העובדה שקרני השמש עלולות להזיק לעור ולגוף אינה חדשה. עם זאת, כיום היא אינה מונעת מרבים לוותר על השימוש במקדמי הגנה. שירה גונן (שם בדוי) מתל מונד, מספרת על הבחירה להימנע משימוש בהם גם בעת חשיפה ישירה לשמש: "כבר שנים שאני לא משתמשת בקרמים האלה, לדעתי הם יותר מסוכנים מהשמש עצמה. כשאני יוצאת לים עם הילדים למשל, אני פשוט בוחרת לעשות את זה בשעות שבהן השמש פחות מסוכנת".
גם ירדן, 30, מהוד השרון, מספרת על בחירתה להימנע משינוי במקדמי ההגנה המוכרים: "סבלתי מאוד מאקנה ובדקתי היטב כל תכשיר שאני מורחת על הפנים. קראתי ברשתות והבנתי שיש מסנני קרינה שהם הרבה פחות טובים לעור. כיוון שאני משתמשת בקרם הגנה מספר פעמים ביום, החלטתי לדבוק בהמלצה שקראתי ברשת ורכשתי קרם הגנה מינרלי".
רונית, בת 50 מתל אביב, משתמשת בקרם הגנה, אבל נחשפת מדי יום באופן מבוקר לשמש כדי לקבל מנת ויטמין D. "בדרך כלל אני ממש מקפידה על קרם הגנה, הרגל של שנים שאימצתי. אבל לפעמים אני חושבת שאולי זה קצת מוגזם, וגונבת בשעות הבוקר כמה דקות שמש בלי קרם הגנה כדי לספוג ויטמין D טבעי. להרגשתי, כמה דקות בשמש יכולות לעשות טוב".
למעשה, מדובר באחת המגמות השנויות במחלוקת, שאותו מאמצים, בין היתר, ידוענים שונים ומובילי דעת קהל. הרעיון שעומד מאחוריו הוא לצמצם את השהייה בשמש בשעות שבהן הקרינה היא משמעותית, ולוותר על שימוש בקרמים ומקדמי הגנה או לחלופין – להשתמש רק במקדמי הגנה אורגניים או טבעיים.
כפי שניתן לשער, מומחים מהרפואה הקונבנציונלית, לא מתלהבים מהרעיון - בלשון המעטה. הם שבים ומדגישים את החשיבות שבהגנה על הגוף בעת חשיפה ישירה לשמש ויוצאים נגד המגמה הזאת. מנגד, מומחים שונים מתחום הרפואה המשלימה שעמם שוחחנו, מברכים על שינוי המגמה, מה שבפועל תורם לרבים לוותר על המריחה.
לפי סקר שבוצע בארה"ב בקרב מעל אלף משתתפים, 11% מהנשאלים אמרו שהם חושבים ששימוש בקרם הגנה מזיק יותר מחשיפה ישירה לשמש. בסקר אחר, 15% אמרו שהם חושבים שחשיפה לשמש היא הדרך היחידה לקבל ויטמין D. בסקר מקוון של יותר מאלף אנשים, שפורסם במאי על ידי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, 28% מהצעירים בני 18 עד 26 אמרו שהם לא חושבים ששיזוף גורם לסרטן העור, ו-37 אחוז אמרו שהשתמשו בקרם הגנה רק "כשאחרים נדנדו להם על כך". סקר אחר שנערך לאחרונה ופורסם על ידי Orlando Health Cancer Institute העלה כי 14% מהמבוגרים מתחת לגיל 35 מאמינים כי שימוש בקרם הגנה מזיק.
לפני שנעמיק בעניין, כמה עובדות על סרטן העור: מנתונים של האגודה למלחמה בסרטן עולה כי סרטן העור הוא מחלה שכיחה בישראל, שבה קרינת השמש החזקה היא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות נגעי עור. מלנומה היא המחלה המסוכנת והקטלנית מבין סוגי סרטן העור השונים.
על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2020 אובחנו בישראל 1,675 חולים חדשים עם מלנומה ממארת של העור. 91.9% מחולים אובחנו עם גידול בשלב מוקדם. התמותה גבוהה יותר בקרב גברים לעומת נשים.
עוד עולה מהנתונים של האגודה, כי חשיפת יתר לשמש בילדות ובגיל ההתבגרות, בייחוד חשיפה שמלווה בכוויות ובשלפוחיות, מעלה באופן דרמטי את הסיכון לחלות במלנומה ממאירה של העור בשלב מאוחר יותר. כמו כן, אנשים שעורם נכווה בקלות, לרוב בעלי עור בהיר, שיער בהיר או אדמוני ועיניים כחולות, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במלנומה.
ד"ר גיל טאובר, מומחה לרפואת עור ואסתטיקה במכבי שירותי בריאות, מסביר כי ההמלצה החד משמעית של כל רופאי העור, בארץ ובעולם, היא למרוח קרם הגנה על בסיס קבוע ויום-יומי. "חשוב לעשות שימוש בקרם הגנה לא רק בים או בבריכה, אלא גם בדרך מהבית לעבודה או ללימודים, כשמתאמנים ובכל הזדמנות שבה נחשפים לשמש. להתאמן", הוא מבהיר. לדבריו, חשיפה לשמש עלולה להוביל להשפעה מצטברת לטווח הארוך.
"את כמויות השמש שהם ספגו, אי אפשר יהיה אפשר להחזיר לאחור. הם לא יראו את ההשפעה עכשיו, אלא בגיל 50-40"
ד"ר גיל טאובר
עוד טוען הד"ר כי משפיענים שונים שמצטלמים, לעיתים עם ילדיהם, בעת אי שימוש בקרם הגנה כשהם יוצאים לשמש - גורמים לנזק. "את כמויות השמש שהם ספגו, אי אפשר יהיה אפשר להחזיר לאחור. הם לא יראו את ההשפעה עכשיו, אלא בגיל 50-40. עם המשך חשיפה כזאת, הם עלולים לסבול מהזדקנות עור מוקדמת, וגם חלילה לחלות בסוגים שונים של סרטן העור. להורים יש אחריות קריטית, דווקא בגילים הצעירים שבהם נחשפים יותר לשמש, חשוב למרוח את הילדים באופן קבוע, בייחוד במדינה שטופת שמש כמו ישראל. חשוב לזכור כי לא ניתן לתקן נזקים שכבר אירעו".
לדבריו, הטענות שמתעוררות בשנים האחרונות נגד קרם הגנה, אינן מבוססות באופן מחקרי. "התקיימו אין-סוף מחקרים בנושא, אך אין אף מחקר שמוכיח שקרם הגנה אכן מסוכן. מובן שאפשר לנסות סוגים שונים ולחפש התאמה, ואם יש למישהו אלרגיה לחומרים מסוימים אז צריך לחפש סוג אחר. בכל מקרה, חשוב להימרח בכל ימות השנה. אגב, בישראל רמת הקרינה בחורף היא 80% אחוז מרמת הקרינה בקיץ, ולכן גם בחורף חשוב להקפיד על ההרגל החיוני".
ומה לגבי טענות שעולות בקרב משפיענים, אודות הצורך בחשיפה לוויטמין D?:
"חשוב להבין שהגוף זקוק למנה יומית קבועה שהוא יכול לסנתז מהשמש, ולפי המחקרים מספיקה חשיפה של 2%-5% של שטח הגוף למשך 10 דקות", מבהיר הד"ר. אם כן, לדבריו, הבעיה של רוב האנשים, נובעת דווקא מהספיגה הלקויה של הוויטמין. "וודאי כשמדובר במדינה חמה כמו ישראל, צריך לטפל בבעיית הספיגה באמצעות תוספי מזון, ולא להגביר את החשיפה הישירה לשמש, שבפועל מסכנת אותנו".
גם ד"ר מרינה לנדאו, מומחית ברפואת עור, יועצת באגודה למלחמה בסרטן בנושא סרטן העור גורסת כי "שימוש נכון במסנני קרינה מפחית את הנזקים של החשיפה לשמש, ובייחוד את הסכנות לפתח כוויות, סרטן עור ונזקי הזדקנות מוקדמת של העור". גם היא מבהירה כי אין כל נזק ולא נשקפת סכנה למשתמשים בעת השימוש בהם.
האם אכן יש משמעות לסוג קרם ההגנה שבו משתמשים?
"מומלץ להשתמש בתכשירי הגנה רחבי-טווח בעלי 30 SPF ומעלה בכמות המומלצת ולהקפיד לחדש מריחה בהתאם להנחיות", מבהירה ד"ר לנדאו. לגבי קרם הגנה על בסיס טבעי או מינרלי, היא מדגישה כי "מסנני קרינה המכילים מרכיבי הגנה פיזיקליים ומאושרים על ידי משרד הבריאות יעילים בהחלט בהגנה מפני קרינת השמש. 'טבעי' או 'מינרלי' - זו כבר טרמינולוגיה של מכירות".
"תמיד עדיף לבחור במותגים מוכרים ובינ"ל. צריך לוודא שמדובר במוצר שמכסה גם את אורכי קרני ה-UVA וגם ה-UVB", מוסיף ד"ר טאובר.
