פופאי לא טעה: תרד באמת מחזק את השרירים
פופאי המלח לא טעה ועכשיו זה מדעי: תרד באמת מחזק את השרירים. קבוצת חוקרים בראשות ד״ר יונתן גורליק ממרכז מחקר ופיתוח אזורי יהודה שבתמיכת משרד המדע, מצאה כי חומר צמחי שנמצא בריכוזים גבוהים בתרד גרם להתחזקות ולגדילת שרירים בקרב עכברים.
ייחודו של הסטרואיד הצמחי שמצאו החוקרים בתרד הוא בכך שהשפעתו על עכברים דומה להשפעה של טסטוסטרון על הגוף - עלייה במסת השרירים והתחזקות - זאת מבלי לגרום לתופעות הלוואי הרבות והמסוכנות שגורמים סטרואידים אנבוליים רגילים. במחקר שפרסמו החוקרים באחרונה בכתב העת Steroids Journal of Agricultural and Food Chemistry, הם מסבירים כי עכברים שנחשפו לריכוז גבוה של החומר הראו גידול בנפח השרירים, במשקלם ובכוח הלחיצה, בהשוואה לעכברים שלא נחשפו לחומר.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
מה אתם יודעים על מדע? הכנסו לטריוויה ואולי תזכו בחופשה משפחתית!
״אם לחומר השפעה דומה נטולת תופעות לוואי גם על בני אדם, ואם יוכח כבטוח לשימוש ויאושר כתרופה או כתוסף תזונה לגיטימי, הוא יחולל מהפכה בתרבות פיתוח הגוף״, אומר ד״ר גורליק. ״לא רק שנהיה שריריים וחטובים יותר בצעירותנו, גם נוכל לעכב באמצעות החומר את הירידה במסת השרירים במהלך ההזדקנות וכך נזכה לשנים ארוכות יותר בהן נוכל ללכת ביציבות".
החוקרים מדגישים כי הדרך ארוכה עד לאישור החומר כתרופה ולמי שאין סבלנות להמתין, מציע ד״ר גורליק לאכול הרבה תרד. "מחקרים הראו כי תרד הוא אחד הצמחים העשירים ביותר בסטרואידים אנאבוליים, אולם יש צורך באכילה של כ-5 ק"ג ביום, כמות לא ריאלית, כדי להגיע לריכוז שהביא לעלייה במסת השרירים בעכברים" מסביר ד"ר גורליק.
התגלית שתאפשר לעיוורים להיות עצמאיים
כבר מעל לעשור עוסק פרופ' אמיר עמדי מהמחלקה לנוירוביולוגיה רפואית באוניברסיטה העברית בתחום ההתמרה החושית, ומוביל במעבדתו מחקרים בתחום זה. במסגרת מחקר פורץ דרך, פיתח עמדי אלגוריתם שיודע לתרגם דימויים חזותיים לצלילים - טכנולוגיה שעוזרת לאנשים עיוורים מלידה לדמות ראייה על ידי תרגום דימויים חזותיים לצלילים. טכנולוגיה זו נוסתה בהצלחה על מאות נסיינים ומעניקה תקווה לאוכלוסייה של מעל 40 מיליון אנשים עיוורים בעולם. הטכנולוגיה למעשה מאפשרת לעיוורים להפוך לעצמאיים ללא צורך במלווים וללא שימוש באמצעים פולשניים.
במחקריו האחרונים הצליח עמדי למפות אזורים חדשים במוח אשר לא מופו עד כה, וזאת תוך שימוש בידע הרב שצבר בהתבוננות דווקא במוחם של עיוורים. מחקרים אלה מהווים פתח חשוב ביותר להבנה כיצד פועל מוח האדם ואזורים שונים במוח. במשך עשרות שנים האמינו שקליפת המוח הראייתית לא מתפתחת אם היא לא מקבלת קלט ומידע ראייתי לאחר הלידה. הטכנולוגיה מוכיחה כי יש אפשרות שמוחם יוכל "להתעורר" לעיבוד ראייה בעזרת שיקום. בימים אלה אף קיבל המחקר אישור לעבודה עם ילדים, והצוות מפתח משחקים לשם כך.
כך החיידקים מתמודדים עם אנטיביוטיקה
האנטיביוטיקה שינתה את פניה של הרפואה המודרנית, אולם היעילות שלה מאוימת על ידי יכולתם ההולכת וגוברת של חיידקים להתמודד איתה. השימוש הנרחב באנטיביוטיקה מעודד תהליכים אבולוציוניים בחיידקים, שעלולים להוביל לעמידות מלאה של החיידקים לתרופה אנטיביוטית מסוימת, או להפחתת היעילות של תרופות אנטיביוטיות.
