בחודש האחרון, לאחר תקופה ארוכה שבה המידע לא היה חשוף לציבור ובעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע, נחשפו נתוני ההתחסנות בחיסוני השגרה בישראל, והתגלו פערים משמעותיים בשיעורי ההתחסנות בין יישובים שונים. בראש טבלת היישובים המובילים בשיעורי ההתחסנות נמצאים ירכא, לפיד, מג'דל שמס, ירוחם, קריית שמונה, עכו, גבעתיים ורמלה, ובתחתית הטבלה אפשר למצוא את צפת, ירושלים, בית שמש, ראש פינה ושמשית.
הנתונים שנחשפו מסבירים בצורה די מובהקת את מוקדי התפרצות מחלות בישראל במהלך השנים האחרונות, והם תואמים במידה רבה גם את הממצאים העולים מהמחקרים שחבריי ואני ביצענו וממשיכים לעדכן, שבהם אנו מתחקים אחר המוטיבציה בקרב קבוצות וסקטורים באוכלוסייה הכללית להתחסן או שלא להתחסן.
במסגרת המחקר שערכנו, מצאנו כי בחברה הערבית שיעור ההתחסנות הוא הגבוה ביותר בישראל. המוטיבציה להתחסנות במגזר זה קשורה בעיקר בתחושת ה"נורמליות", והיא נעוצה בהיבטים מסורתיים הנובעים מהתחסנות משפחתית ומהסתמכות על המלצות הרופא המטפל, בו אישית, באמונה בהכשרתו הלימודית והאקדמית ובניסיונו המקצועי.
בחברה החרדית, שבה נמדדו שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר, התמונה מורכבת יותר. במסגרתה נמצאו פערים גדולים בין תתי-הקהילות השונות המרכיבות אותה, ותתי-הקבוצות ותתי-המגזרים בה נבדלות האחת מרעותה גם ביחס לנושא ההתחסנות. כך, ישנן קהילות חרדיות המתחסנות באחוזים דומים לציבור הכללי, וזאת בעידוד רבניהן. ישנן קהילות חרדיות המתחסנות בכל חיסוני השגרה, אך באיחור מהמועד המומלץ להתחסנות, וישנן קהילות אחרות במגזר החרדי החוות התפרצויות נקודתיות של מחלות, ולכן מתחסנות דווקא בחיסונים כנגד המחלות המתפרצות בעיקר בקרב אנשי קהילותיהן ומכריהן. מהצד שכנגד, ישנן קהילות שאינן מתחסנות באופן גורף. קהילות חרדיות פחות מסורתיות לא מאורגנות לפי מבנים חרדיים מסורתיים וחסרות מנהיגות דתית קבועה ומכובדת נוטות להגיע לכיסוי חיסונים נמוך יותר. נוסף לכך הופתענו לגלות במחקר עד כמה מסרים אנטי-חיסוניים מיובאים לישראל מחו"ל, בעיקר מארה"ב, ומשפיעים בארץ על הקהילות החרדיות הללו, וזאת באמצעות כנסים, חומרי הסברה ועוד.
הופתענו לגלות במחקר עד כמה מסרים אנטי-חיסוניים מיובאים לישראל מחו"ל, בעיקר מארה"ב, ומשפיעים בארץ על הקהילות החרדיות, באמצעות כנסים, חומרי הסברה ועוד
פי שניים מתחסנים באזור המרכז ובשרון
בעיית אי-ההתחסנות בחיסונים ניכרת בחיסוני מבוגרים, אך היא נכונה גם באשר לחיסוני תינוקות וילדים. יש פערים ניכרים בין שיעורי ההתחסנות בחיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מזן B בין אוכלוסיות עשירות לאוכלוסיות עניות בארץ, ונמצא שאוכלוסיית העשירים במדינה מתחסנת בשיעורים גבוהים יותר מאשר אוכלוסיית העניים. על פי נתוני שתי קופות החולים הגדולות בישראל, שירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות, שהובאו במסגרת הכתבה, הרי שבאזור המרכז ובאזור השרון שיעור המתחסנים הוא פי שניים ויותר מאשר באזורי הדרום והצפון.
>> למה המנינגוקוק מסוכן ומהם סימני האזהרה?
ה"חיידק האלים", חיידק המנינגוקוק מזן B, גורם למחלה נדירה אך חמורה שפגעה בכ-20 ילדים בשנה בעשר השנים האחרונות. החיידק גורם ל"מחלה דוהרת", הנחשבת לקשה מאוד ובכוחה לגרום לפגיעות חמורות, לסיבוכים נוירולוגיים, לשיתוק גפיים, ואף ח"ו למוות. החיסון כנגדו טרם נכלל במסגרת סל הבריאות, ולפיכך אין הוא כלול בלוח חיסוני השגרה של תינוקות וילדים בישראל.
כאשר מתבוננים בתמונה הרחבה העולה מכלל הנתונים, מבינים מיד את ההשפעה שיש להכנסה, או יותר נכון להוצאה הכספית הניכרת, על ההתחסנות בחיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מזן B למול ההתחסנות בחיסוני השגרה.
החיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מזן B ניתן בשלוש מנות, ועלות כל מנה מגיעה למאות שקלים. על כן, מי שרוצה להתחסן נדרש להוציא כסף רב מכיסו
החיסון כנגד חיידק המנינגוקוק מזן B, שאושר ושהומלץ על ידי הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ובאיגודי הרופאים, ניתן בשלוש מנות לכל ילד. עלות כל מנה מגיעה למאות שקלים, וההורים נדרשים לממן שלוש מנות חיסון בנפרד לכל ילד וילד. על כן, מי שרוצה להתחסן בחיסון הקיים כנגד החיידק נדרש להוציא כסף רב מכיסו. הדבר בעייתי משום שהוא יוצר אי-שוויון משמעותי, מהותי וכפול, שכן אנשים המצויים ברמה סוציו-אקונומית גבוהה יכולים לשלם בעבור החיסון, בעוד אנשים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה לא יכולים לשלם בעדו.
במדינות אחרות בעולם, דוגמת אנגליה, אוסטרליה, קנדה ואיטליה, החיסון נגד חיידק המנינגוקוק מזן B סובסד. סבסוד החיסון הביא לכך שהתחלואה המנינגוקוקלית ירדה באופן דרמטי. העדויות מתוכניות חיסונים ברחבי העולם מראות שבקשת ההורים לשלם עבור חיסונים היא מחסום גדול, ויוצרת אי-שוויון בין משפחות היכולות להרשות לעצמן את החיסון לבין אלה שלא. הדרך הטובה ביותר להגן על כל הילדים מפני מנינגוקוק B היא לכלול את החיסון בסל הבריאות.
*הכותב הוא פרופסור בבריאות הציבור בפקולטה לרפואה על שם עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן.