פסח עוד רגע כאן, והמרוץ לניקיון הבית בעיצומו. וכך, לצד המעבר לשעון הקיץ וריח הפריחה, עולה גם ריח האקונומיקה. רבים מאתנו רואים בחג הזדמנות נהדרת לצבוע את הבית, להדביר נגד מזיקים שיגיעו בקיץ, לנקות ולצחצח כל פינה, אבל לכל היופי והטהרה הזו יש גם צד פחות נעים. "לקראת חג הפסח והחגים בכלל, עולה השכיחות של מקרי הרעלות כתוצאה מבליעה או שאיפה של חומרי ניקוי", אומר פרופסור פיני הלפרן, מנהל המיון בבית החולים איכילוב. "ברוב המקרים, בגלל שתיה בשוגג של חומר ניקוי שהוצא מהמיכל המקורי ואוחסן בכוסות או בקבוקים. במקרים אחרים, הפגיעה נגרמת משאיפה של אדי כלור או מהתזת חומרי ניקוי לעיניים".
חומרי ניקוי הם הגורם השכיח ביותר להרעלה בילדים. לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשבוע שלפני חג הפסח יש עליה של יותר מ-50 אחוז באירועי חשיפה לרעלים - רובם בילדים מתחת לגיל 6. אותם רעלים הם לרוב חומרי ניקוי והדברה וחומרים כימיים אחרים כולל תרופות. בליעתם מהווה את אופן ההרעלה השכיח ביותר. "לצערנו, בכל שנה, התופעה חוזרת על עצמה סביב ההכנות לקראת חג הפסח, כשחומרי הניקוי נמצאים בטעות בהישג ידם של ילדים", אומר הלפרין.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
חומרי הניקוי הם לרוב חומציים - כמו חלק מהחומרים להסרת אבנית או לניקוי שירותים, או שהם בסיסיים כמו אקונומיקה או חומר לניקוי תנורים. התסמינים והסכנות תלויים בהרכב החומר - לדוגמא, בליעת חומר כמו סבון תוביל בעיקר להקאות ולכאבי בטן חולפים. אבל לדברי פרופ' הלפרן "פגיעה מחומרים להסרת אבנית היא השכיחה ביותר, ומתרחשת לרוב כששוכחים לשטוף את הקומקום לאחר הניקיון". עם זאת, פרופ' הלפרן מרגיע ואומר כי הפגיעה לרוב איננה קשה, מכיוון שמסירי האבנית הם לרוב חומצה חלשה יחסית שמהולה במים.
שאיפת אדים של חומרי ניקוי יכולה לגרום לקוצר נשימה בחולי אסתמה ואף לכוויות בדרכי הנשימה. לעיתים בחשיפה ממושכת, בחדר קטן ולא מאוורר (כמו השירותים) מרגישים סחרחורת או קוצר נשימה. במקרה כזה, מומלץ להפסיק את החשיפה לחומר, לפתוח חלונות לרווחה ואפילו לצאת החוצה ולנשום אוויר צח. בליעה של חומרים אלה, יכולה לגרום לכוויות בדרכי העיכול, החל מחלל הפה ובהמשך בוושט ובקיבה. במקרים חמורים, יתכנו היצריות, חסימות או התנקבות בדרכי העיכול שיכולים להיות מסוכנים מאד. בהתזה לעיניים, אקונומיקה למשל גורמת לנזק קשה לחלבוני הקרנית ויתכן אף נזק בלתי הפיך. "חשוב לשים לב כשמתיזים חומר ניקוי ולוודא שלא מתיזים לעבר אדם אחר", אומר פרופ' הלפרן.
מהו החומר המסוכן ביותר?
"החומרים שנחשבים הכי מסוכנים הם חומרי ההדברה לסוגיהם, ואחריהם - חומרים לפתיחת סתימות, לניקוי תנורים ואקונומיקה", אומר פרופ' הלפרן. לרוב, החומרים הבסיסיים מסוכנים יותר (בהם ה-pH גבוה מ-7). לאור הסכנות שבחומרי הניקוי, משרד התמ"ת הכליל בתקן הישראלי הגבלות בנוגע לריכוז החומר הפעיל המותר לשיווק בחומרים לניקוי תנורים ואסלות. באשר לחומרים לפתיחת סתימות, מומלץ להשתמש בחומרים מוצקים שמסוכנים קצת פחות ממקביליהם הנוזליים.
