אני, פרופ' ג'יזל זנדמן-גודארד, מנהלת מחלקה פנימית ג' במרכז הרפואי וולפסון, זכיתי להיות בתו הבכורה של ד"ר פליקס זנדמן ז"ל, שורד שואה שהפך לתעשיין ומדען דגול.
אבי נולד וגדל בגרודנו (שהייתה אז חלק מפולין וכיום חלק מבלארוס), עיר שערב תחילת מלחמת העולם השנייה היו בה 29,000 יהודים. 28,800 מהם נרצחו על ידי הנאצים. טרם מלחמת העולם השנייה סבא וסבתא רבא שלי, היו תעשיינים אמידים בגרודנו, והעסיקו עובדת משק בית פולנייה.
יום אחד הגיעה העוזרת אנה לביתם של סבא וסבתא רבא, כשהיא בהריון מתקדם, חבולה כולה. אנה ביקשה מסבתא תמה עזרה שלא היססה לרגע. היא טופלה במסירות ובחמלה. לאחר מכן שיכנה אותה בבית הקיץ המשפחתי.
החסד הפעוט הזה הוא למעשה תחילתו של סיפור אנושי מופלא.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
בסוף חודש אוגוסט בשנת 1939, בעיצומה של המלחמה, אבי הבין שחייו השתנו. הוא ראה זוועות ברחובות, יהודים מוכים באכזריות, מושפלים לעיני כל ונרצחים. הוא ראה את הנאצים כובשים את עיר הולדתו, כפו עליו לענוד סרט צהוב. הוא ראה בתי יהודים עולים באש.
הוא ברח לבית המשפחה להסתתר ללילה אחד. אנה פוחלסקי הכניסה אותו לביתה. שם הוא התחבא מאימת הנאצים במשך 18 חודשים, מתחת למיטתה של אנה פוחלסקי, בבור שגודלו 2.5 X 1.5 מטר.
חלקו איתו את המחבוא דודו סנדר פרידוביץ' ושני יהודים נוספים. בעת שהותם בבור, בחושך, דוד סנדר המהנדס לימד אותו, ללא כלי עזר כלשהו, בעל פה, מתמטיקה ופיזיקה. אבי היה אז בן 17.
בתום המלחמה, אבא שלי פליקס הגיע לצרפת, החל ללמוד והשיג תארים בפיזיקה ובהנדסה. הוא עשה גם דוקטורט, ומשם הצליח בשנים רבות של עבודה קשה להקים את חברת ווישיי העוסקת בייצור רכיבי אלקטרוניקה עם מפעלים בכל העולם.
אבי נשאר בקשר הדוק עם משפחת פוחלסקי ובשנת 1987 הם קבלו הכרה כחסידות אומות עולם.
המרכז הרפואי וולפסון יקיים מחר (יום ה׳) אירוע "זיכרון בסלון", בהשתתפות הצוותים הרפואיים ומנהלת בית החולים ד״ר ענת אנגל, במסגרתו תספר פרופ' ג'יזל זנדמן-גודארד - מנהלת מחלקה פנימית ג', על אביה שורד השואה והתעשיין הדגול פליקס זנדמן ז"ל.