כבר יותר מ-100 שנים שעץ הינבוט נשתל במספרים גבוהים בשטחים שונים בדרום הארץ – בקיבוצים ובערים, מאזור אשקלון ודרומה, לאורך הבקעה והערבה, ובאזור אילת.
הינבוט הוא עץ פולש בעל צמרת רחבה ושטוחה ופריחה צהובה וקטנטנה, שמועדף על אדריכלי נוף באזור בזכות עמידתו במזג האוויר החם, דרישת מים מועטה, גדילה מהירה ואפקט ההצללה שהוא מספק. עם זאת, יש לו לא מעט חסרונות: מלבד הנזק הסביבתי שהוא גורם בכך שהוא מדלל את הקרקע ממינרלים, מוריד את מפלס מי התהום ומפריע לגדילת צמחייה בסביבתו, הינבוט ידוע כבר משנות החמישים של המאה הקודמת כעץ שרבים רגישים לאבקניו. בתקופות שבהן העץ פורח, באביב ובסתיו, אנשים הרגישים לפריחתו עלולים לסבול מהתלקחות של אסתמה, נזלת אלרגית ודלקת עיניים אלרגית.
לפני כשנה וחצי, במסגרת שיפוצים של הטיילת באילת, תכננו הרשויות ומשרד האדריכלות שאחראי על המיזם לשתול ברצועת החוף ובטיילת עצי ינבוט, נוסף לעצים הרבים שנשתלו בעבר בעיר. ההחלטה הדאיגה תושבים רבים באילת וביישובים הסמוכים, והם הביעו את התנגדותם בפני העירייה ואף דרשו לעקור עצים קיימים. אחת מהן היא ניצן שאולוב מקיבוץ יטבתה. "מעולם לא סבלתי מאלרגיות לשום דבר עד שעברתי לדרום לפני 17 שנים", היא מספרת, "בשנים הראשונות גרתי באילת, והחלה להתפתח אצלי אלרגיה. זה המשיך גם כשעברתי להתגורר ביטבתה, הייתי סובלת מנזלת אלרגית ללא הפסקה ומעיניים מגרדות ולא הבנתי למה".
בעקבות כך ניגשה שאולוב למרפאה וביקשה לקבוע תור לאלרגולוג ולבצע תבחינים בעור כדי לאבחן את המקור לאלרגיה, ואולם בשל העובדה שלא היו רופאים מומחים זמינים באילת, נשלחה לבדיקות בבית חולים במרכז הארץ. "מלבד הטסטים המוכרים לאלרגיה שנעשים בכל מרפאה, לכל אזור יש את הטסטים שמתאימים לו, ובמרכז הארץ לרוב אלה עצי זית, פקאנים, חתולים, דברים סטנדרטיים. אין להם שם עצי ינבוט והם לא מכירים את זה".
התעלומה העסיקה את שאולוב עוד כמה שנים, עד שהחלה ללמוד במדרשת בן גוריון שבשדה בוקר, אז הבחינה לראשונה כי ייתכן שקיים קשר בין האלרגיה שהיא חווה לצמחייה באזור, כלומר לעצי הינבוט. "בכל יום שהייתי מגיעה, הייתי מחנה את הרכב מתחת לעצים כדי שיהיה צל. בסוף היום כשהייתי נכנסת בחזרה לרכב ומפעילה את האוורור, הייתי ישר מתחילה לדמוע ולהתעטש בלי סוף, ממש ברמה שלא ראיתי את הדרך, ואז עשיתי אחת ועוד אחת והבנתי למה אני אלרגית". היא מוסיפה כי "רק בדיעבד הבנתי שברגע שפתחתי את האוורור, הרגשתי את כל האבקה שנשרה על הרכב במהלך היום".
שאולוב המשיכה לחקור את התופעה, ופנתה גם לאיגוד רופאי האלרגיה, ואלה ציינו כי הם לא מכירים את הנושא, וכי כלל לא קיימת בדיקה מתאימה בארץ לבחינת אלרגיה לעצי הינבוט. "בעולם זאת תופעה מוכרת אבל כאן ממש לא. אנשים כמוני שסבלו והלכו לרופא לא נבדקו לאלרגיה לינבוטים". לדבריה, רק שנים לאחר מכן החלו אלרגולוגים לטפל במרפאות באילת, שמקבלות אליהן רבים מתושבי הדרום, ואלה התוודעו לראשונה לתופעה הרחבה וייבאו את הבדיקה המתאימה, אז גם קיבלה שאולוב אישור רשמי למה שידעה והרגישה במשך שנים.
