מגיעים לפצעים פתוחים או לעיניים, הם יכולים לגרום לזיהומים לא נעימים.

  

ישנם אנשים שלא שוטפים ידיים, בטענה שזה מחזק את מערכת החיסון שלהם והם לא חולים יותר

• יש הוכחות חד-משמעיות כי רחיצת ידיים מונעת תחלואה. אין הוכחה שחוסר בשטיפת ידיים משפר את מצב הבריאות, כך שההפך הוא הנכון. רחיצה בצורה הנכונה כמפורט ובזמנים הנכונים מונעת תחלואה.
• עוד ב-mako בריאות:
  >>האם מקלחת יומיומית מומלצת לבריאות העור?
  >>איך משפיעה מקלחת קרה על הבריאות?
  >>איך משפיעה אכילת 3 תפוחים ביום על הגוף?

טיפים 

• האם לייבש את הידיים?
  ידיים רטובות מזדהמות מהר יותר מידיים יבשות, ולכן עדיף לייבש. עם זאת, ישנן שיטות ייבוש שההיגיינה שלהן מפוקפקת.
• סבון מוצק או נוזלי?
  סבון נוזלי יעיל יותר, כי הוא מתמוסס מהר יותר במים. אם יש סבלנות, אז גם הסבון המוצק מתמוסס, ואז הוא יעיל.

  

• סבון רגיל או "אנטי בקטריאלי"?
  נכון להיום אין אינדיקציה מחקרית ברורה שאחד מאלה עדיף על השני.
• סבון יקר או זול?
  ההבדל העיקרי ביניהם יהיה בריח, ואולי בתחושה בסיום הרחצה, אבל מבחינת היעילות להיגיינה, כמעט כולם דומים. 

ד"ר ליליאן בלום היא מומחית לרפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות, מחוז צפון