בשנים האחרונות חל מהפך תרבותי בתחום האסתטיקה. טיפולי הזרקות, בעבר נחלתן של נשים בגילים מבוגרים, הפכו לטרנד פופולרי גם בקרב נשים וגברים צעירים בגילי 30-20, ולעיתים אף מוקדם יותר. לפני שבועות מספר פרסמה השחקנית המצליחה נעמי לבוב (38) סטורי באינסטגרם, ובו שיתפה בתחושותיה לאחר שהבחינה כי בניגוד אליה, נשים רבות בגילה עוברות טיפולי הזרקות. "עברתי עכשיו באינסטגרם. מלא מלא (מלא) נשים בגילי מוזרקות: שפתיים, לחיים, סנטרים, מצחים. כאילו פשוט להזדקן זאת בושה או אסור", כתבה לבוב והוסיפה: "מרגישה כמעט כאילו אני חייבת להזריק, כאילו ככה עושים 'במקצוע', כאילו קמטים זאת חולשה. ויש לי קמטים ממש, ועדיין קשה לי להזריק ולהשתנות לא טבעי". לאחר שקיבלה תגובות רבות, בעד ובנגד, פרסמה סטורי נוסף ואמרה: "לסיכום. אין סיכום. יש רק מחשבות שעוד רצות ורצון לאהוב את עצמי, כי בסוף אני אמות איתי - ולא עם טלוויזיה ולא אינסטגרם".

נעמי לבוב על הזרקות (צילום: instagram)
צילום: instagram

על שחקנים למעשה לא מוטלת כלל החובה להיות 'יפים' או 'מתוחים'. להפך, הם אפילו צריכים להיות מסוגלים 'להתכער' מבחינה רגשית. עם זאת, רבים מהם, ובשל העובדה שהם באופן קבוע תחת עדשת המצלמה, זוכים לא פעם לביקורתיות ושיפוטיות באשר למראה החיצוני שלהם, ומכאן הדרך לקליניקה מהירה. "בני אדם נוטים להיות ביקורתיים מאוד ולהתייחס לכל פרט ופרט, ואצל מפורסמים זה מתבטא בין השאר בביקורת על המראה שלהם" אומרת ד"ר שירלי אלון, מנהלת המערך הפסיכולוגי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת הכללית. "הם תחת זכוכית מגדלת, כל תמונה שלהם מיד מדווחת בכל מקום, והרשתות מלאות בכל מיני סרטונים שמשווים את המראה שלהם היום לעומת לפני עשרים שנה. זה כואב לראות כיצד הקהל מתייחס אליהם ואיך אנשים אומרים איזו יפה הייתה השחקנית הזו בגיל 25 וכמה היא הזדקנה מאז".

@calabasaswings #annehathaway #cryingscene #botox #facialexpressions ♬ original sound - Stefano

"זה בלתי נתפס בעיני רבים שאישה בגילי לא עברה הזרקות"

ואולם, הלחץ החברתי לטשטש את הקמטים ולהסתיר ככל האפשר את השפעות הגיל לא מורגש רק בקרב מי שנמצא על המסך. מאיה (29) מירושלים מספרת כי בשנה האחרונה החלה להתחבט בשאלה אם להתחיל להזריק בוטוקוס באזור המצח. "כשאני חושבת על זה, זה רק בגלל הרשתות. לפני כמה חודשים נחשפתי לסרטון של נועה קירל שסיפרה שהיא מעולם לא עשתה בוטוקוס במצח, וחשבתי לעצמי שאין מצב שהיא לא עשתה, המצח שלה כל כך חלק. נכון שהיא צעירה אבל גם בגיל הזה כבר מתחילים קצת 'פסי מחשבה' כאלה כשמכווצים את הגבות, ואצלה אין. מאז שראיתי אותה התחלתי להסתכל על עצמי ופתאום שמתי לב לזה".

>> ביקרנו במרפאה החלוצית לסיבוכי טיפולים אסתטיים בהולנד וחזרנו עם מידע משנה חיים ופנים

"לא במקרה זכיתי לכינוי 'בתולת הזרקות' בעידן שבו כל כך הרבה נשים מתחילות להזריק כבר באזור גיל 20", אומרת דפי (40) מעמק חפר. "אני נמנעת באופן מודע מהזרקות או מילויים, כי יש לי פנים חזקות עם עצמות לחיים בולטות, אז תמיד מפחיד אותי שזה ייראה עלי לא טבעי או שאהפוך ל'קפואה' כמו נשים מוזרקות שיוצא לי לראות. זה בלתי נתפס בעיני רבים שאישה בגילי לא עברה הזרקות, כאילו סוג של הזנחה. כשאני שואלת אנשי מקצוע מה היו עושים, הם תמיד מתחילים במשפט: 'יש לך עור פנים נהדר, אבל רק הייתי מרים קצת עם בוטוקס את הגבות, יש א-סימטריה בין הלסת לצוואר, בוטוקס בין הגבות כדי שלא תיראי כועסת, ולמעשה, הרשימה לא נגמרת אף פעם. הם רק רוצים לשפצר בקטנה, אבל זה מגיע לעלות של עשרות אלפי שקלים".

אישה  (צילום: unsplash)
"הגענו למצב שצעירות מתחילות להזריק כדי לטשטש קמטים שעוד לא הופיעו" | צילום: unsplash

"זה בלתי נתפס בעיני רבים שאישה בגילי לא עברה הזרקות, כאילו סוג של הזנחה. כשאני שואלת אנשי מקצוע מה היו עושים, הרשימה לא נגמרת אף פעם. הם רק רוצים לשפצר בקטנה, אבל זה מגיע לעלות של עשרות אלפי שקלים"

דפי, עמק חפר

"עדיין ההזדקנות נתפסת כמשהו מאוד לא אטרקטיבי"

אז כיצד הכל התחיל וממתי להזדקן הפך לדבר שיש להתבייש בו? ד"ר נועה לביא, ראשת התוכנית לתואר השני ללימודי צעירות באקדמיית תל אביב יפו, מסבירה כי "הרצון להיאבק בהזדקנות אפיין את העידן הקפיטליסטי המודרני החל מפריצת הקולנוע לחיינו, ובהמשך עם הופעת הטלוויזיה, כשטכניקת הצילום חשפה והבליטה את כל הפגמים". לדבריה, בעקבות התפתחות הטכנולוגיה וכניסתו של ה-HD לחיינו, הפכו הפגמים בולטים עוד יותר, ונוצרה תופעה של קידוש היופי והנעורים. "דוגמה בולטת היא תעשיית הבידור בהוליווד, שם ככל שאת צעירה יותר, כך טוב יותר, כאילו אסור לך להזדקן. לא מעט שחקניות בולטות סיפרו לאורך השנים כי ברגע שעברו גיל מסוים, לא הצליחו לקבל תפקידים. אפילו באופרות סבון היה נהוג ללהק נשים בגילי 35 לתפקידים של בנות 50, כי לא רצו לקחת נשים שהן באמת בגיל הזה. זהו תהליך ארוך שנכלל תחת מה שאנחנו מכנים 'מיתוס היופי המערבי', שבו את צריכה להיות צעירה, לבנה, בלונדינית ורזה".

>> הסכנות שבהזרקת חומצה היאלרונית באזור העיניים
>
חיידקים ורעלים: מה באמת מכילים חומרי ההזרקה?

הדוקטור מוסיפה כי גם בישראל תפס תהליך חברתי זה תאוצה החל בשנות ה-90, במקביל לעלייתם של הערוצים המסחריים. "כמו בהרבה ערים גדולות, מערביות, קפיטלסיטיות, גם בישראל חלק גדול של אנשים, בשיעורים הולכים וגדלים, עושים בשנים האחרונות טיפולים קוסמטיים להצערת העור ולדחיית ההזדקנות. זה נכון שהיום, ובעקבות תהליכים מקבילים, כמו פוליטיקת הזהויות, שמבליטה את זכותו של כל קולקטיב להיות שונה ואחר, אנחנו רואים קצת יותר גיוון על המסך מבחינת מודל היופי, אבל עדיין ההזדקנות נתפסת כמשהו מאוד לא אטרקטיבי, וזה בסוף משפיע על גברים ונשים ועל הניסיון שלהם להיאבק בסימני הגיל, כשהם רואים עד כמה להזדקן נתפס כמשהו לא רצוי".

