בעלי כלבים שמטיילים עם הכלב, מגבירים את הפוטנציאל לאינטראקציה חברתית ופגישות מחוץ לבית, וגם סובלים פחות מדיכאון. אבל בילדים, אימוץ כלב גם תורם להתפתחות חברתית. "כלב או חתול בבית עוזרים להתפתחות רגשית וחברתית של הילד", אומר ד"ר מיקי שטיין, מומחה ברפואת ילדים. "הם בעצם חבר ללא דרישות, שמשחק תמיד ולא מושפע ממצבי רוח. יש מחקרים שמראים שילדים שגדלו בסביבת חיות בית, חברותיים יותר".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אבל זה עוד לא הכל. "בעל חיים בבית מפתח אחריות אצל הילד - למרות שההורים צריכים לזכור שהאחריות האמיתית היא שלהם כמובן", אומרת הווטרינרית, ד"ר גלית רובין. "הילד זוכה לתחושה של קבלה ונתינת אהבה ללא תנאים, פיתוח יכולות אמפתיה והעלאת הביטחון וההערכה העצמית. יתרה מזאת, הוא יכול לשמש כ"מתווך" להיכרות עם ילדים אחרים". רובין מציינת כי מבחינה פיזיולוגית, מחקרים מראים שבעלי חיים גם מורידים רמות סטרס אצל ילדים.
כל המתנות הבריאותיות האלה יכולות להתחיל ולהשפיע אפילו בשלב מוקדם יותר. "כבר בגיל חצי שנה ניתן לראות כי נוצר קשר בין התינוק לבעל החיים וכי הוא עוקב אחריו בעיניו. בעל החיים גם יכול לעודד זחילה, כשהתינוק יעשה הכל על מנת להגיע אליו או אפילו לחקות אותו", אומרת ד"ר רובין. "יחד עם זאת, חשוב לזכור כי בעל החיים יכול להיות מעין אח גדול או קטן, ולעיתים הוא יפתח קנאה ב״אחיו״ התינוק. ואז הוא עשוי למשוך את תשומת הלב אליו, או לחילופין, הוא יכעס כאשר התינוק ״יציק״ לו יתר על המידה. ומכיוון שמדובר בבעל חיים ולא בבן אנוש, התגובה עלולה לערב שיניים או ציפורניים - לא מרוע זה פשוט מה שהם מכירים אם לא חונכו אחרת". רובין מדגישה כי חשוב להקפיד לעקוב ולשמור בתקופה שלאחר הכנסת בעל חיים חדש הביתה, או לחילופין -תינוק חדש לבית. והכי חשוב - כמו עם ילדים, לחנך את בעל החיים.
אהבה לבע"ח טובה ללב
איגוד הלב האמריקני הוציא בשנת 2013 נייר עמדה לפיו אימוץ חיית מחמד, ובעיקר כלב, עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. בנייר העמדה מוצגים מחקרים המראים את היתרונות של כלבים וחתולים כחיות מחמד בהגנה במפני מחלות קרדיווסקולריות. איך זה מפחית את הסיכון? למשל בהורדת לחץ הדם. מחקר שבוצע בניו-יורק לקח 30 אנשים עם לחץ דם סיסטולי גבולי-גבוה, וחילק אותם באופן רנדומלי לשתי קבוצות - 15 מהנבדקים אימצו כלב ו-15 לא. בעוד שלחצי הדם בשתי הקבוצות היו דומים בתחילת המחקר, כעבור חודשיים ושוב לאחר 5 חודשים, נמדדו לחצי הדם בשתי הקבוצות, ובקבוצת מאמצי הכלבים לחצי הדם היו נמוכים יותר באופן מובהק. בהמשך, גם חברי הקבוצה השנייה אימצו כלבים ובבדיקה מאוחרת יותר – בשתי הקבוצות נרשמה ירידה בלחץ הדם. בנוסף, יש מחקרים שמראים הפחתה של הכולסטרול בדם באימוץ כלב או חתול, הפחתת לחץ וחרדה נפשית ויתרונות בתהליך ההחלמה אחרי מחלה לבבית.