"בכל יום שהייתי מגיעה, הייתי מחנה את הרכב מתחת לעצים כדי שיהיה צל. בסוף היום כשהייתי נכנסת בחזרה לרכב ומפעילה את האוורור, הייתי ישר מתחילה לדמוע ולהתעטש בלי סוף, ממש ברמה שלא ראיתי את הדרך, ואז עשיתי אחת ועוד אחת והבנתי למה אני אלרגית"
ניצן שאולוב, קיבוץ יטבתה
"לפני כשנה וחצי פתאום שמעתי בחצי אוזן שמתכננים לנטוע ינבוטים בטיילת החדשה באילת", משחזרת שאולוב. "נוסף לכך שמדובר בעץ אלרגני, יש לו עוד תכונות שליליות רבות, למשל כשגוזמים לו ענף הוא מטפטף צמג נוזלי, מעין שרף שחור, שלא מתנקה במים ומלכלך את כל המדרכות והרכבים שחונים תחתיו. כמו כן, מפאת צמיחתם המהירה של העצים הם נוטים ליפול בבגרותם, ורמת השבירות של הענפים שלהם נחשבת גבוהה. באתי עם כל המידע שהיה לי למשרד אדריכלים שמתכנן את הטיילת ואמרתי להם 'זה מה שאתם רוצים בטיילת? שכל מי שיבוא בפסח לאילת יצא אומלל מהטיול'?"
>> דוח המבקר: מחסור ברופאים, זמני המתנה ממושכים לרופאים מומחים
בדיקה מקיפה העלתה עד כמה המספרים משמעותיים
בעקבות הלחץ הציבורי פנתה עיריית אילת לד"ר שירה בצלאל רוזנברג, מומחית לאלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית של הכללית, חברת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, כדי לקבל חוות דעת בנושא.
"הלכתי אחורה ובחנתי את הנתונים בשנת 2022 ו-2023. הייתה לי תחושה שיש הרבה מקרים, אבל רק כשבדקתי באופן מקיף הבנתי עד כמה המספרים משמעותיים", אומרת בצלאל רוזנברג. ואכן, התוצאות שקיבלה היו חד משמעיות: מבין 298 מטופלים במרפאת האלרגיה באילת שסובלים מאסתמה ו/או נזלת אלרגית, 203 (68.1%) נמצאו בתבחינים העוריים כאלרגים לפריחת הינבוט. לעומת זאת, בירושלים רק 26 מתוך 127 מטופלים במרפאת אלרגיה (20.5%) נמצאו אלרגים לפריחת העץ. "ההבדל הניכר בין שכיחות האלרגיה לפריחת הינבוט בין אזור אילת לירושלים מיוחס כמובן לצפיפות הגבוהה של העץ ברחבי אילת לעומת ירושלים וכן לרגישות של פריחת הינבוט לקור, שמפחיתה את עומס הפריחה באזור ירושלים". ד"ר בצלאל רוזנברג מסבירה כי קיימות רמות שונות של אלרגיה. "יש כאלה שזה בלתי נסבל אצלם ומאוד מפריע לתפקוד היומיומי, ואחרים שהאלרגיה מורגשת אצלם פחות". עם זאת היא מדגישה כי לא נתקלה במקרים של אלרגיה מסכנת חיים לעץ הינבוט.
ממצאים מטרידים אלה, שהוצגו באחרונה במפגש של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, הובילו לבסוף להחלטת העירייה בשנה שעברה לחזור בה ולאסור את שתילת הינבוטים בטיילת.