הבאים בתור לתואר המפוקפק כמרעילים נפוצים הם התרופות, ובראשן תרופות ממשפחת האקמול. סביב חג הפסח, אנחנו עושים סדר בארון התרופות וזורקים לפח שלל טבליות, אליהן ילדים סקרנים יכולים להגיע. נטילת כמות גדולה של תרופות יכולה להיות מאד מסוכנת והתסמינים תלויים בתרופה. בהרעלת אקמול, חלק מתוצרי הפירוק של התרופה במינון גבוה רעילים לכבד ולכליות. בתחילה, התסמינים הם בחילות והקאות שחולפים, ורק לאחר כיומיים נגרם הנזק עד לכדי אי ספיקה של הכבד ומוות. בגלל ההשפעה המאוחרת, חשוב לפנות לגורם רפואי בכל מקרה של חשד להרעלת אקמול, גם אם הילד נראה בסדר. במקרים בהם אותרה רמה גבוהה של התרופה בדם, יידרש טיפול בחומרים מנטרלים למניעת הפגיעה בכבד.
>> תשתחררו: מצאנו את הדיאטה המושלמת לחופשה
ככלל, אין לזרוק לפח האשפה את התרופות הישנות, מאחר והן כוללות גם חומרים המזיקים לסביבה. בכל בית מרקחת נמצא פח מיוחד לאיסוף תרופות ישנות ומומלץ להגיע ולזרוק את התרופות שם. לאחר מכן מתבצע פינוי מסודר וידידותי לסביבה של הפסולת המסוכנת הזו.
מה לעשות במקרה של בליעת חומרי ניקוי?
יש לפנות מיד לסיוע רפואי. למרות האינסטינקט הראשוני להוציא את החומר, אסור לגרום להקאה! הקאה תגרום לרוב להחמרה - כי חומר שמזיק בדרך פנימה, יזיק בשנית בדרך החוצה. הקונספט של שטיפת קיבה קיים כטיפול לעיתים, אך מתבצע באופן מבוקר בניקוז על ידי זונדה, צינורית פלסטית שמוחדרת דרך האף לדרכי העיכול. במידה והילד בהכרה מלאה, יש לתת לו לשתות מעט מים כדי לדלל את החומר הרעיל ולהפחית את הפגיעה. במידה והילד מקיא, יש להטות את גופו קדימה כדי להימנע משאיפה של החומרים לקנה הנשימה והריאות.
מה לעשות במקרה של התזת חומרי ניקוי לעיניים?
במקרה הזה חשוב מאד לטפל באופן ראשוני עוד לפני הפניה לגורם רפואי. יש לשטוף את העיניים במים קרים (מהברז) במשך 15 דקות - להטות מעט את הראש לאחור ולשטוף את העיניים כשהן פקוחות. חשוב מאד לא להשתמש בטיפות או משחות עיניים ללא התייעצות עם גורם רפואי, שכן שימוש לא נכון יכול להזיק.
מה לעשות במקרה של מגע עם העור?
מגע עם חלק מהחומרים יכול לגרום לכוויות קשות. במידה ונשפך חומר ניקוי על הבגדים, יש להסיר את הבגדים שבאו במגע עם החומר ולשטוף היטב במים פושרים את האזור שנפגע.
כדי למנוע מקרי הרעלה או פגיעה מחומרי ניקוי הקפידו על הכללים הבאים:
- אין לאחסן חומרי ניקוי שלא באריזתם המקורית, כמו למשל בבקבוקים או בקופסאות מזון, זה עשוי לבלבל, גם אם כותבים על הבקבוק מהו החומר (וגם, ילדים לא תמיד יודעים לקרוא).
- יש להקפיד לשמור חומרי ניקוי על מדפים גבוהים, הרחק מהישג ידם של ילדים. מומלץ לאחסן חומרי ניקוי הרחק ממוצרי מזון, ואם אפשר, עדיף בארון נעול שייעודי לחומרי ניקוי בלבד.
- יש לסגור את המכלים מיד בתום השימוש, כדי להפחית שאיפת גזים רעילים ולמנוע שפיכה של החומר. בנוסף, יש אריזות עם פתיחה מורכבת "נגד ילדים", מה שרלוונטי אף יותר לחומרי ניקוי שממוקמים בשגרה בהישג יד.
- אסור לערבב חומרי ניקוי - ערבוב שכזה יכול לגרור שחרור גזים רעילים. למשל ערבוב אקונומיקה עם חומצה יוביל לשחרור אדי כלור גזי, שרעיל בשאיפה.
- מומלץ לקרוא את הוראות השימוש של חומרי הניקוי ולהשתמש בכפפות במידת הצורך.
במקרה של חשיפה לחומר רעיל או חשד לחשיפה, יש לפנות לסיוע רפואי או למרכז הארצי למידע על הרעלות ברמב"ם, בטלפון 04-7771900. חג שמח ובטוח.
* הכותבת היא סטודנטית לרפואה בשנה ה' באוניברסיטה העברית בירושלים.
>> זהירות! מהי התולעת האביבית שמסוכנת לכולנו