לטענתה, עם הביקוש לטיפולי הזרקות גדל גם ההיצע, ולהפך. "תעשיית ההזרקות הלכה והשתכללה, והגענו למצב שהיום גם צעירות בנות 25 מתחילות להזריק כדי לטשטש קמטים שעוד לא הופיעו, או רק התחילו להופיע, כי מה שמחדירים למוחנו הוא שככל שמתחילים מוקדם יותר, כך הקמטים פחות יעמיקו. אני לא נכנסת לשאלה אם זה נכון או לא, אבל יש פה תהליך חברתי, כלכלי, קפטילסטי שדוחק נשים וגברים להיות חלק מהתעשייה הזאת. נוצר לחץ חברתי גדול מאוד, ומי שנשאר מאחור ולא מטפל מתחיל להרגיש זקן". ד"ר לביא מוסיפה כי ככל שיותר אנשים עושים פעולה כלשהי, היא הופכה לנורמטיבית, ונורמות נוטות לכפות עצמן על הכלל. "ברגע שיש נורמה כמו 'ברור שאנחנו רוצים ילדים', או 'ברור שאנחנו רוצים להתחתן', אז אם אתה לא הולך איתה, אתה מרגיש שאתה מחוץ למחנה, ובסוף אתה אומר 'ברור שבגיל 25 אני אתחיל לטשטש את הקמטים שרק התחילו להיות'".

ואם חשבנו שגילי 30-20 הם גילים צעירים להתחיל לטפל בקמטים, מומחים בתחום ששוחחנו איתם מעידים כי לקליניקות מגיעות גם נערות בגילי 18-16. ד"ר אלון מסבירה כי בקרב הצעירים התופעה החריפה בשל השימוש הגובר ברשתות החברתיות. "צילום סלפי, אינסטגרם וטיקטוק – כל אלה חשופים לביקורת, הערות, לייקים, ומייצרים לחץ חברתי ואישי על נראות מיטבית. גם תקופת הקורונה לא תרמה לכך, משום שבילינו כל הזמן בזום אחד מול השני. למעשה אנחנו כל הזמן רואים את עצמנו, וכשבן אדם רואה את עצמו כל הזמן, הוא נהיה ער לכל קמט וקמט". היא מציינת כי התופעה הפכה קיצונית כתוצאה משימוש נרחב בטכניקות ריטוש תמונות, אז נוצר אידיאל יופי כמעט בלתי אפשרי. "במוחנו אנחנו עשויים לחשוב שייתכן שנצליח להגיע לאידיאל היופי הזה, אנחנו רוצים להיות כמותו".

"צילום סלפי, אינסטגרם וטיקטוק – כל אלה חשופים לביקורת, הערות, לייקים, ומייצרים לחץ חברתי ואישי על נראות מיטבית. אנחנו כל הזמן רואים את עצמנו, וכשבן אדם רואה את עצמו כל הזמן, הוא נהיה ער לכל קמט וקמט"

ד"ר נועה לביא, אקדמיית תל אביב יפו

ד"ר אלון מדגישה כי הסיבות שבגינן נשים וגברים מבצעים טיפולי הזרקות מגוונות ומשתנות בהתאם לגיל, אם כי המשותף לכולם הוא הרצון להיראות טוב יותר, מבחינת אידיאל היופי שמגדירה החברה, וכמובן להרגיש צעירים יותר. "ניקח לדוגמה נשים בגילי ההתבגרות האמצעית והמבוגרת, 70-40, שהן עדיין עובדות, מבלות, מתאמנות, עושות מרתונים, יוצאות לדייטים, והן מרגישות איזשהו פער בין החיוניות והפעלתניות שלהן, בגיל שפעם היה נחשב גיל של 'סבתא', לבין הגוף והפנים שמתחילים להתבלות. זה מייצר אצלן קושי ותסכול, הן מרגישות בנות 30 אבל נראות בנות 60, והן רוצות לצמצם את הפער ולהגיע למצב שהן נראות כמו שהן מרגישות".