מי שמטייל עם הכלב, משמין פחות
נשמע הגיוני, לא? במחקר שבוצע בקליפורניה, בה אחוז ניכר מהמבוגרים סובלים מהשמנת יתר, נעשה מעקב אחר מצבם הבריאותי של 2,200 אנשים במשך 3 שנים. נבדקו המשקל, הפעילות הגופנית ופקטורים נוספים, והייתה חלוקה לקבוצת "בעלי כלבים" וכאלה ללא כלב. למרות שטיול עם הכלב איננו פעילות ספורטיבית בדרך כלל, וההליכה איטית ללא שינוי משמעותי בדופק, עולה שיש פחות השמנה אצל בעלי כלבים שמוציאים את הכלב לטיול לעומת כאלה ללא כלב בבית או כאלה שלא מוציאים את הכלב לטייל. הליכה עם הכלב יכולה לשפר את היכולת הגופנית ולסייע לשמירה במשקל.
ומה הקשר לאלרגיות?
בשנים האחרונות יש יותר ויותר עדויות לכך שילדים שגדלו עם חיות מחמד בבית, סובלים פחות מאלרגיה, מאסטמה ומ"אסטמה של העור". התיאוריה אומרת שהאופי של מערכת החיסון מושפע בין היתר מה"היתקלויות" שלה עם מיקרואורגניזמים בילדות. ההגנה היחסית הזו, רלוונטית לתינוקות ולילדים ופחות משמעותית באימוץ חיית מחמד במבוגרים. "חשיפה מוקדמת של ילדים לחיות בית מפחיתה את הסיכון לאלרגיה לחיות אלה בבגרות", אומר ד"ר שטיין. "ילדים שנחשפו מלידה ועד גיל שנה לבעלי חיים, סטטיסטית יהיו פחות אלרגיים". ומה לגבי אלרגיה של הילד לבעל החיים? ד"ר שטיין מסביר כי לא חייבים למהר ולהוציא אותו מהבית. "הקפדה על מספר כללים עשויה להפחית את התגובה האלרגית של הילד. יש לשים לב שבעל החיים לא יכנס לחדר השינה או למיטת הילד, להקפיד על היגיינה - לאסוף את השערות וההפרשות, וכמובן לאוורר את הבית".
חיות מחמד וקשישים
לא רק ילדים, גם בני הגיל השלישי יכולים ליהנות מהיתרונות הבריאותיים של חיות מחמד. "אימוץ חיית מחמד אפקטיבי ביותר עבור בריאות מבוגרים עריריים שחיים בגפם. בעל החיים מארח חברה לקשיש ועוזר ביצירת מערכת יחסים והפגת תחושת הבדידות", אומר ד"ר עופר חן, מנהל המחלקה לרפואת הקהילה במכבי שירותי בריאות. "אפקט מרכזי נוסף הוא הצורך לנוע - צריך לטפל, לקנות אוכל, להאכיל, לנקות, להוציא לטיול ולדאוג למים. הפעילות הגופנית הזו טובה לגוף ולנפש".
ואכן, מחקר שוודי בדק את ההשפעה של חיות מחמד על התאוששות מאירוע שבץ מוחי, ועקב, באמצעות ראיונות, אחר בעלי כלבים שנתיים לאחר שלקו בשבץ. אותם אנשים דיווחו על מוטיבציה להחלמה פיזית ונפשית, על תחושה שיש מי שאכפת לו ממך, על בע"ח כחלק מהמשפחה ועל תחושה הגנה ובטחון. בנוסף, מחקר שבוצע באונ' וויסקונסין, ארה"ב – בדק בריאות של אנשים מבוגרים בגילאי 65-95 והראה שמי מהם שבעל כלב ומטייל איתו בעצמו, היה באופן משמעותי פעיל יותר. חיית מחמד שומרת על הצלילות והמצב הנפשי בקשישים, שכן היא דורשת טיפול שמשמר ומחייב פעילות גופנית ומנטלית. בנוסף, חיית המחמד מחזירה חיבה – מה שמקל על הבדידות שלעיתים מכה בגיל השלישי, ומאפשרת אינטראקציה חברתית ותחושה שמישהו זקוק לנו. "מחקרים מראים שקשישים שמטפלים בחיית מחמד - אקטיביים יותר ומצבם הנפשי טוב יותר אל מול קשישים באותו הגיל שחיים לבדם", מוסיף ד"ר חן.
* הכותבת היא סטודנטית לרפואה בשנה ה' באוניברסיטה העברית בירושלים.