"הייתה לי תחושה שיש הרבה מקרים, אבל רק כשבדקתי באופן מקיף הבנתי עד כמה המספרים משמעותיים. יש כאלה שזה בלתי נסבל אצלם ומאוד מפריע לתפקוד היומיומי, ואחרים שהאלרגיה מורגשת אצלם פחות"
ד"ר שירה בצלאל רוזנברג, מומחית לאלרגולוגיה ואימונולוגיה
באיגוד מסבירים כי אלרגיה לאבקני צמחים נובעת מרגישות לאבקנים של דשאים, עשבים או עצים הפורחים בעונות שונות. לדבריהם, המחלה מתבטאת בדלקת של רירית האף, הנובעת מגירוי על ידי חומרים (אלרגנים) שגורמים לתסמינים האלרגיים בעונת הפריחה הספציפית לאותו אלרגן. אדם שאלרגי לאבקני צמחים הפורחים בעונות שונות יכול לסבול מאלרגיה רב-עונתית. הם מוסיפים כי הסיבות לגידול בשכיחות אלרגיה זו הן עלייה בזיהום האוויר, שגורמת להתחממות כדור הארץ. "בעקבות העלייה בטמפרטורות, עונות הפריחה ארוכות יותר וכמות ייצור האבקנים גדולה מבעבר. חשיפת צמחים לטמפרטורה גבוהה ורמת פחמן דו חמצני גבוהה יותר מביאות לשגשוג הצמחים ולהגדלת כמות האבקנים שהם מייצרים". כמו כן, הם מציינים כי כמחצית מהחולים עם נזלת אלרגית עונתית סובלים גם מאסתמה אלרגית, שמחמירה בתקופות של פריחה.
>> כך תדעו אם זה צינון או התקף אסתמה אלרגית
"שלחתי את הילד שלי לסדרת ניתוחים, אם רק הייתי מכירה את האלרגיה לינבוט"
ההחלטה של עיריית אילת היא אומנם בשורה מעודדת, אך בדרום עדיין קיימים מאות עצי ינבוט, ולטענת שאולוב רבים מהתושבים כלל אינם מודעים לכך שהם הגורם לאלרגיות שהם חשים. "הרבה פעמים בהרצאות שאני מקיימת, אמהות נדהמות כשהן שומעות על זה, ומספרות לי שהילדים שלהם משחקים באיזו גינה שיש בה מלא עצי ינבוט והן לא הבינו עד עכשיו למה הם סובלים כל הזמן מנזלת אלרגית". גם שאולוב מכה על חטא שלא הכירה את התופעה קודם לכן. "כשגרתי ביטבתה, הבן שלי, שהיה אז תינוק, סבל מנזלת בלי סוף, כל הזמן היה חוזר מהגן ומטפטף, והיה מחרחר בשינה. היינו איתו בהמון בדיקות, ושלחנו אותו לסדרת ניתוחים, מניתוח להסרת שקד שלישי ועד כפתורים באוזניים. אז לא הכרתי את הסיפור מאחורי עץ הינבוט, אבל אם רק הייתי מכירה אולי הייתי יכולה לפעול אחרת, אולי הייתה לזה משמעות". לדבריה בעקבות המצב, באילת ובכמה יישובים נוספים החליטו תושבים שלא להמתין לרשויות, והחלו לעקור את עצי הינבוט בעצמם.
וייתכן כי העובדה שהתופעה עדיין לא מספיק מוכרת קשורה גם בנגישות הירודה של התושבים למומחי אלרגיה שיזהו את התופעה. פרופ' ארנון אליצור, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, אומר כי "במקרים מסוימים, כמו במקרה של עצי הינבוט באילת, האלרגולוג יכול להשפיע על ההחלטות ברמה העירונית, כדי להפחית או למנוע תחלואה אלרגית בתושבים. עם זאת, לצערנו, קיימת זמינות נמוכה של שרותי אלרגיה בארץ בכלל ובדרום הארץ בפרט. הנושא הועבר לידיעת משרד הבריאות כמה פעמים. מצוקת שירות אלרגולוגי-אימונולוגי גורמת לתורים ארוכים ולפגיעה קשה באיכות הטיפול הרפואי בארץ".
תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות פועל על מנת להגדיל את מספר הרופאים בישראל ולשפר את זמינות השירותים בכלל המקצועות ובתוך כך בתחום האלרגולוגיה והאימונולוגיה. בנוסף, ממשיך המשרד בימים אלו את עבודת תכנון כוח האדם הרפואי במטרה להגדיל את מספר הרופאים והרופאות בישראל. במקרי אלרגיה קלים ניתן לפנות לרופא משפחה או רופא ילדים למענה ראשוני".
תגובת משרד החקלאות: "למשרד החקלאות וביטחון המזון לא הגיעו פניות בנושא הינבוט עד כה. יש מספר מיני עצי ינבוט שאכן מוגדרים כעצים פולשים, והאחריות לטיפול בעצים היא על מי שמחזיק בקרקע שבה נטוע העץ. בנושאי אלרגיה לעצים ניתן לפנות לרשות המקומית ובמידת הצורך היא יכולה לבקש לכרות את העץ".