עצה טובה שהיית נותן לעצמך בגיל ההתבגרות?
"אל תיקח הכל כל כך ברצינות, אתה לא חייב לבחור מקצוע בגיל 18. תשחק, תטעם, תטייל, תנסה ותיכשל מהר - ואל תשכח שאתה מקבל גוף אחד לכל החיים אז תשמור עליו מכל משמר. תתמקד יותר בלרדוף אחרי חלומות - ופחות בלרדוף אחרי דייטים. לא מתוך חרטה, הרדיפה אחרי דייטים הביאה איתה שפע של חוויות שחלקן מביכות, חלקן מצחיקות וחלקן באמת משמעותיות. בדיעבד, אפשר היה להגיע לאיזון הרבה יותר מוקדם ולהבין שהריגוש שבחיפוש החיצוני לא תמיד ממלא את החלל הפנימי. כנראה שזה היה חלק מהמסע שהייתי צריך לעבור. לכל גבר יש את הדרך שבה הוא מגלה את עצמו - דרך טעויות, ניסיונות והרבה רגעים שבהם הוא לא בטוח מה הוא עושה. עם השנים מגיעה ההבנה שהזהות שלנו לא נבנית מרגעים של ריגוש אלא מהבחירות שעשינו כשאף אחד לא הסתכל. היום אני יכול להסתכל אחורה ולהגיד תודה, לא כי הכל היה מושלם אלא כי כל צעד עזר לי להפוך לגבר שאני היום".
קרייב מושחת במיוחד שאתה לא מצליח להתגבר עליו.
"בורגר כפול עם בייקון, גבינה נמסה וצ’יפס שטוגן בשומן בקר. זה לא כשר, אבל טעים בטירוף".
הארוחה שאתה הכי משקיע בה ביום.
"הארוחה הראשונה - לרוב לקראת 14:00, אחרי צום. אני בונה אותה בקפידה: חלבון איכותי, שומן בריא ודגש על מינימום סוכר. זו הארוחה שמגדירה לי את האנרגיה להמשך היום".
הרגל טיפוח סודי שמשאיר אותך צעיר.
"אמבטיות קרח, 2-3 פעמים בשבוע וסאונות. זה משנה את מצב הרוח, משפר התאוששות ומכניס אותי למצב זן שגורם לי להרגיש שאני יכול להתמודד עם כל דבר. גם להתרחק מאנשים שליליים ומנחוסים, זה אנטי-אייג’ינג נפשי".
ה"שיגעון" הקטן שרק החברים הקרובים שלך מכירים.
"אני חנון רציני של תוספי תזונה וכל מה שקשור לשיפור ביצועים פיזיולוגיים. זה תחום שבשבילי הוא לא רק בריאות, אלא חקר עצמי. חברים שלי תמיד שואלים שאלות ולרוב מופתעים מכמה עמוק צללתי לתוך העולם הזה. זה גם מה שהביא אותי להקים שתי חברות שמתעסקות בתחום - Hofnung ו-Blue Zone, חברה שאני מתכנן להשיק לעולם מתישהו בזמן הקרוב ותעזור לאנשים להאט את קצב ההזדקנות. שיגעון נוסף פחות 'אקדמי', אני אוהב לשיר ראפ במקלחת ולדבר עם עצמי באנגלית. כנראה שזה שארית מהילדות שלי בארצות הברית, נשמע מוזר אבל מבחינתי זו פשוט עוד שפה של המוח. יש חלקים בתודעה שלי שלא מדברים עברית. אנחנו רגילים לחשוב על הזהות שלנו כמשהו קוהרנטי ורציף, אבל בפועל אנחנו אוסף של הרגלים, חוויות ושיגעונות קטנים. לפעמים דווקא הם חושפים את הסיפור האמיתי".
אמונה תפלה שאין מצב שאתה מוותר עליה.
"לא מאמין באמונות תפלות, אבל כן מאמין בקארמה - לא כאמונה מיסטית, אלא כמתמטיקה של החיים. אתה זורע מחשבות וקוצר פעולות. אתה זורע פעולות וקוצר הרגלים. ההרגלים שלך הם הגורל שלך".
תרופת הסבתא הכי שווה שלך.
"במקרה שלי לא מדובר בחליטה מסתורית שעוברת מדור לדור, אלא במשהו הרבה יותר קיצוני. כשאני חולה, אני לא הולך לבית המרקחת - אני הולך למטבח. אני מכין לעצמי מרק ירקות חריף שהוא בגדר מבחן אומץ, רוב האנשים לא שורדים ביס שני. אני מזיע וזה שורף את הגרון, אבל למחרת קם כמו חדש. כנראה שזה לא מדעי, אבל עובד כמעט תמיד".
העצה הכי טובה שאימצת מהמאמן לחיים שלך?
"הראשונה - Make yourself quick to learn and hard to kill, זה אולי נשמע כמו סיסמה של יחידה צבאית אבל הרעיון עמוק הרבה יותר. בעולם שמשתנה בקצב מואץ, היכולת להסתגל ולרכוש מיומנויות חדשות היא קריטית. אבל לא פחות חשוב גם לפתח עמידות. לא רק פיזית, אלא גם מנטלית, רגשית ואפילו מוסרית. להיות 'קשה להרוג' זה להבין איך שורדים לאורך זמן במערכות לחצים, משברים וחוסר ודאות. עצה נוספת - אל תקשיב לאנשים שקרובים אליך, תקשיב לאנשים שהכי קרובים ליעדים שלך. לקח לי הרבה זמן והרבה שיחות עם אנשים שהגיעו רחוק בחיים כדי להבין שאם אתה אדם הישגי במיוחד אז המעגל הקרוב שלך לרוב לא לוקח חלק בצמתי קבלת ההחלטות ברמות הגבוהות ביותר. לכן אין לו הבנה אמיתית של הסיכונים שצריך לקחת כדי להגיע לשם או של היכולת לדחות סיפוקים לאורך שנים ולעשות את העבודה, גם כשלא רואים עדיין את הפירות".
