לולה ג'ין, כיום מחנכת למיניות מארה"ב, גילתה לפני כשבע שנים, כי בעת האורגזמה היא חווה שפיכה של נוזל. כיוון שעד לאותו הרגע מעולם לא שמעה על התופעה, היא הסתקרנה מכמות הנוזל העצומה שיצאה מגופה והחליטה לקחת את העניין צעד קדימה. כששני חוקרי מין אמרו לה ש-900 מיליליטר זו הכמות המקסימלית שאישה פולטת, היא החליטה לעשות מעשה קיצוני: בספטמבר 2019, ג'ין עמדה מול קהל של 300 אנשים בברוקלין תוך שהיא מאוננת מעל דלי ומוכיחה שאפשר "להשפריץ" כ - 1,250 מיליליטר ב-25 שניות, תוך שימוש בידה בלבד, ללא צעצועי מין או חדירה.
לאורך עשרות השנים האחרונות צצו להם מיתוסים רבים המשפיעים על נשים בהתייחסותן למיניותן, או ליתר דיוק על תגובות הגופניות שלהן בזמן יחסי מין. למעשה, מה שהגברת ג'ין מכנה "squirting" – כלומר "השפרצה נשית", היא הכמות הגדולה של נוזל שיוצאת סביב האורגזמה, אבל מדובר בעצם בנוזל היוצא משלפוחית השתן. כלומר – מדובר בתופעה של "דליפת" שתן לא רצונית. נשים המתארות את הנוזל הזה, המופרש סביב האורגזמה, מספרות על נוזל בכמות גדולה, צלול, ללא ריח או צבע של שתן. אולם, במחקרים בהם בדקו את שלפוחית השתן לפני קיום יחסי מין, בזמן יחסי מין ולאחר "השפרצה נשית" – נראה כי מקור הנוזל על פי הדמיית העל קול היה משלפוחית השתן. נשים יכולות לתאר תחושה של עונג בעת ההשפרצה לאחר גירוי של נקודת ה- G, אותה נקודה עלומה בקדמת הנרתיק, במחיצה הדקה שבין הנרתיק לשופכה. הרבה כתרים נקשרו לנקודה הזו ונשים ובני זוגן מחפשים את הדרך להגביר עונג באמצעות גירוי באזור הזה. התופעה הזאת היא נחלתן של נשים מעטות ויש כאלה החושקות בה. אך למען האמת, לא כל הנשים נהנות מהכמות הגדולה של הנוזל המופרש אשר מרטיב את המיטה ואת המצעים.
אילו עוד סוגי הפרשות נשיות קיימים?
ד"ר עינת אלרן, מומחית לגינקולוגית ומיילדות ומטפלת מינית מוסמכת מסבירה כי היה זה פון גרפנברג (גינקולוג גרמני שעל שמו נקראת בלוטת ה- G) וגם חוקרי המיניות קינסי ומסטרס וג'ונסון, שדנו בנוזלים המופרשים מהפות בזמן גירוי מיני (באוננות או עם פרטנר.ית). כיום ידוע לנו כי בנוסף ל - squirting, ישנם עוד 3 סוגי הפרשות, חלקם מבלוטות הממוקמות בפתחים באזור הפות וחלקם הם בעצם סוג של "דליפות":
- Female ejaculation –במקרים רבים משווים את החוויה ואת התגובה המינית הגופנית של נשים לזו של גברים. במקרה של "שפיכה נשית" הכוונה היא לנוזל בכמות קטנה (מספר מ"ל בלבד) שיכול להיות מופרש מבלוטות נקראות Skene’s glands הממוקמות לצדי פתח השופכה בחלק העליון של הפות. בלוטות אלה "מקבילות" לערמונית אצל הגבר ותפקידן הוא לסכך את פתח השופכה, אגב לאו דווקא בהיבט מיני. הנוזל שהן מכילות כולל חלבון האופייני לערמונית PSA. אבל, שלא כמו אצל הגברים, הנוזל מופרש מהן בכמות קטנה בלבד.
- נוזל נוסף המופרש כמות קטנה מבלוטות הנמצאות בחלק האחורי של הפות ופתחיהן מצידי פתח הנרתיק – Bartholin glands. הבלוטות עצמן ממוקמות בעומק השפתיים הגדולות החיצוניות של הפות – אלה מפרישות כמות קטנה של נוזל סיכוך באזור פתח הנרתיק, בין היתר בזמן גירוי מיני אבל גם במקרה הזה - לא בהכרח.
- בעת גירוי מיני מתרחבים כלי הדם לאורך הנרתיק ו"דולף" מהם נוזל צלול המכונה transudate. נוזל זה מסכך את פנים הנרתיק, מקטין את החיכוך, מונע פציעה של הרקמה הרירית של הנרתיק. הנוזל יכול להיות מופרש גם לפתח הנרתיק בעת יחסי המין. לעיתים, בעקבות טיפולים תרופתיים, הנקה, תקופת המנופאוזה - דליפת הנוזל מדפנות הנרתיק לתוך חלל הנרתיק מועטה ועלול להיווצר כאב בעת כניסה לנרתיק.
בשורה תחתונה, חשוב לזכור שמרבית הפעמים בהן נשים וגברים מקיימים יחסי מין - המטרה היא הנאה. חיפוש קדחתני אחר "נקודות ושפיכות" עלול להציב מטרה שמפריעה בדרך לתענוג ולהנאה מינית.