המתנגדים: "מרבית תכשירי ההגנה עלולים לגרום נזק"
אבל, כאמור, יש הטוענים כי שימוש בקרם הגנה מזיק ומיותר. ד"ר גיל יוסף שחר (M.D), מומחה לרפואה תזונתית וראש המרכז לרפואת הרמב"ם אף טוען כי חשיפה ממושכת מידי לשמש עלולה לגרום לנזק לעור, וגם מרבית תכשירי ההגנה עלולים לגרום נזק. לדבריו, אחד החומרים הנפוצים בתכשירי הגנה מכונה אוקסיבנזון. "מחקרים רבים הראו שמולקולה סינתטית זו נספגת דרך העור שלנו ועוברת אל מחזור הדם. מחקר על בעלי חיים מצא שהאוקסיבנזון ותוצרי הפירוק שלו מצטברים באיברים רבים בגוף ובהם: כבד, טחול, כליות, אשכים ובלוטת האדרנל. המחקרים גם מצאו שאוקסיבנזון פועל גם כמשבש הורמונלי, כיוון שהוא נקשר לרצפטורים של הורמוני המין שלנו".
המסקנה, לדעתו, היא שיש להיחשף לשמש לזמן קצר כדי להרוויח את תועלות הרבות שיש בחשיפה הישירה. "מובן שאם לא נשתמש בתכשיר הגנה זה יסכן אותנו בכווייה. מצד שני, שימוש בתכשיר הגנה יחשוף אותנו לכימיקל שעלול לפגוע בבריאותנו. לכן, חשוב להיחשף לזמן מוגבל, ולאחר מכן - להתכסות. כך נהנה מכל העולמות – יתרונות החשיפה לשמש ללא סיכון בכווייה או נזק אחר לעור". עוד הוא מציין כי זמן החשיפה הישירה משתנה מאדם לאדם בתלות צבע עורו ובתלות בשעה ביום בו נחשפים לשמש.
"אם אין אפשרות לכסות אזורי גוף מסוימים, אני ממליץ להשתמש בקרם הגנה עם תו תקן אורגני", אומר שחר. "אלו מכילים לרוב בעיקר מינרלים שונים שמחזירים את קרינת השמש, ולא חומרים כימיים שמתפרקים ונספגים אל מחזור הדם שלנו. סביר להניח שקרם הגנה פיזיקלי (על בסיס מינרלים) מזיק פחות מקרם הגנה המבוסס ברובו על חומרים כימיים סינתטיים".
"החוכמה היא לבחור בקרמים טבעיים יעילים שאינם מכילים כימיקלים מזיקים"
עינב בורשטיין
גם עינב בורשטיין, יועצת ומנחה לתזונה טבעית ואורח חיים בריא, בוחרת שלא להשתמש במקדמי ההגנה המוכרים."אני לא מכירה מישהו שטס לחופשת 'בטן גב' ונחשף לשמש רק בשעות המותרות. אי אפשר באמת להיות בשמש רק בשעות הלא מסוכנות, בייחוד לא בקיץ ובייחוד לא בחופשת הקיץ. אז מבחינתי אין ברירה אלא להשתמש בקרמים המגנים על העור, אבל החוכמה היא לבחור בקרמים טבעיים יעילים שאינם מכילים כימיקלים מזיקים", היא אומרת.
כדי לתמוך בטענותיה, מביאה בורשטיין עדות מחקרית: "קבוצת העבודה הסביבתית (EWG) היא ארגון מחקרי אמריקאי שמתמקד בחשיפה לחומרים כימיים ובהשפעותיהם על בריאות הציבור והסביבה. על פי סקירה שפורסמה בשנת 2021 על ידי הארגון, אוקסיבנזון הוא רכיב שכיח במקדמי הגנה שמשמש כמסנן קרינה על ידי ספיגת קרינה על סגולה וחלק מהקרינה UVB. הרכיב ידוע ביכולת חדירתו הגבוהה דרך העור ובפוטנציאל לגרום הפרעות הורמונליות ותגובות אלרגיות בעור. בנוסף, נמצא כי אוקסיבנזון יכול להשפיע על מערכת ההורמונים ולהפחית את רמות הטסטוסטרון, כפי שהתגלה במחקר שנערך על ידי המרכזים למחלות ומניעה בארה"ב. ממצאים אלו מבוססים על נתונים ממחקר שפורסם בכתב העת של ה-National Toxicology Program, שגילה ראיות עקיפות לקרצינוגניות בחולדות, לאחר שנצפו גידולים בבלוטת התריס והגדלת הרחם בקרב נקבות עם חשיפה גבוהה לאוקסיבנזון".