פרופ' נטלי בלבן, מהמכון לפיזיקה בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית, מצאה עם חוקריה כי החיידקים שרדו הודות למוטציות גנטיות, שהלכו והתקבעו באוכלוסייה במשך הזמן. מוטציות אלה אפשרו לחיידקים לפתח "מנגנון השהייה" המעכב את התחלת גדילתם לזמן מסוים, ובכך מגביר את עמידותם לתרופה. לאור התוצאות, פיתחו החוקרים מודל מתמטי של התהליך: המודל הוביל אותם להשערה כי מתן האנטיביוטיקה בתדירות קבועה, מאפשר לחיידקים "לחזות" את הופעת התרופה, ולהשהות את גדילתם לפרק הזמן הנדרש כדי לשרוד.
המחקר בוצע על ידי הדוקטורנט עפר פרידמן ובשיתוף עם חוקרים ממכון ברוד בהרווארד וב-MIT, והתפרסם בכתב העת Nature. כדי לבדוק את השערתם, החוקרים חשפו מדי יום אוכלוסייה של חיידקים לאנטיביוטיקה למשך שלוש שעות. כבר לאחר עשרה ימים הם נוכחו כי החיידקים משתמשים בטקטיקת ההישרדות ומפתחים את "דפוס ההשהייה". זו הפעם הראשונה שמחקר מראה כי חיידקים יכולים לפתח מנגנון להשהיית הגדילה, במטרה לשרוד חשיפה לאנטיביוטיקה. הבנה זו של הדרך שבה החיידקים מסתגלים לטיפולים אנטיביוטיים עשויה לסייע למדענים לשפר את הטיפולים האנטיביוטיים בעתיד.
>> האם נמצאה התרופה לחיידקי העל?
מנגנון התחדשות ושיקום הלב לאחר פציעה
בעקבות התקף לב, חלק משמעותי מתאי שריר הלב מת ובמקומם נוצרת רקמת צלקת, הפוגעת בתפקוד הלב ולבסוף גורמת לאי-ספיקת לב ולמוות. במחקר שהתבצע במעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן למדע, הצליחו המדענים להגיע לתובנות חדשות על הסיבות להפסקת ההתחדשות של תאי שריר הלב ביונקים. מסתבר שהיא מתרחשת בבני-אדם זמן קצר לאחר הלידה, והיא אחת הסיבות לכך שמחלות לב וכלי דם הן מהגורמים הנפוצים למוות ברחבי העולם.
פרופ' צחור הראה כיצד אפשר לגרום לתאי הלב של עכברים להתחדש בעקבות פציעה. באמצעות הפעלת חלבון מסוים, הם הצליחו לגרום לתאי שריר הלב לחזור למצב קרוב למצב עוברי. במצב זה מסוגלים התאים להמשיך להתמיין ולהפוך לתאי לב חדשים. המחקר מציע כיוונים חדשים להתמודדות עם מחלות לב בבני-אדם, ועשוי, בעתיד, להצביע על דרכים לגרום להתחדשות תאי הלב – ובכך, אולי, להציל חיים.
איך מייעלים את האינפורמציה המועברת מהעין למוח?
תהליך הראייה מתחיל ברשתית, שהיא רקמה עצבית קטנה הנמצאת בחלק האחורי של העין. הפוטורצפטורים, שמספרם גדול בהרבה ממספר תאי העצב ששולחים אינפורמציה, קולטים תחילה את האור שהופך לאותות חשמליים, ומועברים יותר מאוחר מהרשתית למוח דרך עצב הראיה. לכן, קיבולתו של עצב הראיה מוגבלת והוא נחשב כצוואר בקבוק חריף של מעבר אינפורמציה במערכת. כל זה מוביל למצב שבו הרשתית חייבת לעבד באופן יעיל ולדחוס את האינפורמציה החזותית על הסביבה הטבעית.
עבודה תיאורטית שהתפרסמה בשנים האחרונות, מציעה שתנועות העיניים המיקרוסקופיות, שהעין מבצעת כל הזמן על ידי שרירי העין תוך כדי תהליך הראיה, הן חלק קריטי בתהליך עיבוד המידע החזותי. במחקר, שנעשה בהנחייתו של פרופ׳ רונן שגב ממחלקה למדעי החיים ובמעבדתו, ופורסם לאחרונה בכתב העת המוביל PNAS, קבוצת מדענים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הראו, הלכה למעשה, את נכונותה של תאוריה זו על ידי מדידת התגובה של הרשתית לסרטים שמשכפלים את הקלט הטבעי בנוכחות והיעדרות של תנועות העיניים המיקרוסקופיות.
מחקר זה מהווה עדות ישירה ראשונה לתחזית התאורטית שתפקידן של תנועות העיניים המיקרוסקופיות, שאנו מבצעים בכל רגע, הוא לייעל את מעבר האינפורמציה מהעין למוח.
* התגליות יוצגו גם במסגרת אירועי יום המדע הישראלי שמוביל משרד המדע ב-12 במאי.