3 פעולות קטנות שאתה עושה בשביל עצמך כל יום.
"קפה שחור מבושל על פינג'אן בבוקר. קריאה של ספר - אחרי הקפה אני תמיד מקדיש זמן מסוים לקריאה וההרגל הזה הביא לי את הרעיונות הכי משמעותיים בחיים. אימון, זיעה זה חופש".
מה גרם לך להיכנס לספורט?
"כשהייתי ילד הייתי שמנמן וקצת מופנם. השנים הראשונות בבית הספר היסודי לא היו פשוטות, לא ממש הסתדרתי חברתית והרגשתי לא שייך. אבל אז נכנסו לחיים שלי האימונים באומנויות לחימה ופתאום משהו השתנה. במקום שבו הרגשתי חלש, גיליתי שאני דווקא חזק. במקום שבו היה חוסר ביטחון, התפתחה תחושת שליטה. את המאמן לא עניין אם קראתי ספרים או לא - מה שעניין אותו זה המשמעת, ההתמדה והיכולת לקום אחרי שנפלת. פתאום היה לי תחום שבו ידעתי שאני טוב. זה לא רק חיזק אותי אלא גם הפסיק את ההצקות. זה היה המקום הראשון שבו ראיתי את עצמי כבן אדם שיש לו ערך. אחר כך הגיע סיפור אהבה נוסף עם הכדורסל. זה לא היה רק ספורט, זו הייתה השראה. מודלים לחיקוי של אנשים שהפכו חולשה לכוח ושקט לרעם. היום אני מבין שמה שהתחיל כדרך לשרוד הפך לדרך חיים. אני מודה לאותו ילד שמנמן על זה שהוא לא ויתר".
אתה תופס את עצמך כאדם תחרותי?
"כן, אבל התחרות האמיתית שלי היא מול הגרסה הבלתי ממומשת שלי. אני רוצה לראות כמה רחוק אני יכול להגיע עם גוף ונפש בריאים".
הייתה פעם שלקחת את עצמך מעבר לקצה במהלך אימון או תחרות?
"יותר פעמים ממה שאני מסוגל לספור. יש לי מנטליות כזו שפשוט לא יודעת מתי לעצור וזה עלה לי לא פעם בפציעות. בחדר כושר בצבא כשניסיתי להרים יותר מדי בדדליפט ולא הצלחתי לזוז שבועיים. בנסיעת הסנובורד האחרונה שלי כשניסיתי לשבור שיא אישי, לא שמתי לב שכל המסלול קרח והתרסקתי. שכבתי שם כמה דקות וניסיתי להבין אם הכל במקום או ששברתי משהו. פעם שמעתי משפט שאהבתי: 'אלופי עולם לא נולדו עם משהו שאין לך, פשוט חסר להם משהו שיש לך: כפתור כיבוי'. אני לא אלוף עולם בכלום, אבל יש בי את הסינדרום הזה של לא לדעת מתי להפסיק. מצד אחד זה מקור הכוח שלי - הדחף לדחוף קדימה, לפרוץ גבולות ולשבור שיאים אישיים. מצד שני, זו גם נקודת התורפה. הגוף משלם, לפעמים גם הנפש. בין הרצון להיות בלתי עציר לבין הצורך ללמוד לעצור - אני עדיין מחפש את האיזון".
מה הטריק שלך להתמודד במצבי לחץ?
"קראתי פעם על שיח פנימי מעניין שאלוף הטניס אנדרה אגאסי אימץ לעצמו לאורך הקריירה. הוא סיפר שלפני כל רגע מכריע הוא היה עוצר ואומר לעצמו: 'מה יקרה אם אני אפסיד? אני אתבאס קצת ואלך הביתה לאכול ארוחת ערב עם המשפחה שלי. ומה יקרה אם אנצח? אני אשמח קצת ואלך הביתה לאכול ארוחת ערב עם המשפחה שלי'. המשפט הזה היה מרגיע אותו ומחזיר אותו לקרקע, מזכיר לו שהחיים לא מסתכמים ברגע אחד ושיש משהו קבוע ויציב שמחכה לו גם אחרי הניצחון וגם אחרי הכישלון. אימצתי את זה לעצמי כי זה עוזר לזכור שהרגעים שאנחנו חושבים שהם ענקיים לא באמת מגדירים אותנו. מה שמגדיר אותנו זאת היכולת להישאר נוכחים בתוך הלחץ בלי לאבד את עצמנו. כמי שעבר לא מעט סיטואציות לחוצות, למדתי שכשאתה באמת בלחץ יש לך שלוש אפשרויות: להיות יותר קשוח, להתחדד ולהשתפר או לפרוש. הלחץ לא בהכרח שובר אותך, הוא פשוט מראה לך מי אתה באמת ואיפה יש לך עוד לצמוח".
תגובות