"לא משנה מה יגידו, אין שום מחקר שמראה שמסנני קרינה מזיקים או מסוכנים"
ד"ר גיל טאובר
אוקטינוקסט (Octinoxate), רכיב נוסף השכיח במקדמי הגנה, מוכר בחדירתו הרבה דרך העור ובהשפעותיו ההורמונליות. מחקרים דיווחו שאוקטינוקסט משפיע על מערכת ההורמונים, כולל השפעה על התפקוד התירואידי ועל הפרשת הורמונים נוספים. עם זאת, באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי אין עדויות מדעיות ממשיות שקרם הגנה יכול לגרום לסרטן - אלא להיפך מכך: "מזה שנים רבות אנו עוקבים באגודה אחר המחקרים המדעיים מהעולם בנושא שימוש במסנני קרינה. הידע המדעי העדכני מצביע על כך כי שימוש נכון במסנני קרינה מפחית את הנזקים של החשיפה לשמש. אין עדויות מדעיות ממשיות לכך שקרם הגנה גורם לסרטן, אלא להיפך - ששימוש במסנני קרינה מפחית את הסיכוי לחלות בסרטן העור. האגודה למלחמה בסרטן, כמו רשויות בריאות ברחבי העולם, ממליצה על שימוש במסנני קרינה כדי למנוע כוויות שמש ולהפחית את הסיכון לסרטן עור. על מנת להשיג את ההגנה הנדרשת, מומלץ להשתמש בתכשירי הגנה רחבי טווח עם 30 SPF ומעלה, להשתמש בכמות המומלצת ולהקפיד לחדש את המריחה. זאת בנוסף לאמצעי ההגנה הנוספים של חכם בשמש של האגודה למלחמה בסרטן: שהייה בצל, חבישת כובע, הרכבת משקפי שמש, לבוש ביגוד מתאים, הקפדה על שעות בטוחות ושתייה מרובה".
ד"ר טאובר ממהר להרגיע גם הוא וטוען: "לא משנה מה יגידו, אין שום מחקר שמראה שמסנני קרינה מזיקים או מסוכנים, וודאי לא בהקשר למסננים של חברות מוכרות שעוברות בדיקות ופועלות בהתאם לתקנים".
באגודה למלחמה בסרטן אומרים בתגובה למחקר שהציג ד"ר שחר, כי "למחקר נקודתי אין משמעות קלינית. מזה שנים רבות עוקבת האגודה למלחמה בסרטן אחר המחקרים המדעיים מהעולם בנושא שימוש במסנני קרינה. כאמור, אין עדויות מדעיות לכך שקרם הגנה גורם לסרטן, אלא ששימוש במסנני קרינה מפחית סיכון לחלות בסרטן העור".
גם ד"ר מאיר כהן, יו"ר ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל, נחרץ בדעתו לגבי העניין: "מדי כמה שנים אני נתקל בטענות מצד תומכים באי שימוש במסנני קרינה או שמועה שהכימיקלים בקרם עלולים לגרום לסרטן. בפועל, החומרים הפעילים במסנני קרינה הנמכרים בישראל מפוקחים על ידי משרד הבריאות וה-FDA, אשר קבע כי הם בטוחים ויעילים. בכל שנותיי כרופא, מעולם לא נתקלתי באדם עם סרטן העור כתוצאה מקרם הגנה. לעומת זאת, פגשתי אלפי מטופלות ומטופלים עם מלנומה, סרטן, כתמים וקמטים שנוצרו מחשיפה לא זהירה לשמש. גם כמתנדב לשעבר באגודה למלחמה בסרטן וגם כמנתח פלסטי, אני יכול לומר באחריות - קרם הגנה אינו קשור לשיעורים גבוהים יותר של כל סוגי הסרטן ואין כל סיבה להימנע ממסנני קרינה, בנוסף לשימוש בשאר אמצעי ההגנה מהשמש, על מנת להפחית סיכון לאחד מסוגי הסרטן המסוכנים ביותר".
באגודה למלחמה בסרטן שבים ומציינים כי מחקרים שונים שנעשו בתחום הוכיחו כי שימוש שגרתי בקרם הגנה מהשמש מפחית את שיעור התחלואה בסרטן העור מסוג מלנומה. במקביל לשימוש במקדמים, אומרת ד"ר לנדאו כי "גם בעת שימוש בתכשיר ההגנה, יש להימנע ככל האפשר מחשיפה לשמש".