מיליוני אנשים ברחבי העולם חיים עם קטיעה של גפיים עליונות, כתוצאה מפציעות, מחלות או מומים מולדים, ורבים מהם נעזרים בפרוטזות. לאורך השנים התפתחו הפרוטזות ממכשירים פשוטים ומכניים לתותבות מתקדמות וחכמות המעניקות לאנשים עם מוגבלויות יכולות תפקודיות גבוהות ואיכות חיים משופרת. אחד המיזמים המעניינים שיוצגו בשבוע הבא במסגרת תערוכת "עיצוב לרפואה" ב-HIT, המכון הטכנולוגי בחולון, יהיה פיתוח השייך למיזם TOM (תיקון עולם מייקרס) מקבוצת ראות - מיזם טכנולוגי בינלאומי ללא מטרות רווח. המיזם פועל לפיתוח והפצה של פתרונות טכנולוגיים לצרכים של נפגעי מערכת הביטחון, אנשים עם מוגבלויות ואנשים בגיל השלישי, באמצעות קהילות מפתחים ויצרנים ברחבי העולם. בשנים האחרונות פיתחה קהילת המתנדבים בישראל סד מודפס המשמש כפרוטזה, והוא מופץ כעת לציבור הרחב.
דנה יחיא שווקמן, המעצבת הראשית של מיזם TOM ומרצה בכירה במכון הטכנולוגי HIT, מספרת על התפתחות הפרוטזות במשך השנים, ומגלה שעוד במצרים העתיקה, כבר לפני כ-3,000 שנה, השתמשו בפרוטזות מעץ ומעור כמו בהונות תותבות, והן נמצאו בקברים מצריים עתיקים. גם ביוון וברומא העתיקה ידועים מקרים של חיילים שהשתמשו בפרוטזות מתכת לאחר שאיבדו את ידיהם בקרב. "הרומאים תיעדו פרוטזות מתכת פשוטות שהעניקו תפקוד מוגבל למשתמשים", אומרת יחיא שווקמן.
בימי הביניים, במאה ה-16, הרופא הצרפתי אמברואז פארה, שנחשב לאחד האבות המייסדים של הכירורגיה המודרנית, שיפר פרוטזות ידיים פשוטות, שכללו מנגנונים מכניים בסיסיים שאפשרו אחיזה בסיסית. מאוחר יותר, במאה ה-19, עם התפתחות התעשייה, חלה התקדמות נוספת בייצור הפרוטזות ונעשה שימוש בחומרים מתקדמים יותר, כמו עור ומתכת. "פרוטזות אלה היו עדיין כבדות ומסורבלות, אך שיפרו את איכות החיים של המשתמשים בהן", אומרת יחיא שווקמן, ומוסיפה כי הצורך בפרוטזות מתקדמות ויעילות יותר גבר לאחר מלחמת העולם הראשונה והשנייה, במהלך המאה ה-20. "זה הוביל לפיתוחים טכנולוגיים בתחום המכניקה והחומרים, שהובילו לשיפור משמעותי בתחום פרוטזות היד. אחת הפרוטזות המפורסמות מהתקופה הזו היא 'יד הקפטן הוק', הידועה בקרס שאפשר אחיזה בסיסית ונוחה".
כיום, במאה ה-21, נדמה כי אין סוף לחידושים בתחום הטכנולוגיה הרפואית. בעשרים השנים האחרונות הופצו בשוק פרוטזות חדישות, אחת מהן היא הפרוטזה המיואלקטרית. יחיא שווקמן מסבירה כי "הטכנולוגיה המיואלקטרית מאפשרת שליטה בפרוטזה על ידי השרירים שנותרו בגפה. פרוטזות אלו מציעות טווח תנועה רחב יותר ושליטה מדויקת יותר". מלבדן, בולטות בתקופה הנוכחית גם הפרוטזות החכמות, "פרוטזות שמתחברות לסמארטפונים וניתנות לתכנות ולשליטה באמצעות אפליקציות, מה שמספק פונקציות מורכבות יותר וגמישות רבה".
