מכירים את זה שאחרי שאתם חותכים בצל או אוכלים אותו חי, פתאום הכל מתחיל להריח לכם כמו בצל? העור, הפה, הדמעות ואפילו השיער? א. אין שום דבר מקולקל בחוש הריח שלכם, וב. זה לא קשור לחריפות של הבצל. ריח גוף הוא לא בהכרח זיעה או מולקולות שחודרות לגוף, כפי שמסביר דוקטור ג'ורג' פרטי מהמרכז לחושים כימיים בפילדלפיה, אלא יותר כמו תגובה כימית בין הפרשות של העור לבין בקטריות שונות שמצויות עליו.
הסיבה שמאכלים שונים יכולים לשנות את ריח הגוף שלנו היא משום שתוצרי לוואי של עיכול המזון מופרשים החוצה על ידי הגוף, ואז מקיימים ריאקציה כימית עם הבקטריות של העור. כמו כן, ייתכן שלאדם מסוים יש רגישויות לרכיבים מסוימים במזון שהוא אוכל, ולכן הריאקציה שנוצרת עשויה להוביל לריח רע או שונה. כל מי שאכל פעם חילבה, למשל, יודע שאפשר להריח אותו על הגוף במשך כמה ימים לאחר מכן ולהצטער על המאורע האומלל.
אילו מזונות מסוגלים להשפיע על הריח שלנו לרעה? זה כמובן מאוד אינדיבידואלי, ואין רשימת מכולת אחת, אבל מניסיונם של מסריחים רבים, אלו הכי נפוצים.
שום ובצל
הנה ניסוי מעניין: רסקו כמה שיני שום ושפשו על כפות הרגליים שלכם. כן, על הרגליים. בתוך חצי שעה, אומר ד"ר סוורצברג מאוניברסיטת ברקלי, תתחילו לחוש בטעם שלו על הלשון. הסיבה: יש בו כימיקלים שנספגים לתוך מחזור הדם, מגיעים לריאות ומשם יוצאים דרך הנשימה, השתן והזיעה. מספיק לנשום ריח של שום כדי לשחרר אנזימים שמתפרקים ויוצרים תרכובת אורגנית בשם אליצין, שמתפרקת בגוף לתרכובות שמכילות בין היתר גופרית, שגם היא אחראית לריח. וכך גם לגבי בצל. כך שלקלישאה הידועה של "אל תאכל בצל ושום אם אתה רוצה להתנשק" יש בפירוש תוקף של יותר מ-24 שעות.
ירקות ממשפחת המצליבים
מדובר בכרוב, בוק צ'וי, ברוקולי, כרוב ניצנים ודומיהם, שגם הם מכילים כמויות מסוימות של גופרית, ולכן יכולים להשפיע על ריח הגוף דרך הנשימה, הזיעה וכמובן - שחרור של גזים כתוצאה מתהליך העיכול, אבל אנחנו לא פה כדי לדבר על זה. עם זאת, לא כדאי להימנע מלאכול אותם כי הם מכילים הרבה סיבים, בטא-קרוטן, חומצה פולית וויטמינים רבים כמו C, E ו-K שיכולים להילחם בגידולים סרטניים.
בשר
לפניכם פסקה שטבעונים יאהבו: במסגרת מחקר שנערך בשנת 2006 בצ'כיה נתבקשו 17 גברים רנדומליים לאכול הרבה בשר, ולחלופין להימנע מבשר למשך שבועיים. בין לבין נתבקשה קבוצה של נשים להריח את בית השחי של הגברים, ורובן טענו כי כאשר הגברים נמנעו מאכילת בשר, הריח שלהם היה יותר "אטרקטיבי", "נעים" ו"פחות אינטנסיבי". התוצאות הללו לא מפתיעות במיוחד, אומר דוקטור סוורצברג, ולמרות שדרושים עוד מחקרים בנושא, נדמה שבהחלט יש קשר בין בשר לבין ריח הגוף.
אלכוהול
זה לא סוד שאלכוהול נספג בדם בקלות, זו אפילו נקודה לזכותו ברוב המקרים. זה מה שקורה לאחר מכן שיכול להשפיע על ריח הגוף: האלכוהול נספג בכבד ומפורק לאצטלדהיד שמגיע לריאות ומשפיע על הנשימה ועל הנקבוביות. שתי כוסות יין אמנם כנראה לא יעשו לכם כלום, אבל משקאות אלכוהוליים חריפים יכולים להתחיל להראות את עצמם די מהר, ולא רק על ידי שטויות וצחקוקים.
דגים
כל אחד יכול להריח דגים שיצאו מהים, בייחוד כאלה שאינם טריים, ומספיק לעבור ברדיוס של 10 מטרים מכל שוק דגים ממוצע כדי להיווכח שזה נכון. אבל מתברר שיש אנשים שאכילת דגים יכולה לגרום לאותו הריח להופיע גם אצלם. קוראים לזה, למרבה הפלא, תסמונת צחנת הדג (Trimethylaminuria), ומדובר בהפרעה מטבולית גנטית שגורמת לאנשים מסוימים לא להיות מסוגלים לפרק סוגים של ספציפיים של חלבונים. כתוצאה מכך מצטברת בגוף חומצת אמינו בשם טרימתילאמין, שיכולה להיות מופרשת החוצה בשתן ובזיעה, ואף גורמת לריח פה רע.
>> יש לי חזה גדול והלכתי שבוע בלי חזייה
>> האם באמת צריך להשתין אחרי סקס?
>> כך תגרמו לגוף שלכם לשרוף יותר קלוריות
אספרגוס
הירק הבריא והטעים משפיע בעיקר על הריח של השתן לאחר אכילתו, כיוון שהגוף מייצר כימיקלים שמופרשים במהלך תהליך העיכול שלו. אלא שבעוד שהכימיקלים מופיעים אצל כולם בשתן, לא כולנו מייצרים את הריח הנלווה, ולא כולנו מסוגלים גם להריח אותו: כ-8 אחוז מהאנשים כלל לא מפיקים את הכימיקל שקשור לריח, ו-6 אחוז לא מריחים שום דבר. הסיבה: גנטיקה.
כמון וקארי
גם תבלינים בעלי ארומה חריפה וחזקה במיוחד יכולים לגרום להיווצרות של תרכובות כימיות שמופרשות על ידי הגוף. כך למשל אכילה של מזונות עתירים בכורכום, פיגם, מוסקט, הל ודומיהם, וכמובן קארי, כמון וחילבה (או בשמה האשכנזי גרגרנית יוונית) יכולים להשאיר את אותותיהם על נקבוביות העור במשך ימים אחדים.
