מאז 7 באוקטובר כולנו נלחמים בחזית נוספת – בנפש שלנו. באותו בוקר, הסיוט הביטחוני שלנו קרם עור וגידים ופרץ אל תוך גבולות מדינתנו, ביתנו ונפשנו. החוסן הנפשי שלנו עומד למבחן מאז, וכך גם היה לאחרונה, בעת האיום האיראני והתקיפה האווירית על ישראל. מילוני אנשים העבירו את הלילה בתחושת פחד, חרדה ואי-וודאות גדולה, והתעוררו להבנה שהתרחיש עבר בשלום ושהמדינה עמדה בתפקידה - לשמור על ביטחון התושבים. איך המבצע המוצלח ביירוט הטילים האיראניים השפיע על החוסן הנפשי והמורל הלאומי?
חוסן נפשי הוא גורם מרכזי בשמירה על בריאותו הנפשית של הפרט. במובן הרחב יותר, הוא מוגדר כעוצמה נפשית ויכולתו של אדם להתאושש ממצבי דחק ומשבר, להסתגל לשינויים באופן מיטבי ולהמשיך לפעול על אף האתגרים והאסונות. ישנם גורמים רבים התורמים לחוסן הנפשי, חלקם פועלים ברמה האישית וחלקם בבין-אישית. כך למשל, קשרים קהילתיים, מערכות יחסים ותמיכה חברתית יכולים לחזק את יכולתו של האדם להתמודד בעתות משבר ואסון. גם למדינה ישנה השפעה קריטית על חוסנו של אדם בעת משבר, כתלות באיכות ובזמינות המשאבים שהיא מספקת. כאשר חסר מענה קהילתי או חברתי, והאדם נותר לבדו, חוסנו הנפשי עשוי להתערער.
" כאשר אנשים מצפים להגנה ולביטחון מהמוסדות שמופקדים על שמירתם, כל תחושה של פגיעה באמינות או ביעילות המערכת עלולה להוביל לאי-ודאות ולחוסר ביטחון"
ירדן גבאי
לצד הזוועות והטרור שהפיצו מחבלי החמאס, העיכוב והחלקיות במענה הראשוני שסיפקו כוחות הביטחון הציף עוד יותר את תחושת הבעתה, שבר את האמונה במקור תמיכה והצלה ופגם בתחושת הביטחון. כאשר אנשים מצפים להגנה ולביטחון מהמוסדות שמופקדים על שמירתם, כל תחושה של פגיעה באמינות או ביעילות המערכת עלולה להוביל לאי-ודאות ולחוסר ביטחון. חוסר הוודאות ואי-היציבות באותם רגעים, הקטין את האמון במערכות הציבוריות וגרם לתחושת פגיעות אישית. אלה היו רגעים שבהם החוסן הנפשי שלנו ספג מכה קשה. אבל חשוב לזכור, שכיוון שחוסן נפשי הוא אינו תכונה מולדת בלבד, אלא יכולת שמשתנה ומתפתחת במהלך החיים, חוויות ואירועים שונים יכולים להשפיע עליו. כך, חצי שנה לתוך המלחמה, אירועים רבים לאורכה השאירו את חותמם.
כאשר נשיא ארצות-הברית, ג׳ו ביידן, ריגש מדינה שלמה בנאום היסטורי שזכה לשם ״נאום ה-Don't״, יכולנו להרגיש את התמיכה והרוח הגבית שתהייה לצידנו לאורך תקופה זו. בביקורו בישראל בזמן המלחמה, אף התחייב כי ארה"ב תמשיך לעמוד לצד ישראל חרף כל, ואמר "יש לי מסר אחד. אתם לא לבד!״ גם מבצע ההרואי בלב רפיח, שבמהלכו כוחות שב״כ וימ״מ בשיתוף צה״ל חילצו בשלום שני חטופים, הצליח לייצר תחושה של כוח, מסוגלות וביטחון. אלו אירועים שחיזקו את החוסן הנפשי, על-ידי הפחתת תחושת ה״לבד״ והעצמת האמונה במסוגלות של כוחות הביטחון.
"הצלחה בסדר גודל כזה וההבנה החוזרת שיש הגנה ורשת ביטחון, מקדמת תחושת גאווה לאומית ומחזקת את האמון בממסד הביטחוני"
ירדן גבאי
המבצע המוצלח האחרון, שבמהלכו חיל האוויר הצליח ליירט ולנטרל מתקפה איראנית אווירית, השפיע אף הוא על החוסן הנפשי ועל המורל הלאומי. מבצע כזה שידר לאומה שיש לה יכולת להגן על עצמה ועל תושביה מאיומים חיצוניים. הצלחה בסדר גודל כזה וההבנה החוזרת שיש הגנה ורשת ביטחון, מקדמת תחושת גאווה לאומית ומחזקת את האמון בממסד הביטחוני. החוסן הנפשי של אנשים עשוי להתחזק כתוצאה מהבנה שהם מוגנים ושמדינתם מסוגלת להתמודד עם איומים וסכנות. מבצעים מוצלחים כאלו יכולים לסייע לאנשים להרגיש יותר בטוחים בחיי היום-יום ולהגביר את התחושה של יציבות ועמידות לאורך זמן. ברמה הקהילתית והלאומית, מבצע כזה עשוי לגרום לחיזוק הרצון לעבוד יחד למען המטרות המשותפות ולהעמיק את הקשר הבין-אישי בין האנשים, כאשר יש תחושה של מאמץ קולקטיבי לשמירה על הביטחון הלאומי.
מאז אירועי 7 באוקטובר, ניצבת מדינתנו במאבק מתמשך שבוחן את עמידותנו האישית והקולקטיבית. אירועים אלה קוראים לנו להבין מחדש את הכוח הטמון בקשרים החזקים של חברה וקהילה – אלו הם יסודות התומכים בחוסן הנפשי שלנו. דרך מתן כוח לאותם ערכים של עבודה משותפת ותחושת אחריות משותפת, נוכל להתגבר על אתגרים בלתי נמנעים, ולא רק לשרוד אלא גם לפרוח ולהתקדם כמדינה וכחברה.
ירדן גבאי, היא פסיכולוגית קלינית מתמחה במרכז לבריאות הנפש רמת חן של הכללית במחוז תל - אביב