כמו כן, לטענתה ישנם נשים וגברים שמוצאים בטיפולים אלה פתרון לתחושות מועקה, כאב ואפילו דיכאון. "אנשים עוברים כל מיני משברים בחיים, ואחת מדרכי ההתמודדות השכיחים לשיפור מצב הרוח היא לעשות כל מיני פרוצדורות אסתטיות שמקלות ומשפרות את מצב הרוח, ממש בדומה לסיבוב שופינג שאנשים עושים כשהם רוצים להתנתק מעט. זה מסיח את הדעת מהצער או מהכאב, ומפנה את תשומת הלב לגוף". עם זאת, אומרת ד"ר אלון, זהו לא פתרון לטווח הארוך, והוא טומן בחובו גם לא מעט בעיות. "טיפולים אסתטיים כשלעצמם יכולים לשפר את מצב הרוח לטווח הקצר, ואם היתה לנו תקופה פחות טובה זה יכול לספק נחמה והעלאת המורל. אך יש מי שעלולים להתמכר לטיפולים האלה, שהופכים להיות העוגן שלהם לדימוי העצמי ולביטחון העצמי, ואז הם נכנסים למסלול של סחרור שאם הם לא נראים פיקס, הם לא יוצאים מהבית, או שכל החיים מנוהלים סביב הפרוצדורות האלה. נכון שזאת לא התמכרות לחומר חיצוני, כמו שימוש בסמים, אבל זאת כן התמכרות שעלולה לפגוע בדימוי העצמי לאורך זמן".

לדבריה, יש גם מי שבוחר לבצע טיפולים אסתטיים כדרך לנהל משא ומתן עם הזקנה והמוות. "גם אם לא חושבים על המוות ישירות, בכל זאת זקנה מתזכרת אותנו שאנחנו סופיים ושקיים מוות. שיפור הנראות והצערת המראה יכולים להעניק אשליה של מרחק כלשהו מהזקנה, ובכך לטשטש במעט את הפחדים שלנו מהסופיות ומהמוות".

סימון ביילס מספרת שהגבה שלה עלתה אחרי שעשתה בוטוקוס לגיל 27:

@simonebilesowens get ready with meeee for all around finals @ the olympics #olympics #gymnastics #usa #paris ♬ original sound - Simone Biles

ולמרות הביקורת שלעיתים מופנית כלפי התופעה, היא ממשיכה להתרחב, אם כי יש מי שמבחינים בסימנים קלים של שינוי. האם זהו שינוי חיובי או שלילי? תלוי איך מסתכלים על זה. "כמו בכל תופעה, גם בתופעת ההזרקות אנחנו מזהים איזושהי תגובת נגד, רתיעה מהניסיון להסתיר את תהליכי ההזדקנות", אומרת ד"ר לביא. "אם זה להפסיק לצבוע את השיער, או להעלות תמונות בלי איפור. בהתנהגויות כאלה יש איזושהי חזרה למקום הטבעי, וממה שאני שומעת מרופאים, גם הם מזהים אופנה חדשה של לא להיראות 'עשוי מדי', כלומר גם אם מזריקים אז באופן מתון, ויכול להיות שלשם אנחנו הולכים. אנחנו רואים את זה גם בקרב סלבריטאיות בארץ ובחו"ל, למשל פמלה אנדרסון, שהייתה בעבר הכי מאופרת, מנותחת, עם שתלים, והמציאה את עצמה מחדש לאחרונה. היום היא מגיעה לאירועים באופן די טבעי וכמעט בלי איפור. אמנם היא כן עושה קצת טיפולים, אבל בצורה שהיא עדיין נראית יחסית בגילה.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Pamela Anderson‎‏ (@‏‎pamelaanderson‎‏)‎‏


 

"בסופו של דבר זוהי בחירה אישית של כל אחד", מסכמת  ד"ר לביא, "וכל אחד צריך להציב לעצמו סימן שאלה, כמו שאני כסוציולוגית מציבה סימן שאלה מול כל נורמה, האם אני באמת רוצה לעשות את זה כי זה משהו שאני רוצה לעשות, או שזה משהו שכולם עושים אז גם אני אעשה כדי לא להרגיש מחוץ לעניינים? אם נחזור לפוסט הוויראלי של נעמי, אני מאוד מבינה אותה".