אורית ורונן היו זוג מצודד. כשניגשו לעברנו בקופי שופ האפלולי באמסטרדם, לא היה ניתן להסיר מהם את העיניים. אורית, לבושה בבגד שחור צמוד ומחמיא לגזרתה החטובה חייכה אליי וחשפה חיוך צחור ומזמין. ״ביקרתם כאן בעבר או שזו הפעם הראשונה שלכם?״. רונן אסף את מותניה הצרים של זוגתו והציץ מבעד לכתפה. ״נעים מאד, אני רונן. בא לכם להצטרף אלינו?״. מספר שעות מעורפלות מאוחר יותר מצאנו את עצמנו בחדר המלון של הזוג הסקסי שזה עתה הזדמן לנו לפגוש; אבל רק בבוקר למחרת, כשישבנו אחד מול השנייה בארוחת הבוקר, התחילה להתבהר עבורנו התמונה המלאה.
השקט שמילא את החלל לא השאיר הרבה מקום לספק. גם אני וגם גדי, בעלי מזה 7 שנים, לא היינו ערוכים לבוקר שאחרי״. לא ברור אם זו הייתה האווירה הטובה של אמסטרדם, הקופי שופ, או הזוג הזה, אבל העובדה שהסכמנו לחלוק את יצוענו ואת גופנו עם שני פרטנרים זרים, לא עלתה בקנה אחד עם העקרונות שלנו. ״רגע, אני רוצה להבין, לא היתה ביננו הסכמה על זה שלא מתאים לנו לעשות דברים כאלה?״ גדי הביט בי בעיניים עייפות ומתוסכלות. ״אז מה אתה אומר? שזו אשמתי? שהאחריות עליי?״, הטחתי בו בכעס מהול בצער ובלבול. השיח הארוך שלנו לא הסתיים עד לחזרתנו ארצה וגם שם הוא נותר, מרחף, מציף ולא מרפה. שנים לאחר מכן, כשהייתי פוגשת את גדי באירועים חברתיים של חברים משותפים, כשכל אחד מאיתנו כבר אחז בבן זוג אחר, התעוררה בי תחושת מועקה קשה על הלילה ההוא בקופי שופ האפלולי באמסטרדם.
האם כל חילופי הזוגות בהכרח מועדים לפורענות?
רבים חוששים שאקט מהסוג הזה תמיד יוביל לפרידות, גירושים ולתחושות קשות. אלא שביחסים כמו ביחסים אין באמת חוקים שמתאימים לכולם. באקלים המתקדם של יחסים מגוונים, צצים סוגים שונים של יחסים, המתבססים על ״זוגיות״, מהסוג של מגורים משותפים (לא בהכרח עם חדר שינה משותף) ויציאות משותפות למטרה של היכרות ייעודית עם זוגות דומים למטרה המסוימת הזו. סוג כזה של "שותפות" הולך וצובר תאוצה כיום במערכות היחסים ה״לגיטימיות״ ,אף שהוא עדיין נחשב לאקסטרים ומובן שאינו מקובל ושכיח בחברות שמרניות יותר.
מה כבר יכול לקרות?
החוק החשוב מכל הוא שלא ניתן למחוק דברים שראיתם או עשיתם. כלומר, אם בחרתם לקחת חלק, גם אם פסיבי, בחילופי הזוגות או בהסכמה לחלוק את בן או בת הזוג עם פרטנר אחר, המחזה ישאר אתכם, קרוב לוודאי שלתמיד. חשוב שתשאלו את עצמכם האם אתם מסוגלים להתנהל בהמשך החיים הרומנטיים ללא טעם לפגם. אחרי הכל, מטרת המפגש המיני הזה מיועדת לשפר את האלמנט האינטימי ביניכם - לא לפגוע בו.
מישהו הזמין קנאה?
לא ידעתם שהיא מתעוררת, נכון? אבל כן, גם במקומות של שוויוניות מגדרית ופתיחות יתר, ניתן להיתקל בקנאה לא צפויה. אנחנו הרי לא אחראים לכל מכלול הרגשות שלנו, לטראומות העבר, לדברים שהודחקו מתקופת הילדות וסתם למשקעים שלא היינו מודעים אליהם או שבחרנו להעלים מהם עין. חשוב להיות ערניים לכך שכל אלה עלולים להופיע ולהשפיע על תחושותיכם, ומוטב שתקבלו החלטות מושכלות לפני שתפתחו את תיבת הפנדורה הזו.
איך נמנעים מעוגמת נפש ומה עושים אם הייתה מעידה במערכת היחסים הקונבנציונלית?
בחנו מראש את תחושת הנוחות ומידת ההתאמה התפיסתית שלכם כזוג
במילים פשוטות, קשר בין פרטנר אחד החושק במערכת יחסים מונוגמית ומאמין באהבה רומנטית לבין זוג שחושק בריגושים, בפרטנרים חדשים, במיקומים חדשים, בתנוחות חדשו וכו'; הוא כרוניקה ידועה מראש, ורצוי לוותר עליו עוד לפני שמתקיימת היקשרות רגשית עמוקה. אין טעם לחכות שמישהו מהצדדים ישתנה – כי הוא לא.
התנסיתם והתחרטתם? נסו לתקן ביחד
יחסים שכבר עלו על המסלול הזה והתנסו בו ואין ביניהם מחלוקת אידאולוגית משמעותית בנושא, לעיתים יחוו משבר אמון. במקרה כזה, תידרש נכונות אמיתית של שני בני הזוג בהוכחת הרצון לשקם ולא לחזור אל המקום הבעייתי אליו נקלעו בעבר. רק מאמץ אמתי ומשותף יכול להניב פירות.
אם החלטתם להשתקם ולא לוותר, לעולם אל תאשימו אחד את השנייה במעידה שהיתה
שניכם חולקים אחריות בהקשר הזה, גם אם אחד מכם היה "צופה" בלבד, וגם אם אחד מכם לא נתן את הסכמתו המלאה לאקט. אתם יחד במסע הזה ורק באמצעות האנרגיה הזאת תוכלו לנצח. אחרי שהפנמתם את זה, כעת הגיע הזמן לשאול - האם אתה מעונינים לשרוד את המבחן הזה ביחד?
הכותבת היא ד״ר לימור פרץ בלוקמן, סקסולוגית, יועצת זוגית ומטפלת מינית ומנחת מעגלי נשים למיניות וזוגיות בריאה.