>> "הייתי הולך הצדה ובוכה": הפרופסור שמטפל בצלקות המלחמה
מהפכה נוספת בתחום התרחשה בשנים האחרונות כשיצרנים החלו להשתמש בהדפסה תלת ממדית עבור ייצור פרוטזות. גם המיזם הנוכחי של TOM מיוצר באופן זה, ותהליך הפיתוח המרתק שלו יוצג בתערוכה הקרובה. אגב, המיזם ייחודי בכך שהוא מפותח ב'קוד פתוח' - כלומר קובצי המוצר, התכנון שלו ודרך הייצור נמצאים בפלטפורמה של המיזם, נגישים לכל מי שחפץ לייצר בעצמו את המוצר בכל מקום בעולם ובעלות מינימלית, וזו גם הסיבה לבחירה בשם המקורי "סד המשמש כפרוטזה", היות שעל מוצרי הפרוטזות חלים תקנים מעולם הבריאות שהסד פטור מהם. יחיא שווקמן מסבירה כי "כיום נאלצים קטועי גפיים עליונות לבחור בין מגוון דל של מוצרים בתהליך התאמה אישית שאורך זמן ממושך ועלותו גבוהה". הדפסה בתלת ממד, לעומת זאת, פשוטה יותר. "מידות המטופל מוזנות בקובץ תלת ממדי בתוכנת מחשב, המתאימה את הצורה והגודל של החלק לפי המידות האישיות של אותו אדם. כך ניתן להדפיס את הסד באופן מהיר ובזול".
"המשתמש יכול להחליף את יחידות הקצה של הפרוטזה לפי הפעולה שהוא רוצה לבצע, למשל פיתחנו ליעל בת ה-16 אפשרות לנגן על הכינור, ועבור שולה ואסתר פותחו סדים עם ראשי קצה שמאפשרים להן לתפוס את כלי המטבח"
נוחות לפני כול: "פרוטזה פיג'מה"
עיצוב הפרוטזה המודפסת החל כבר בשנת 2019, ונעשה כולו בשיתוף קטועי הגפיים עצמם, "הם היו חלק בלתי נפרד מהתהליך", מדגישה יחיא שווקמן, "והציבו בפני הצוות אתגרים שונים שאיתם הם מתמודדים בחיי היום היום. את הפרוטזה הראשונית פיתחנו עם נועם, חייל משוחרר שנפצע בצבא וקיבל מארגון נכי צה"ל פרוטזה יקרה, אבל היא הייתה לו כבדה מדי. הוא היה צריך להטעין אותה אחת לכמה זמן, והוא הזיע איתה בימי הקיץ. הוא מאוד רצה פרוטזה נוחה שיוכל להיות איתה גם בבית, הוא כינה אותה 'פרוטזה פיג'מה'".
על בסיס הגרסה הראשונית הזו פיתח הצוות פתרונות גם לאתגרים נוספים שמולם ניצבים קטועי הידיים. "אנחנו שמים דגש על פונקציונליות ומתן גשר לעצמאות בעזרת עיצוב הפרוטזה. מה שמיוחד בתהליך הוא שהמשתמש יכול להחליף את יחידות הקצה של הפרוטזה לפי הפעולה שהוא רוצה לבצע, כך למשל פיתחנו ליעל בת ה-16 אפשרות לנגן על הכינור, ועבור שולה ואסתר פותחו סדים עם ראשי קצה שמאפשרים להן לתפוס את כלי המטבח כפי שרצו, ובצורה אופטימלית". פתרונות דומים פותחו גם עבור אלירן, מאמן כדורסל שרצה להחזיק את הכדור לפני קליעה בדרך מקצועית ונכונה, ומשה, שבמשך שנים השתוקק לחזור לנגן על גיטרה. "אף פרוטזה שהייתה ברשותו לפני לא התאימה מבחינת משקל ויכולת לנגינה", אומרת יחיא שווקמן. כמו כן, היא מדגישה כי הפרוטזה המודפסת קלת משקל ו"מאפשרת לבצע פעולות המייצרות איזון בגוף בין הצד עם הקטיעה והצד השני, לרוב הצד הדומיננטי, שמתאמץ יותר".
יחיא שווקמן מספרת כי קצת אחרי שבעה באוקטובר התאים הצוות באופן אישי סד שמשמש כפרוטזה לתושב כרם שלום שנפצע מרימון שנזרק לעבר דלת הממ"ד בביתו באותה שבת. "הוא רצה לחזור לעשות פעולה בסיסית בבית, לחתוך סלט. כשנכנסנו לתמונה הוא עוד לא קיבל פרוטזה. במפגש הראשון ביצענו טסטים באמצעות עזרים קיימים כמו ספוג, דבק וסכין, ובדקנו את היכולות הפיזיות שלו ואת האורך הדרוש לסד כך שיוכל להצליח לחתוך. כבר במפגש אחרי הגענו עם כמה אופציות ובדקנו איתו מה הכי נוח", היא מספרת.
על פי נתוני ארגון "הצעד הבא", הגוף שמאגד את קהילת הקטועים בישראל, מאז החלה המלחמה חל גידול משמעותי במספרם של קטועי הגפיים, עם למעלה מ-60 קטועים חדשים. יחיא שווקמן סבורה כי הפיתוח החדש יסייע לכל אותם לוחמים ואזרחים שנפצעו באותה שבת.